לפני 17 שנים יגאל זריהן היה מהמתנגדים הגדולים להקמת מ.ס. אשדוד. הוא היה הסמל של עירוני אשדוד - סחב אותה כחלוץ עם 111 שערים, רק בליגות העליונות, מתחתית ליגה ב' ועד הליגה הראשונה - וכשהוחלט לאחד את הפועל ועירוני אשדוד למ.ס. אשדוד, זריהן היה בטוח שאנשי הפועל גונבים לו את הקבוצה. מי שהוביל אז את כל המהלך היה ג'קי בן זקן, ששימש כמחזיק תיק הספורט בעיר וכאיש המזוהה עם הפועל. לזריהן לא הייתה ברירה ולבסוף יצא לו אפילו לכבוש את שער הבכורה של יציר הכלאיים האשדודי.
היום, כל כך הרבה זמן אחרי, יגאל זריהן מאמן את הדור הצעיר של המועדון, אבל לא פחות חשוב - הוא מחזיק בבית את הנכס הכי יקר של בן זקן. הבן שלו, ניב זריהן. אחרי המכירה של מיכאל אוחנה בתחילת העונה, זריהן מסומן כבא בתור שיכניס למ.ס. אשדוד כמיליון יורו. "ניב עוד ראה אותי קצת משחק, אבל באמת שהוא היה קטן", סיפר השבוע יגאל בראיון מיוחד לוואלה! ספורט עם ניב. "אשתי הייתה מביאה אותו לראות את המשחקים שלי והוא היה אולי בן 4. אבל ביציע כולם קראו לו הדיקסיונר, יענו המילון. כל דבר הוא ידע על עירוני אשדוד ועליי, וכולם מסביב היו מסתכלים עליו כילד פלא. ולמרות שיש לי קלטת וידאו שלו כשהוא בן שנה, בקושי עומד על הרגליים אבל זורק כדור באוויר ובועט בו, העדפתי לשלוח אותו לטניס. תמיד אהבתי טניס ומי שמכיר אותי גם יודע שתמיד הייתי סוליסט. עם כל זה שהייתי כדורגלן בקבוצה, תמיד הייתי מחובר בנפש לספורט האינדיבידואלי וברגע שהוא היה מספיק גדול לחוג, רשמתי אותו לטניס".
ואז?
"אחרי אימון אחד בטניס בא אלי המאמן ואמר לי: 'למה אתה עושה עוול לילד? אני מגיש לו את הכדור למחבט והוא מחזיר לי אותו עם רגל שמאל. ואז באותו יום לקחתי אותו למגרש האימונים של הכדורגל. לאורך כל הדרך תמכנו בו, אשתי ואני. התמיכה שלי מינורית לעומת מה שהוא מקבל מאמא שלו ומהאחים שלו".
עוד בנושא:
19:30, ספורט1: ניב זריהן בהרכב, מ.ס. אשדוד מול מכבי חיפה
כל העדכונים, ההרכבים והמספרים לקראת משחקי השבת בליגת העל
ניב, אתה זוכר את אימון הטניס הזה?
"כן, אני זוכר היטב. הוא רצה טניס, אבל אני רציתי כדורגל".
יגאל, מתי ידעת שיש לך ביד משהו אחר?
"הייתה לו קואורדינציה גבוהה מאוד מגיל מאוד צעיר. תמיד היה לו את זה ברגליים ואני שמח שבשלב הזה של החיים שלו הוא מבין שכישרון לבד לא מספיק".
ניב, נראה שרק עכשיו אתה מתחיל להתבגר מקצועית.
"יש הרבה דוגמאות לשחקנים כישרוניים שלא הגיעו לאן שניבאו להם. סבלתי הרבה מפציעות ומעניינים אחרים, אבל עכשיו אני בשל להראות מה שאני יודע".
איפה היה הסוויץ'?
"בעונה שעברה בלאומית התחלתי טוב, אבל נפצעתי וזה הוריד לי מהרצף הטוב. העונה החלטתי שאני לוקח על עצמי את הקבוצה. אני עובד קשה ורוצה להמשיך עם זה עד הסוף".
זריהן מדבר על ההחלטות שקיבל העונה, אבל דומה שאת הבומבה שביגרה אותו הוא חטף בדיוק לפני שנתיים כשנכנס לכלא הצבאי בשל עבירות משמעת בצבא. "15 ימים הייתי בכלא הצבאי. התקופה הזו עשתה לי משהו בהחלט. חשבתי שרק הכדורגל זה כל החיים, אבל הבנתי שיש דברים נוספים".
יגאל, כאבא היה לך קשה לראות את הילד בכלא צבאי?
"מאוד. ילד בכור בכלא צבאי זה לא מצב נורמלי. לניב היו הרבה עליות וירידות בצבא. כנראה שהוא היה צריך להתבשל יותר טוב. הוא הרשה לעצמו יותר מדי. הוא קיבל הכול מהצבא ולמרות זה הוא הרשה לעצמו להתחצף למפקדים שלו והוא שילם על זה. היום אני רואה אצלו שינוי מנטלי. היום הוא מבין מה הוא צריך לעשות כדי להצליח מעבר לאימונים. הוא היום יותר בוגר. הוא משקיע המון".
אני יודע שאתה עובד איתו הרבה בפן המנטלי.
"הוא מקבל הרבה מהמועדון, כולל פסיכולוג ספורט, אבל התמיכה מהבית והשיחות שלי, עשו משהו. אמא שלו בתמונה כל הזמן. היא דואגת לדברים הקטנים שעושים את העבודה. היא לא נותנת לו לברוח הצידה. הוא הבין שאנחנו רוצים בטובתו".
אימנת במחלקת הנוער את מרבית השחקנים המוכשרים שאשדוד הוציאה וביניהם ניר ביטון ואופיר מרציאנו. חששת בתקופות מסוימות שדווקא עם הבן שלך תיכשל?
"תמיד נתתי את הנשמה באימון. בקטע של ניב ברור שיש כאן רגש של אבא מול בן. רציתי שהפריצה תהיה מוקדם יותר, אבל צריך לזכור שעם כל זה שהוא היום סביב 22 ומתחילים לשמוע עליו בכל הארץ, אני כשחקן רק התחלתי לשחק בליגה ב' בגיל 22 כך שהכול יחסי".
ניב, איזה מסר של אבא לקחת מכל השיחות האלה?
"בתור אבא הוא תמיד דיבר איתי. הוא גם היה כדורגלן ויש לזה יתרון כי הוא מבין את הנפש שלי. אני תמיד מתייעץ איתו אחרי משחקים ואנחנו מדברים על מה שאני צריך לשפר. אני מאוד אוהב להתייעץ עם ההורים. הם עוזרים לי הרבה".
למדת גם כדורגל מהקלטות של אבא?
"יש בבית הרבה קלטות וכשאבא היה בן 40, הכנו לו מסיבת הפתעה ועשינו לו קלטת של כל השערים היפים שלו ואז גם הבאנו חומרים שלא היו בבית מערוצי הטלוויזיה. ישבתי ואמרתי 'וואו'. זה אבא שלי שכבש כאלה שערים מדהימים. שערים יפים ואיכותיים כל כך. הלוואי ואוכל להיות כמו אבא".
אנשי מקצוע משווים את ניב לאלי אוחנה, אתה מסכים?
"ניב מזכיר להרבה אנשים את אלי אוחנה, זה נכון. אלי זה מהדור שלי והוא היה ענק. ניב מזכיר קצת אותו והלוואי שהוא יעשה את הקריירה של אלי אוחנה. ניב התאמן שנתיים בנוער אצל אלי ואני חושב שמעולם לא דיברתי איתו כמו שמעולם לא דיברתי עבור ניב עם שום מאמן שאימן אותו. רציתי שהכול יהיה בזכותו כי כך הוא יידע לעצב את האישיות שלו הכי טוב. אני שמח מאוד שזה עזר".
בוא נשווה ביניכם כשחקני כדורגל.
יגאל: "בטכניקה הוא עולה עליי, בשליטה בכדור הוא עולה עליי. במיומנות הוא עולה עליי. משחק הראש שלי היה יותר טוב. במהירות אנחנו פחות או יותר שווים".
ניב: "אבא היה מהיר מאוד. רק עכשיו אני עוקף אותו".
יגאל: "טוב, זה כי אני נושק ל-50. עשינו לפני הרבה זמן תחרות ריצה ועקפתי אותו, אבל היום הוא מהיר יותר ממני. ניב גם מאוד מהיר עם הכדור, לא רק בלי כדור. בסך הכול יש לו עליונות עליי. הוא שחקן יותר מושלם ממני, בלי ספק. ניב רואה משחק יותר טוב ממני, הוא מנהל משחק יותר טוב ממני, הוא קורא את המפה יותר טוב ממני".
וזה למרות שאנשים שמכירים את שניכם טוענים שהראש שלך היה יותר יציב משל ניב.
"אני אולי הייתי יותר בוגר מניב ואולי יותר מנהיג מניב ועובדה שהייתי קפטן הקבוצה במשך שנים, אבל הראש שלו במגרש עובד יותר טוב. אני הייתי המנהיג בחדר ההלבשה מול ההנהלה ולראיה הגענו לטופ של הכדורגל הישראלי תוך כמה שנים מליגה ב'".
ניב, המטרה שלך היא לבטח לא להיות זה שישבור את שיא השערים של אבא באשדוד כי אתה שואף להתקדם לקבוצה אחרת.
"קודם כל אני רוצה להבקיע הרבה שערים ואם אגיע לכמות שלו, זה יהיה פנטסטי. ברור שהחלום שלי לשחק באירופה ואם לא, אז לעבור לאחת הגדולות בארץ ובכל מקרה כרגע המטרה היא לעזור לאשדוד לטפס כמה שיותר גבוה בטבלה ולהישאר בליגה".
יגאל: "השאיפה שלי שהוא יתקדם ויעשה קריירה בינלאומית, אבל כל עוד הוא משחק כאן הוא צריך לעשות את המקסימום בשביל מ.ס. אשדוד. יש לי בן בגיל 18 שגם היה שחקן מוכשר בנוער של אשדוד והוא החליט לפני חצי שנה שהוא רוצה ללכת לקרבי, ונתתי לו לבחור מה שהוא רוצה. גם אני בתור חייל הייתי בסטי"ל במשך שנתיים ובכלל לא שיחקתי כדורגל. ניב לעומתי כבר מקצוען היום ואני משוכנע שאם הוא יילך בדרך בה הוא הולך היום, הוא יגיע למקומות רחוקים".
ניב, כשמיכאל אוחנה עבר לבאר שבע בקיץ לא היית מאוכזב שזה הוא ולא אתה?
"ממש לא. מיכאל ואני חברים מאוד טובים. מיכאל שחקן ברמה מאוד גבוהה. זה היה עניין של זמן עד שהוא היה עוזב את אשדוד. אני לא מקנא, גם הזמן שלי יגיע".
יגאל זריהן היה כאמור הסמל של עירוני אשדוד כשהיו שתי קבוצות בעיר. היום גם הוא משקיף מהצד על כל המתרחש סביב המאבקים בין מ.ס. אשדוד לעירוני אשדוד בליגה ב', ששיאם האחרון אולי בניסיונות של ג'קי בן זקן לחזק את בית"ר נורדיה. "עירוני אשדוד זה אני בעצם", אומר יגאל. "אבל בוא נשים דברים על דיוקם. הייתי המתנגד הכי בולט בעבר לאיחוד בעיר, אבל אף אחד לא שאל אותי. אחרי האיחוד הספקתי להיות קפטן מ.ס. אשדוד ואת ניב ואת הילדים האחרים רשמתי במ.ס. אשדוד. אם אתה שואל אותי, לא צריך לעשות כזו דרמה מעירוני אשדוד. זו קבוצה בליגה ב' וחשוב שיהיו באשדוד עוד קבוצות כדי שבני נוער שמסיימים קבוצות נוער יוכלו לשחק בקבוצה אחרת בעיר, אם הם לא מספיק טובים למ.ס. אשדוד. אני לא חושב שלג'קי צריך להיות אכפת מה שקורה כרגע בעירוני אשדוד. מ.ס. אשדוד היא החזקה בעיר והיא בליגת העל וזה בסדר גמור שתהיה עירוני אשדוד בעיר".
ניב, בשבוע הקרוב ג'קי בן זקן יכנס לבית הסוהר. מה אתם השחקנים מרגישים?
"מדברים על מה שיהיה כשהוא לא יהיה כאן. ג'קי בחור מאוד חכם ואני משוכנע שהוא כבר הכין את הכול ליום בו הוא לא יהיה כאן איתנו. אני אגב משוכנע שגם משם הוא ימשיך להיות מעורב במ.ס. אשדוד כי הקבוצה הזו היא הכול בשבילו".
ניב, מה עבר לך בראש במחזורים הראשונים כשאשדוד נראתה הכי רחוק מניצחון ראשון בליגת העל?
"עלינו קצת יהירים מהליגה הלאומית. באנו שם למשחקים וניצחנו גם כשלא היינו טובים. ליגת העל היא סיפור אחר. אתה חייב להיות מוכן, לבוא טקטית, ללמוד את היריבה. במחזורים הראשונים היינו רעים, אבל שינינו את זה והיום עם יוסי מזרחי אנחנו נראים יותר מוכנים לכל משחק. יוסי הוא דמות. אתה מרגיש אותו כל רגע באימון ואתה רוצה לעשות הכי טוב כדי שהוא ורוני יהיו מרוצים".
לניב הייתה בקיץ תקרית עם משה אוחיון במשחק בטרנר. לך, יגאל, היו תקריות עם שחקנים?
"ראשית התקרית של ניב עם משה הייתה במהלך משחק כשכולם חמים והיא מהר מאוד הסתיימה. משה אוחיון ואני גם ידידים טובים ועושים איזה קורס יחד בבית הנבחרות, כך שהכול טוב והוא אפילו מפרגן לניב על השינוי שחל אצלו בחודשים האחרונים. לי היה סיפור כשחקן עם אלון חזן. אלון בא אז למ.ס. אשדוד ככוכב ובמשחק הראשון נגד מכבי נתניה בהרצליה ניצחנו 0:6 ותוך כדי המשחק היה ויכוח כי שנינו היינו מנהיגים. מיד אחרי המשחק חיסלנו את זה והיחסים היו מצוינים".
מה יותר קשה: להיות שחקן או להיות הורה לשחקן?
"הלב שלי פועם בקצב הרבה יותר גבוה היום כשאני ביציע. כולם מכירים אותי כאיש מאוד שקול ורציונלי, אבל במשחקים של ניב הלב שלי על 170 פעימות בדקה. כשאתה שחקן אין לך את ההתרגשות הזו שיש לך כשאתה הורה".
השבת מ.ס. אשדוד מארחת את מכבי חיפה שמגיעה מהעיר שחוותה טראומה. ליגאל זריהן הלך תמיד נגד הירוקים. "למרות הפערים בין המועדונים, תמיד ידענו באשדוד לעקוץ את מכבי חיפה", יגאל נזכר. "היו לי גם הרבה שערים יפים נגדם ואפילו בקרית אליעזר. אבל עזוב את ההיסטוריה, יש לנו כאן הווה עם ניב ואני מאוד מקווה לראות אותו מתקדם מהנקודה הזו ולא מוריד רגל מהגז. אני מסביר לו כל הזמן מה חשיבות ההמשכיות".
ניב: "זו גאווה בשבילי שאני הבן שלו וזו גאווה שאבא היה חלק מהחינוך של כל החברים שלי. היום אני והשחקנים שגדלו כאן רוצים לקחת את מ.ס. אשדוד עלינו".
