יותר טוב מהולק: העונה המופלאה של ז'וליאנו בזניט החזירה אותו לנבחרת ברזיל

על הקאמבק המטורף של זניט מול מכבי תל אביב בנתניה, במחזור הראשון בשלב הבתים בליגה האירופית, חתום איש אחד. הצהובים הובילו 0:3 בדקה ה-76, וסגנית אלופת רוסיה נראתה אומללה ואובדת עצות, אבל לז'וליאנו היו תוכניות משלו. הקשר הברזילאי אירגן את השער המצמק כאשר פרץ לשטח מת ברחבה וסידר לאלכסנדר קוקורין לדחוק פנימה מול רשת חשופה. הוא היה זה שהסיט למאוריסיו את הכדור החופשי הלא ישיר השנוי במחלוקת אחרי ההרחקה המפורסמת של אלי דסה. מיד לאחר מכן, הוא הישווה בעצמו ל-3:3, ובדקה ה-90 שלח כדור מדוד לראשו של לוקה ג'ורג'ביץ שניצח את המשחק.

בשורה התחתונה, רשם ז'וליאנו שער ושלושה בישולים תוך 14 דקות, והוא ממש לא עצר מאז. המנהיג של זניט התכבד בשער ושני בישולים ב-0:5 על אלקמאר, הבקיע את שער הניצחון בדאבלין מול דאנדוק אחרי שזניט שוב נקלעה לפיגור ושיחקה רע, ואז חגג צמד מול האירים גם ב-1:2 באיצטדיון פטרובסקי. המאזן הכללי שלו באירפה עומד כעת על חמישה שערים וחמישה אסיסטים בארבעה משחקים. הוא מוביל את הליגה האירופית בשני הפרמטרים גם יחד – הישג חסר תקדים. הוא מעורב ישירות ב-10 מ-13 הכיבושים של זניט במפעל. אפילו הולק לא חלם על אחוזים כאלה.

וזה הרי הסיפור. עזיבתו של הולק נתפסה כקריטית עבור האימפריה של גזפרום. הכוכב הברזילאי סיפק ב-2015/16 עונה נדירה והיה השחקן המצטיין בליגה הרוסית בפער עצום, על אף שזניט לא זכתה באליפות. היו לו 23 שערים ו-22 בישולים בכל המסגרות, וכל המהלכים עברו דרכו. אחרי שלוש שנים בצל ביקורת נוקבת על אנוכיות, הוא הפך לפתע לשחקן הכי קבוצתי שאפשר לדמיין. החלטתו לנדוד לשנגחאי הסינית ולהרוויח אפילו יותר מהשכר האסטרונומי ברוסיה גרמה לאבל של ממש בקרב האוהדים. זניט שמחה לקבל תמורתו 56 מיליון יורו, אבל לכולם היה ברור שבלעדיו תהיה זו קבוצה אחרת לחלוטין.

18:00, ספורט 2: זניט - מכבי תל אביב

המאמן החדש מירצ'ה לוצ'סקו, שמונה במקום אנדרה וליאש בואש שנטש, היה צריך לבנות את החוד מאפס, ושני המחזורים הראשונים אכן עמדו בסימן של אפס. ההתקפה של זניט היתה עלובה, המשחקים מול לוקומוטיב ואופה הסתיימו ב-0:0, ובתקשורת החלו לדבר על משבר אפשרי. כאשר רוסטוב הובילה 0:2 במחזור השלישי אחרי שהגנת ביצעה טעויות ילדותיות, אפשר היה להריח קריסה של ממש. אלא שאז נכנס ז'וליאנו להופעת בכורה כמחליף. האוהדים לא ממש הכירו אותו, והופתעו כאשר הוא קיבל את האחריות לבעוט את הפנדל דקות ספורות מאוחר יותר. הברזילאי דייק, וסמלי שהוא כבש את השער הראשון של קבוצתו העונה, אבל זו לא היתה תרומתו החשובה. איתו על המגרש, המשחק של זניט היה חכם ומהיר הרבה יותר, בדרך לניצחון 2:3.

לוצ'סקו ידע בדיוק מה הוא עושה. לא לחינם הוא העניק לז'וליאנו עם החתמתו את החולצה מספר 7 שהיתה מזוהה עם הולק. אף אחד לא חוץ מהרומני לא האמין שז'וליאנו יכול לרשת את הכוכב הגדול, אבל לוצ'סקו העריך את הפוטנציאל נכון. הרי הוא הכיר אותו לא רק מהליגה האוקראינית. שחטאר דונצק, בה עבר המאמן במשך 12 שנה, נהנית מרשת סקאוטינג נפלאה בברזיל ומיחסים עסקיים נהדרים עם חלק ניכר מהמועדונים במדינה. די להזכיר כי פרננדיניו (כיום במנצ'סטר סיטי), וויליאן (צ'לסי) ודוגלאס קוסטה (באיירן מינכן) החלו את הקריירה האירופית שלהם בדונצק.

סביר ששחטאר מכירה את השוק הזה טוב מכל קבוצה אחרת באירופה, והיא לא יכולה היתה לפספס את ההצטיינות של ז'וליאנו הצעיר במדי אינטרנסיול, קל וחומר אחרי שהוא הנהיג את כקפטן את נבחרת ברזיל עד גיל 20 לגמר גביע העולם ב-2009, לצד אלכס טשיירה. לוצ'סקו רצה להחתים את שניהם, אבל הצליח רק עם טשיירה. ז'וליאנו נשאר בברזיל לשנה נוספת והיה הרוח החיה מאחורי הזכיה הסנסציונית של אינטרנסיונל בגביע ליברטדורס, תוך שהוא כובש שישה שערים. מועדוני פאר ברחבי היבשת עמדו בתור כדי לנהל איתו משא ומתן, ולכן מדהים שדווקא שתי אוקראיניות נאבקו לבסוף ראש בראש. שחטאר ולוצ'סקו הפסידו במאבק, ודניפרו של חואנדה ראמוס קיבלה את היהלום הצעיר תמורת 11 מיליון יורו בינואר 2011.

עד מהרה הבין ז'וליאנו ששגה. הוא לא התחבר למנטליות במזרח אירופה, סבל ממזג האוויר הקר, והעובדה כי ראמוס ניסה ללא הצלחה לעשות לו הסבה לתפקיד הקשר האחורי ממש לא עזרה. אישתו ויתרה על ההרפתקה, שבה למולדת והותירה אותו לבדו. שלוש וחצי שנים בילה הברזילאי בדניפרו, והיה עסוק בעיקר בנסיונות לברוח. הוא ניסה אפילו לשבות, ובקיץ 2013 שלח מכתב נרגש לנשיא איגור קולומויסקי בבקשה נואשת לשחררו. "בתי תיוולד בקרוב, ואנחנו רוצים שתגדל בסביבה אחרת", הסביר הכוכב. שום דבר לא עזר. דניפרו לא הסכימה אפילו להשאלה, והוא חזר לברזיל רק ב-2014. התחושה היתה כאילו השתחרר ממאסר.

מי היה מאמין שיחזור למזרח אירופה אחרי סיוט שכזה? ז'וליאנו הרגיש מצוין בגרמיו, היריבה המושבעת של אינטרנסיונל. אוהדיו לשעבר שנאו אותו, במיוחד אחרי שכיכב בניצחון 0:5 ענק בדרבי, אבל זה לא הזיז לו. אפשר היה לשער שינסה את מזלו בספרד, איטליה או פורטוגל, אבל רוסיה? זה היה רעיון הזוי – הרי אופי המדינה דומה יחסית לאוקראינה, והאקלים קשה אף יותר. ובכל זאת, הפעם לוצ'סקו הצליח לשכנע את השחקן. הוא הסביר עד כמה הוא מעריך אותו, וזכה לעבוד עם הברזילאי באיחור של שש שנים תמימות. "ז'וליאנו היה הזר הטוב באוקראינה, ויש לו פוטנציאל להשתפר עוד יותר", הצהיר הרומני. ואכן, ההמתנה השתלמה לשניהם. בגיל 26, ז'וליאנו הפך לכוכב אמיתי בזירה האירופית.

השתלבותו בחדר ההלבשה של זניט, שסבל בעבר ממתחים קשים בין רוסים לזרים, היתה קלה להפליא. הוא התקבל בזרועות פתוחות, הרשים את כולם החל מהאימון הראשון, והחיוך הכובש הקסים את האוהדים. להולק לקח שלוש שנים להתרגל לחיים ברוסיה, והוא פרח רק בעונתו הרביעית והאחרונה. ז'וליאנו הרגיש בבית מהמשחק הראשון, ובהתחשב בהיסטוריה האישית זה לא פחות ממדהים. מפתיע אף יותר שהוא הצליח להתעלות בפרמטרים רבים אפילו על הולק בשיאו והשכיח אותו מהתודעה.

המאזן בליגה האירופית יוצא דופן בכל קנה מידה, וגם בזירה המקומית מוכיח ז'וליאנו את יכולתו על בסיס שבועי. יש לו שישה שערים ושלושה בישולים ב-12 משחקים, וכל המשחק עובר דרכו – בדיוק כפי שהיה עם הולק. הסגנון שלהם שונה. ז'וליאנו לא ניחן בבעיטה אדירה ממרחק, מבנה גופו לא מזכיר את הולק, והוא לא מתבסס על כושר פריצה וכוח פיזי. בהתאם לכך, השתנתה גם הדרך של זניט, אבל היא לא פחות יעילה. קצב צבירת הנקודות מאז דרך ז'וליאנו על הדשא באיצטדיון פטרובסקי גבוה יותר בהשוואה לעונה שעברה. אשתקד הפסידה הקבוצה במאבק האליפות לצסק"א מוסקבה. הפעם היא נחשבת לפייבוריטית לזכיה, על אף פיגור בן שלוש נקודות מספרטק מוסקבה. אחרי הכל, היא ניצחה את היריבה הישירה 2:4, וז'וליאנו הצטיין.

היכולת המזהירה סייעה לו גם לחזור לסגל הנבחרת. ז'וליאנו שותף במספר משחקי ידידות עם המאמן מאנו מנזס לפני ארבע שנים, אך לא היה רלוונטי מאז. כעת, עם טיטה על הקווים, הוא עשה קאמבק, קיבל זימון מחודש, שיחק לראשונה במשחקים רשמיים במוקדמות המונדיאל, ואף ערך הופעת בכורה בהרכב הפותח. היה זה בניצחון 0:5 על בוליביה, וז'וליאנו סיפק בישול אמנותי לפיליפה קוטיניו.

נכון לעכשיו, הוא עדיין שחקן ספסל, אבל יש עוד זמן עד המונדיאל, וזה עשוי להשתנות. אם לא יהיה שינוי חריג, הוא צפוי להיות בסגל לגביע העולם שייערך ברוסיה, ויקווה להשפיע יותר מאשר הולק במונדיאל הביתי ב-2014. כאשר יכתבו את הפרופיל שלו בסקירות לפני הטורניר, ייתכן מאוד שגם ההצגה מול מכבי תל אביב בנתניה תוזכר. ז'וליאנו לא ישכח את המשחק הזה, והוא ישמח לנצח את הצהובים פעם נוספת. אחרי הכל, למה לא לשמור על הקצב הנדיר באירופה?