הצופים שמילאו את מלון הילטון בלאס וגאס ב-22 בנובמבר 1986, בדיוק היום (שלישי) לפני 30 שנה, הריחו שמשהו מיוחד עומד לקרות.
בפינה אחת של הזירה התייצב אלוף העולם במשקל כבד, טרבור ברביק, מתאגרף ג'מייקני מנוסה ו-ותיק, שזכה בתואר רק שמונה חודשים קודם לכן, בקרב שלו מול פינקלון תומאס. ברביק הגיע לווגאס עם מאזן מרשים של 31 ניצחונות לעומת ארבעה הפסדים ותיקו בודד, אבל המאזן הזה לא היה מרשים כמו של יריבו.
שנה וחצי לפני אותו קרב, צעיר ססגוני מברוקלין, מייק טייסון, פרץ בסערה לעולם האגרוף, ולא הפסיק לנצח. להתמודדות עם ברביק בווגאס, הגיע טייסון במאזן אדיר של 0:27, כשהוא מפרק יריב אחד אחרי השני ורושם 26 נוקאאוטים עד לאותו קרב. חמש דקות ו-35 שניות בלבד נדרשו לו כדי לעשות זאת גם מול ברביק.
עם נוקאאוט קטלני בסיבוב השני, הפך מייק טייסון באותו ערב למתאגרף הצעיר אי פעם שזוכה בתואר אלוף העולם במשקל כבד. הוא עשה זאת בגיל 20 וארבעה חודשים וחצי בלבד. "אומנות האגרוף האצילית והגברית יכולה להיות שקטה, לפחות בכל הנוגע לעתיד הנראה לעין, מתוך ידיעה כי היא גילתה אלוף במשקל כבד שיתייצב לצד ענקים דוגמת דמפסי, טאני, לואיס, מרציאנו ועלי", כתב אחרי הקרב העיתונאי דונלד סאונדרס ואילו טייסון הבטיח בסיום הקרב למאמנו: "אני האלוף הצעיר אי פעם, ואהיה המבוגר אי פעם".
ברביק הגיע לקרב עם גישה שגויה לחלוטין ולא העריך נכון את העוצמה המטורפת שהייתה לאגרופים של טייסון. הוא ניסה להראות לעולם שהוא מסוגל להתמודד עם מה שיש לצעיר החצוף להציע. ניסה, וכשל בענק: "רציתי להוכיח, גם לעצמי, שאני יכול לספוג את המכה הכי חזקה שלו. אבל המכה הכי חזקה שלו הייתה די חזקה", הודה שנים לאחר הקרב.
טייסון שמר על התואר שלו בתשעת הקרבות הבאים, עד לסנסציה ההיסטורית מול באסטר דגלאס בטוקיו ב-1990, שהייתה גם ההפסד הראשון שלו בקריירה. אחר כך הגיעו הכניסה לכלא בגלל אונס, ניסיון הקאמבק הכושל יחסית עם ההפסדים לאיבנדר הוליפילד באמצע שנות ה-90' והסיום העגום של הקריירה, שכלל שלושה הפסדים בארבעת הקרבות האחרונים שלו, בראשית המילניום. גם ברביק לא ממש התאושש מאותו קרב ובעצמו נכנס לכלא לכמה שנים בגלל אונס. באוקטובר 2006, לפני קצת יותר מעשור, הוא נמצא מת בחצר של כנסייה בג'מייקה, כאשר החקירה הראתה כי הוא נרצח מחבטות עזות לראשו.