אודל בקהאם ג'וניור הוא, לדעתי, הספורטאי הכי שווה-צפייה כיום. הווייד רסיבר של ניו יורק ג'איינטס כתב ביום שני עוד ערב לספרים עם 10 תפיסות, 97 יארד וטאצ'דאון, בדרך ל-3,500 יארד באוויר - התופס הכי מהיר בהיסטוריה שהגיע למספר הזה. אבל בחדר ההלבשה של הכחולים אחרי הניצחון על סינסינטי, התעקשו העיתונאים לשאול את בקהאם דווקא על מעשיו בשבת.
עוד בנושא:
פלויד מייוות'ר נגד קונור מקגרגור: "אל תשוו אותו אליי, זה חוסר כבוד"
קונור מקרגור שוב עשה היסטוריה בערב שובר שיאים
"כולם הורגים אותי בטוויטר", אמר, והתכוון לגיף שלכד את תגובתו לנוקאאוט של קונור מקגרגור מול אדי אלבארס במוקד אירוע UFC 205. ואז הסביר: במקום להשתגע כמו אלפי האוהדים במדיסון סקוור גארדן, הוא חיפש השראה, ניסה ללמוד. "הצבתי את הרף גבוה עבור עצמי. אז הלכתי לראות קרב של מקגרגור - בחור שהולך חזק עם האמונות שלו ותמיד מגבה את המילים שלו במעשים. רק לצפות בו - זה נתן לי מוטיבציה". יומיים לאחר מכן, בניו ג'רזי, ראינו עד כמה.
טוב, נו, יודעים מה - אודל בקהאם ג'וניור הוא הספורטאי השני הכי שווה-צפייה כיום.
מדליית זהב: מניו ג'רזי ועד טיראנה קונור מקגרגור כובש את העולם
"אני רוצה לנצל את ההזדמנות הזו כדי להתנצל
בפני אף אחד!". קונור מקגרגור הוא לא אחד שיפספס הזדמנויות. שניות לאחר שפירק גם את אלבארס וזכה גם בחגורה במשקל מעורב, הוא היה חייב לתת לפה סיכוי להדביק את מה שהרגע הראו הידיים. והפה אכן הדביק. האירי בן ה-28, ההצגה הכי טובה ב-UFC (ובעולם ה-MMA כולו, ואולי אף בעולם כולו), ממשיך לדהור במסלול משלו ובקצב משלו. רק ביולי שעבר עלה למרכז הבמה עם הנוקאאוט על צ'אד מנדס, ומאז: פירוק חוסה אלדו ב-13 שניות, הפסד לנייט דיאז, הצהרת פרישה, הכרזת קאמבק, סירוב להגיע למסיבת עיתונאים והדחה מהקארד של UFC 200 שהיה אמור להיות האירוע הגדול בכל הזמנים, ניצחון על דיאז בגומלין ושואו-טיים מול אלבארס.
והפעם בתוכניתו: במסיבת העיתונאים שלאחר הקרב, כששתי חגורות אליפות בשני משקלים שונים על כתפיו, הודיע מקגרגור שהוא דורש אחוזים בחברה - שנרכשה לאחרונה ב-4 מיליארד דולר. אז כן, הוא גם נביא:
"לאנשים יש אחוזים בחברה, לסלבריטיס יש אחוזים בחברה", אמר האירי. "לקונאן אובריאן יש חלק. איפה החלק שלי? אם אני זה שדואג לכל העסק הזה, הם צריכים לבוא ולדבר איתי. אתם רוצים שאשאר ושאמשיך לעשות את זה? אני רוצה את מה שמגיע לי". וגם דיינה ווייט, בעלי ה-UFC, זה שהשעה את הכוכב בזמנו, הודה בשבת בלילה: "זה לא הייפ. זה אמיתי לגמרי". בגלל זה כולם אוהבים את קונור. בגלל זה כולם צופים בו. בגלל זה ה-UFC זה קודם כל הוא. בגלל זה הוא יכול להציב דרישות בלתי הגיוניות, ואל תפסלו - הוא עוד יקבל את מה שהוא רוצה. ה-UFC יתקיים גם בלעדיו, אבל הוא הביא את הארגון לרמות פופולריות ומיינסטרים שגברו על האמונות האופטימיות ביותר של פרנסיו.
בחודשים האחרונים כולם עסקו בהשוואות לפלויד מייוות'ר, המתאגרף שפרש במאזן מושלם של 0:49. שמועות התעקשו שהשניים אפילו ייפגשו לקרב שיכניס מיליונים. אתמול נשאל שוב מייוות'ר על האירי, והתעצבן רק מעצם ההשוואה: "אל תשוו אותו אליי, זה חוסר כבוד", אמר למצלמות TMZ. "אני פיל, ופילים לא רבים עם נמלים. פילים אפילו לא רואים נמלים". קונור מיהר לענות: "שיבוא ויגיד לי את זה בפנים".
לפחות בתחום הטראשטוק, יש הרבה בסיס להשוואה בין השניים. מייוות'ר היה הטוב ביותר בענף שלו, מקגרגור בשלו. אבל בתוך הזירה, מייוות'ר לא ריכז עניין. ניצח, ביעילות קטלנית והגנתית, זה נכון, אבל לא נתן שואו. האירי, לעומתו, מרתק בתוך האוקטגון כמו שמחוץ לו; מקיים כל מה שמבטיח; החבילה השלמה. השבוע, ההשוואות כבר לא היו רק למייוות'ר. הן היו, רחמנא לצלן, למוחמד עלי.
הכול ברור: יש לוחמים גדולים ממקגרגור, ועלי זה עלי. אבל כשמחפשים לוחם מבדר כל כך גם מחוץ לזירה וגם בתוכה, באמת צריך לחזור עד הגדול מכולם. אולי, אם מתעקשים, אפשר לעצור לתדלוק אצל טייסון. מקגרגור, כמו עלי, הוא הצגה 365/24/7. הוא מחזיק את הענף. הוא אומר לך מתי תיפול, ובדרך כלל צודק. הוא מדבר בחרוזים - תראו!
נכון, על פניו מוגזם להשוות אותו לעלי, והרי מדובר ב-UFC - ענף בו גיבורים מוכתרים ומלכות מתות בתוך דקות (ד"ש מרונדה). אנחנו גם חיים בעידן הרשתות החברתיות. הכול מהיר, הכול צהוב, הכול נמוך. על כן, אפשר לומר, בזהירות, שמקגרגור הוא גרסת 2016 למוחמד עלי. קסיוס, הדור הבא. אם מוחמד עלי היה ספר נהדר, מקגרגור הוא אחלה ציוץ. "הוא המוצר המושלם לעידן הנוכחי", הגדיר נכון העיתונאי ג'ונתן סנודן. "הוא מוצר שיודע למכור את עצמו יותר טוב מכל אחד שאי פעם נכנס לזירה".
והוא מוכר, ומוכר. הוא, ללא כל ספק, המוצר הכי מיינסטרים שיצא מהביזנס הזה. אודל בקהאם ג'וניור מגיע כדי לשאוב השראה, פול פוגבה מחקה את ההליכה והטירוף לא פסח על כדורגלני ארץ הקודש. מאור מליקסון אפילו חגג כמוהו, אחרי שבעונה שעברה כבש מול מכבי תל אביב.
בסוף השבוע האחרון בטרמינל המזמין של שדה התעופה בטיראנה, אלמוג כהן הרביץ תורה בשחקני נבחרת ישראל. עקב תקלה במטוס שהיה אמור להשיבם ארצה לאחר הטריו באלבניה, בחורינו קורקעו, אז קשר אינגולשטאדט פתח אייפד במרכז הטרמינל והחבר'ה צפו בלייב. כהן לא לבד בשיגעון - מליקסון, דודו גורש ועוד כמה טאלנטים חברים לקבוצת וואטסאפ ייעודית שנפתחה במיוחד לשם התחום. סודות מחדר ההלבשה: "כבר לפני חודשיים אמרתי שהוא ינצח", טוען כהן בשיחת טלפון מגרמניה. "מליקסון אמר שיהיה לו מאוד קשה". גורם בטרמינל האלבני מוסר ששיר צדק גם נשבה בטירוף - "התחיל בסתלבט, עד סוף האירוע נהיה כבר פרשן".
כהן מעריץ MMA מושבע כבר שנים, ואף מתאמן בתחום. גם הוא מסכים: לא היה כדבר הזה. "הוא לוקח את ה-UFC למקומות שהארגון לא היה יכול להגיע בלעדיו", הוא מנתח. "אופי, שחצנות, והוא מגבה את כל מה שהוא אומר. אנשים אוהבים דברים כאלה. הגיע מאירלנד הקטנה ועושה בית ספר לאמריקה. הוא נולד למצלמה".
אודל בקהאם ג'וניור סיפר ששאב ממנו השראה.
"גם אני שואב ממנו השראה", הוא אומר, "כי הבן-אדם עובד כמו חמור, אף פעם לא שבע. לא תראה אותו אומר אחרי הישג 'אני לוקח יומיים מנוחה'. גם אחרי שניצח את דיאז, עם רגל כחולה לגמרי, הוא המשיך להתאמן. הוא נלחם כל שלושה-ארבעה חודשים. אני לא רק שואב ממנו השראה - אני מעריץ אותו. אני פחות אוהב שהוא לא מכבד את היריב, אבל מוסר העבודה והרעב שלו - אלו דברים שאני סוגד להם".
בקהאם ג'וניור נפעם ביציע, אלמוג כהן, שיר צדק, דודו גורש, אלירן עטר ואנשי אבטחה ישראלים צופים בלייב באלבניה ופול פוגבה ומארק גאסול מחקים. וכך, בין ניו ג'רזי לטיראנה, כולם עמוק בכיס של מקרגור. כיס שמתרחב והולם מידות שאף לוחם UFC לא היה רגיל אליהן.
מה הלאה? מה זה משנה. קונור מקגרגור יעשה מה שהוא רוצה, וכולנו נרצה עוד.
orenjos@walla.co.il