"היום הוא חגיגה של חיים, חגיגה של מה שלפני 25 שנה נראה לאנשים כמו גזר דין מוות. חגיגה של כל מה שעברתי עד היום. בחיים יש המון עליות וירידות, הצניעות ברגעים הטובים וכושר ההתאוששות ברגעים הרעים הם אלה שהופכים אדם למי שהוא".
כך בחר מג'יק ג'ונסון לפתוח את הטור שכתב על מנת לציין את יום השנה להודעת הפרישה הדרמטית שלו מכדורסל. מג'יק, עולם הכדורסל וה-NBA מציינים היום (שני) 25 שנים לפרישתו הראשונה והמכוננת של הרכז האגדי, בעקבות איבחונו כחולה איידס ב-1991. מג'יק נבחר בבחירה הראשונה בדראפט 1979 על ידי לוס אנג'לס לייקרס וב-12 השנים שלאחר מכן הפך לאחד השחקנים הגדולים בתולדות הליגה. הוא זכה באליפות כבר בעונת הרוקי שלו, תוך שהוא זוכה בתואר ה-MVP של סדרת הגמר, ובארבע אליפויות נוספות. שלוש פעמים נבחר ל-MVP של הליגה, השתתף 12 פעמים באולסטאר (כולל לאחר פרישתו הראשונה) והיה חבר בדרים טים האמריקאית שקטפה מדליית זהב באולימפיאדת 1992. כמובן שהוא גם חבר בהיכל התהילה של ה-NBA.
לאחר ההודעה הדרמטית, שהיכתה את הליגה בתדהמה, הרכז הענק תרתי משמע (גובהו 2.06 מטר) חזר להשתתף כאמור באולסטאר ב-1992, אך בעקבות מחאה של מספר שחקנים פרש בשנית וחזר רק ארבע שנים לאחר מכן. הוא שותף ב-32 משחקים ופרש בפעם השלישית והאחרונה. החל מאותו רגע דרמטי לפני 25 שנה מג'יק הפך לפעיל עיקרי וחשוב בהסברה לגבי המחלה.
"ביוני 1979 חיי השתנו לנצח", המשיך כוכב העבר, "הלייקרס בחרו בי במקום הראשון בדראפט והגשמתי את חלומי להיות כדורסלן מקצוען. ב-12 השנים שלאחר מכן זכיתי להוביל את הקבוצה לחמש אליפויות בתשע הופעות בגמרים. שיחקתי נגד כמה מהגדולים בתולדות המשחק - לארי בירד, ג'ורג' גרווין, מייקל ג'ורדן, איזייה תומאס ואחרים - שדחפו אותי לגבולות הפיסיים והמנטלים שלי.
"הכול השתנה ב-7 לנובמבר 1991. עד אז, חשבתי שהדבר הכי קשה שעשיתי היה להתמודד מול ג'ורדן או בירד, אבל באותו יום החל הקרב על חיי. למרות שקיבלתי את מחלתי, לשתף את העולם בעובדה שאובחנתי שחולה איידס זה כבר סיפור אחר. בתחילת שנות ה-90 כאשר שמעו על מישהו שחולה באיידס חשבו שאין לו הרבה זמן לחיות. הרגשתי שזוהי חובתי לחנך את האנשים לגבי המחלה, וגם היום אני ממשיך לעשות מה שאני יכול כדי לעורר מודעות לגביה.
"אני רוצה להודות לכל מי שעודד אותי במהלך התהליך שעברתי ב-25 השנה האחרונות. אני חוגג את חיי כל יום ומצפה להמשך המסע".