רבים פונים אליי (לא) ושואלים אותי, תגיד, באבי, הייתכן שכריסטיאנו רונאלדו באמת סימן לקוון שמוראטה היה בנבדל? הייתכן שהוא אשכרה קיווה שהשער ייפסל רק כי הוא לא כבש אותו? האם הוא עד כדי כך נרקיסיסט משוגע? להם אני אומר - חברים, קשה להאמין, אל תגזימו, אבל מה זה משנה? מה משנה מה מתחולל לו בתת מודע, אם אנחנו רואים את המודע? הרי האמת כמו שהוא רוצה שנראה אותה מונחת לפנינו, והיא מרתקת לא פחות, אפילו מהפנטת. כל מה שצריך זה לעקוב אחריו באינסטוש, והכל נחשף.
כלומר, גם ככה האופי והאישיות של כל כדורגלן נחשפים על הדשא, או לפחות מרכיב מרכזי מהם. כשהאדרנלין עולה קשה להעמיד פנים. כשהחמצן אוזל המסיכות נופלות. בזכות התגובות המוחצנות שלו לאורך השנים רונאלדו כבר פיתח תדמית של אגו מניאק שמרוכז אך ורק בעצמו ובשערים שלו (שהיא מעט מוגזמת, אבל לא מנותקת מהמציאות), אבל חשבון האינסטגרם זה כבר משהו אחר. זה לא בלהט משחק. באינסטגרם אדם בוחר במודע איך להציג את עצמו. הוא בוחר אילו תמונות לשים. הבחירות של רונאלדו פשוט מופלאות, ומצטיירות מהן דמות מהנה לצפייה, וכמו על הדשא - גם כאן הוא בידור אמיתי, הטוב בתחומו, תופעה שאי אפשר להוריד ממנה את העיניים.
למשל, התמונה הזאת. הנה דוגמה מובהקת לפער שבין איך שרונאלדו תופס את עצמו לבין איך שהוא נראה לכולם. עם פרצוף זולנדר, בפוזה מביכה, אין בו טיפת אי נוחות או פקפוק. כמה חוסר מודעות. כמה ביטחון. כמה אהבה עצמית. ואיזה חוסר טעם. הלא זה נראה כמו פרודיה על דוגמן. והבחירה האופנתית עיצובית - עם מעיל, בלי חולצה. ועוד מעיל שמונח רק על הכתפיים. איזה גבר יתפתה בעקבות התמונה הזאת לקנות כזה מעיל? זו תמונה כמעט מעוררת קנאה, שחושפת עד כמה רונאלדו רואה את החיים דרך המשקפיים שלו, והם בהחלט ורודים.
ברור שחלק חשוב מחשבון האינסטגרם של כריסטיאנו מוקדש לקידום ליין האופנה שלו. אפשר גם להעריך את מקור המוטיבציה שלו להקים ליין אופנה: הוא הרי יודע שהוא המתלבש הטוב בעולם, שיש לו את הטעם האופנתי הטוב בעולם, שאם רק ירצה יהפוך גם לדוגמן הטוב בעולם, ולמעשה אין גבר שלא ירצה להתלבש כמוהו, במותג יוקרתי כמוהו. אז הוא נעמד עם המעיל זמש הזה, הידיים על המותניים, המבט החלול, ובזמן שכל אדם בעל תודעה סבירה אומר לעצמו "וואו, איזה דוש", רונאלדו רק מבקש "שמרו על ראש זקוף".
בתמונה הזאת זה כבר ברור - או שהוא פורץ דרך, או שהוא חסר מודעות. כמה כדורגלנים בימינו יעזו להעלות תמונה שלהם שוכבים בפוזה מגרה על המיטה, כשהם לבושים בחלוק משי קצרצר? רונאלדו, למרות השמועות עליו, כל כך בטוח בגבריות שלו, שהוא מרשה לעצמו להישכב על מיטה מלאה בכריות, על השידה תמונות שלו ושל הבן שלו, ומתחתיו שמיכת קטיפה (סופר רכה) שעליה כתוב באותיות ענק כריסטיאנו רונאלדו, והוא נמרח עליה בהנאה, מתענג עליה, כמו מתעטף באגו שלו.
מה קרה? אף פעם לא שכבתם עם הילד שלכם במיטה כשאתם עטופים בשמיכה ורודה שעליה מצויר דיוקן שלכם?
והנה הוא נשכב על הספה, בלי חולצה, מתרווח, כל כך נוח לו, העיניים נעצמות לו, והוא מבקש ממי שמולו "צלם אותי", ובינתיים מהדק קצת את שרירי הבטן, משעין את הראש על היד, מאחל לעוקביו "לילה טוב", ומחכה ללייקים. בכל חשבון אינסטגרם יש מוטיב של פולחן אישיות, אבל כריסטיאנו הוא באמת ברמה אחרת, של חתלתול פרוותי, ובאמת, לא יפליא אף אחד אם יתברר שהוא מהאנשים שמענגים את עצמם מול המראה.
חשוב לו להזכיר - ההצלחה הזאת לא באה בקלות. כמו שמוסר העבודה שלו ככדורגלן הוא יוצא דופן, ככה גם בשביל יופי צריך לעבוד. הנה הוא פה בטיפול פנים, לא מתבייש, להפך, הוא קורא לדור הצעיר להשקיע בעצמו, בכל אספקט, לשכב דקות ארוכות עם מסיכה אם צריך, ולמעשה הוא ממחיש איזה מהפך עבר עולם הכדורגל, עם כדורגלנים שהם לא סתם מצועצעים, מתוקתקים, מגולחים, מסודרי גבות, אלא גם לא מסתירים את זה, נהנים לטפל בעצמם ולהתלקק, ועוד רצים לספר לחבר'ה.
לא אצל כל אחד זה יכול היה לעבור. לרונאלדו מותר להתנהג ככה, כי (חוץ ממסי) הוא הכדורגלן הטוב בדורו. הביטחון העצמי מגובה בהצלחות, במספרים, בהישגים, בגולים. ייתכן שבהרבה מקומות עוד מסתכלים עליו בעין עקומה, לא מבינים מה זה היצור המטרוסקסואלי הזה, סולדים מהריבועים על הבטן החלקה שלו, מהאהבה העצמית, מהליקוקים, מהביטחון המופרז, מההתעסקות העצמית האובססיבית. אבל לו זה באמת לא מזיז. מבחינתו שהעולם יישרף. אני כריסטיאנו.