וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ההיסטוריה לרגליהם: לוס אנג'לס לייקרס

תומר שי

29.10.2002 / 10:25

מטרה אחת לנגד עיניהם של הלייקרס העונה: אליפות רביעית ברציפות. בסיבוב מחכים הקינגס, עצבניים מתמיד. נסביר מדוע הלייקרס בלתי עצירים ונהמר: הם ייעצרו (תומר שי)

נו, אז מי, אם בכלל, יכול לעצור את הלייקרס? האימפריה התלת רגלית (שאק, קובי, ג'קסון) עומדת איתן על אותו בסיס ואף הוסיפה בקיץ שחקנים משלימים. לנגד עיני ההנהלה והשחקנים מתנפנף משק כנפי ההיסטוריה: אם יזכו גם השנה בתואר, יהפבו לקבוצה היחידה אי פעם, מלבד בוסטון ההיסטורית של ראסל וקוזי בשנות ה-60' (לקחה 8 אליפויות רצופות בין 59' ל-66', 11 בין 57' ל-69'), שזוכה ביותר מ-3 אליפויות רצופות.

הישג כזה יהפוך את גיבוריו העיקריים למיתולוגיים, כתובים באבני דרך שמרכיבות את הדרך לנצח, מעבר להצטיינות ה'רגילה' על המגרש. קובי רוצה לחרות את שמו בדברי הימים בעזרת הישג שנעדר גם מהרזומה של ג'ורדן (בגלל הפרישה הראשונה, אז מה); שאק יוזכר בנשימה אחת עם ראסל, צ'מברליין וג'באר; ג'קסון יתעלה על הישגיו עם שיקגו (3 אליפויות רצופות, פעמיים, אבל נאדה בלי ג'ורדן).

אבל לאיש הזן, שזכה בתואר פעמיים גם כשחקן הניקס בתחילת שנות ה-70', מטרה אישית נוספת בדרך אל התהילה: אליפות עשירית כמאמן תציב אותו במקום הראשון, לפני רד אורבך האגדי מאותה בוסטון גדולה וזו כבר מדרגה שספק אם מישהו אחר יגיע אליה אי פעם.

שאקובי

שאק ייעדר מחמשת המשחקים הראשונים של העונה, בעקבות הניתוח שעבר בבוהן בספטמבר, ויקח לו זמן מה לחזור לכושר משחק ולתיאום מלא עם חבריו. נו, מילא. מהר מאוד הוא יחזור להיות שליט הרחבות הבלעדי שאי אפשר לעצור. מעבר לעוצמה האדירה, הקואורדינציה והשליטה היחסית בכדור, יכולת החסימה, הרי שגם אי אפשר להוציא אותו משיווי משקל מנטלי ולגרום לו לעשות טעויות של תסכול או עבירות טכניות. סוגרים אותו בדאבל טים? הוא כבר ימצא בקלות את הקלעי הפנוי לשלשה, והעונה יהיו ללייקרס יותר אופציות מבעבר.

בחמש העונות האחרונות מדורג אוניל בין חמשת הראשונים בליגה בטור הנקודות למשחק (בעונה שעברה שני עם 27.2, אחרי אייברסון עם 31.4) ותמיד באחוזים מפחידים מהשדה (57.9% בעונה האחרונה, ראשון בליגה בפער גדול מאלטון ברנד של הקליפרס שבמקום השני עם 52.7%). הפיתרון היעיל ביותר ימשיך להיות שליחתו אל הקו, מקום בו בילה אשתקד יותר מכל שחקן אחר (717 נסיונות, קלע ב-55.5% - פחות מאחוזי השדה שלו).

ומבחוץ קובי בראיינט, אתם יודעים. הסופרסטאר שבגיל 24 הספיק כל כך הרבה ונראה כי עוד כל כך הרבה לפניו, רק הולך ומשתפר. האתלטיות העצומה, הווירטואוזיות, הצעד הראשון ובעיקר היכולת לייצר לעצמו מצבי קליעה, ימשיכו לפרפר את ההגנות שמולו ולהדהים את כל יושבי היציע. בשנה שעברה היה קובי אחד משני היחידים בליגה (לצד טרייסי מקגריידי מאורלנדו) שהשיג מעל 25 נקודות, 5 אסיסטים ו-5 ריבאונדים למשחק (ליתר דיוק: 25.2, 5.5, 5.5 בהתאמה). היכולת להיות דומיננטי בכל כך הרבה תחומים (מוביל את הקבוצה גם בחטיפות - 1.48 למשחק) מראה עד כמה הוא גדול. אשתקד, אגב, היה היחידי בין 20 המצטיינים בליגה באסיסטים שאינו רכז. בזכות מספרים אלה נבחר לחמישייה הראשונה של העונה ולחמישיית ההגנה השניה.

תוארים שעדיין לא נחתו בחיקו הם ה-MVP, (בו זכה שאקיל בעונת האליפות הראשונה), ו-MVP סדרת הגמר (שאק חתם עליו קבע בשלוש סדרות הגמר האחרונות). בסופו של דבר, קיימת הסכמה שאוניל הוא הצלע המרכזית בהישגים של הלייקרס והוא שנותן לקבוצה את המיס-מאץ' האולטימטיבי. המספרים, התוארים האישיים והתבכיינויות המאמנים היריבים אחרי הפסדים נותנים תימוכים לסברה. בראיינט, סביר להניח, ירצה סוף סוף אליפות על שמו. המוטיבצייה האישית שלו עשויה לסחוף אותו לשיאים חדשים, אבל מצד שני, לפגוע בהרמוניה הקבוצתית, שפיל ג'קסון עמל כל כך על השגתה.

סוסים מנצחים

סוסים מנצחים לא מחליפים, ולכן הבסיס של הקבוצה לא השתנה. אבל ההנהלה, שרוכבת על הסוס המנצח, מרגישה באחוריה נשיפות של סוס צעיר ונמרץ, שהראה בגמר המערב האחרון שאפשר למצוא נוסחה שתתמודד עם שאקובי ושות'. זה היה כל כך קרוב, באותה סדרה נפלאה של שבעה משחקים, כך שבהחלט אפשר לומר שאם יש משהו שמעסיק את הלייקרס לקראת העונה הקרבה, קוראים לו סקרמנטו קינגס. כוחם של הקינגס, מעבר לאיכויות של השחקנים המובילים, הוא בעומק ובגיוון וללייקרס העונה יהיו שחקני משנה שיכולים לתת לכך מענה טוב יותר, חלקם צעירים שצפויים להתקדם ולהתפתח וחלקם חדשים שזה עתה הובאו.

אך תחילה לחמישייה, שלא צפויה להשתנות. עזיבתו של לינדזי האנטר, הרכז הוותיק, משאירה צרור מפתחות עוד יותר גדול בידי דרק פישר, שנתן עונה טובה ופלייאוף מצויין אשתקד. פישר הוא האופצייה ההתקפית השלישית של הקבוצה, שחקן קלאץ' עם יכולת קליעה מרשימה מעבר לקשת (41.3% בעונה שעברה). הוא יתן את התפוקה שלו, אבל העונה נראה אם יעשה קפיצה ויתן את יכולת הפלייאוף מאשתקד על בסיס של קבע. וזה לא קל לצמוח למעמד של כוכב כשלידך שני סופרסטארים שכאלה ולהתמיד בכך גם נוכח הגנות לוחצות, שכבר מודעות ליכולותיך ולא עוזבות אותך לרגע.

ריק פוקס ימשיך לפתוח בעמדה מס' 3 ולתת הגנה, ניסיון והרבה מכות מתחת לחגורה. רוברט הורי, בעמדה מס' 4, ייתן ניסיון, קור רוח ו-ווינריות. אבל מה שמדהים אצל שני הפורוורדים הללו, ובכלל בלייקרס, זו איכות הצוות המסייע, למרות שנראה כאילו הוא משני לחלוטין לשני הגדולים: הורי, שחקן של 5 אליפויות, הוא כוכב בפני עצמו, עם יכולות התקפיות שנחשפות בלייקרס רק כשהוא משחיל איזו שלשה מנצחת או כשצריך לצאת מבור עמוק. אבל כשצריך, תמיד יש לו את ברמה הכי גבוהה. מה שהוא עשה לסקרמנטו בפלייאוף האחרון, וגם לפורטלנד עם אותה שלשה מהפינה בסיבוב הראשון, לא ישכחו שם לעולם. ריק פוקס גם הוא שחקן מגוון ואתלטי, עם קליעה מכל טווח ואופי, תכונות שעשו אותו כמעט כוכב עוד בימיו בבוסטון. ואלה שני הפחות-כוכבים בחמישייה. אז לכו תעצרו את הלייקרס.

מהספסל ימשיכו להתפתח דוויין ג'ורג', גארד-פורוורד מוכשר שמחליף את קובי, סמאקי ווקר, סנטר צעיר שפתח בחמישיה ויעשה זאת גם השנה כששאקיל פצוע, ואנדריי מדבדנקו האוקראיני, סנטר-פורוורד חזק שמשלים קו מחליפים איכותי מתחת לסלים. טרייסי מוריי, פורוורד רך למדי שהגיע השנה מטורונטו, הוא שחקן מנוסה עם יכולות התקפיות מרשימות, במיוחד מעבר לקשת ויעזור לפתוח הגנות. בראיין שואו הוותיק עדיין בסגל וקארים ראש, רוקי מוכשר, אמורים להאריך את השמיכה בהתמודדות מול קבוצות מרובות מחליפים כמו סקרמנטו.

אבל עם כל זאת, סבור אנוכי כי הקינגס יקחו את האליפות. העומק, הנחישות הרבה והשפשוף של הפלייאוף הקודם יעשו את שלהם. ההיסטוריה הראתה כי במקרים דומים, לא אחת לוקח לטוענת לכתר שנה-שנתיים להיכנס עם הראש בקיר, להפסיד לאלופה, ללמוד אותה ואז לגדול וליצור שושלת חדשה. ראה מקרה דטרויט מול בוסטון בשנות ה-80', או אחר כך שיקגו מול דטרויט. יהיה מעניין העונה, יהיה מעניין.

תחזית: 57 ניצחונות, הפסד בגמר המערב.

הישגי עבר: 14 אליפויות. פחות מכך לא נחשב הישג עבור הלייקרס.

ונשאלת השאלה...

- בהנחה שהצליח ניתוח הבוהן של שאקיל, מה יהיה, לעזאזל, על התחרותיות בליגה?

- אם הבוהן תחזור להציק, עד כמה זה ישפיע?

- כמה רוצה קובי להיות MVP?

- כמה אגואיסט הוא יהיה בשל כך?

- האם אנשי הלייקרס מודים בינם לבין עצמם, כשהם בלילה, לבד במיטה (או עם ונסה וויליאמס...) שהקינגס היו פשוט יותר טובים מהם בפלייאוף האחרון?

sheen-shitof

עוד בוואלה!

קופת החולים המובילה מציגה: השירותים שיהפכו את החיים שלכם לקלים יותר

בשיתוף כללית

הבאים, העוזבים והסגל המלא

הצטרפו: טרייסי מוריי (סמול פורוורד, מטורונטו), קארים ראש (גארד רוקי, נבחר ע"י טורונטו)

שאר שחקני הסגל: קובי בראיינט, דרק פישר, ריק פוקס, דוויין ג'ורג', רוברט הורי, מארק מדסן, סטניסלאב מדבדנקו, טרייסי מוריי, שאקיל אוניל, ג'אנרו פארג'ו, קארים ראש, סומליה סמאקי, בראיין שואו, סמאקי ווקר.

חמישייה צפויה: דרק פישר, קובי בראיינט, ריק פוקס, רוברט הורי, שאקיל אוניל.

עזב: לינדזי האנטר (לטורונטו).

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    2
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully