עניין של זמן: הטיפול של מכבי חיפה בקגלמאכר מראה שהיא בדרך למעלה

בווידאו: משדר באולפן וואלה! NEWS בעקבות המשחק בנתניה

עמוד הפייסבוק של יוסיפון

מספר 1: גארי קגלמאכר

מה היתה הדקה: 69. גילי ורמוט, ששיחק נהדר אתמול, איבד כדור בחצי המגרש של מכבי תל אביב. ואז מיד רץ לאחור ובעט ברגלו של איתן טיבי. ורמוט? אגרסיביות כזו? כן. זה היה המשחק האגרסיבי ביותר של מכבי חיפה זה זמן רב. ורמוט, ואצק, קהת, קגלמאכר בעטו, צבטו, מרפקו ונלחמו. סוף סוף קצת רוע ממכבי חיפה.

הכי צפוי שיש: ההגנה של מכבי תל אביב. שער נקי מול רעננה-סכנין-הפועל תל אביב זה לא הישג להתגאות בו. מול התקפות בינוניות פלוס הצהובים בבעיה העונה, כמעט תמיד.

עוד בנושא

מכבי חיפה גברה 0:2 על מכבי תל אביב בנתניה
מולנסטיין: "אני גאה, מכבי חיפה צריכה לשאוף לתארים"
בניון בסיום: "אין לי כלום נגד הקהל של מכבי חיפה"
קגלמאכר 8, עטר 7, בניון 5, טב"ח 4: ציוני המשחק

אלירן עטר כעס על פאול שלא נשרק במרכז המגרש. הכדור היה כבר אצל טל בן חיים, ועטר העדיף להמשיך בתלונות לעבר השופט אוראל גרינפלד במקום להתמקד במשימות הגנתיות. טב"ח1 טעה ומסר ברשלנות דווקא לרגליו של רועי קהת. באותו הרגע חדל עטר ממחאתו האלירן-עטרית ורץ למעלה. קהת ראה ומסר מעל כל ההגנה הצהובה. החלוץ קלט, וקומבינציית מסירות עטר-מנחם-עטר-לביא-ואצק-קגלמאכר הסתיימה עם נוקאאוט תוצרת אורוגוואי ברשת של ראיקוביץ'. ובזמן שכל שחקני מכבי חיפה חגגו את ה-0:2, עטר התכופף, קיפל בטן לתוך ברכיים, תפס אוויר ונשך שפתיים.

זו היתה דקה שכולה אלירן עטר וסדר העדיפויות שלו. בתוך תוכו מחאה תמיד תהיה עדיפה על הגנה, אבל התקפה לעד תהיה עדיפה על שתיהן.

מאז אפריל לא פתח עטר בהרכב חיפה, אבל את ההזדמנות הראשונה לכיבוש הוא דפק ברשת, מהאוויר. עטר אף פעם לא היה מופת למשמעת. אף פעם לא הלשינו עליו שהוא מגדולי המתאמנים. אף פעם לא נראה שהוא מאוהב במקצוע הזה. אתמול באחת לילה, כדי להצדיק את הסטיגמות, נצפה דווקא בפיצריית "הסובל". אבל שלוש שעות קודם לכן הוא שוב הוכיח כמה במקרה שלו זה לא באמת משנה; שהוא אלרגי לחלודה והיא אלרגית אליו; שהוא מסוג השחקנים שלא צריכים שום תורה כדי להיות גדולים. רק כדור לרגל.

"גארי, אפשר לדבר על אליפות?", שאל אחד העיתונאים בסיום המשחק.

"לא", ענה קגלמאכר, ונימק בנימוס.

כמה דקות לאחר מכן יצא האורוגוואי ונעליו האדומות בידיו. אולי ישמור אותן למזכרת - אתמול הפגין את אחד המשחקים הכי טובים של מגן ימני בישראל, זה שנים רבות. הוא תסכל את טל בן חיים2 הלוהט עד כדי חילוף, היה נהדר בהגנה, הציל שני כדורים מהקו, תמך יפה בהתקפה ולקינוח הבום. "הוא לא כובש הרבה גולים, אבל את אלה שהוא כן כובש צריך למסגר", החמיא קואץ' מולנסטיין.

איש מכבי תל אביב סיפר לחברו אתמול, בעת ששניהם יצאו מנתניה, שעד לפני כמה שבועות אפילו שחקנים במכבי חיפה ביקרו את קגלמאכר בצורה נחרצת וברורה. למזלם של הירוקים, העונה נראה שיש רוח אחרת על הקווים ובמשרדים. כי מכבי חיפה של השנים האחרונות היתה נפרדת משחקן כזה לפני חודשיים, רק כי לא התאקלם מהר - לא לקבוצה ולא לעמדה. אתמול, אחרי עוד כמה שבועות של הרצה, ותזוזה לעמדה ראויה יותר עבורו, קגלמאכר סיפק תצוגת תכלית. תצוגה שגרמה לו להיראות טוב, אבל האירה עוד יותר על קרלסן ומולנסטיין. כמו שאמר גארי, עוד מוקדם לחלום על אליפויות ובמות - אבל לראשונה מזה שנים רבות מכבי חיפה נותנת לעצמה לא רק כלים אלא גם זמן להצליח.

קגלמאכר לא טוב? לא נורא, ננסה שוב, קצת אחרת. ורמוט כמעט עזב? לא נורא, נכניס אותו להרכב. עטר היה בעייתי? ניתן לו צ'אנס. ואז, עם החיוביות הזו, הזמן הזה, הרוגע הזה, הגישה הזו - גם במשחק הכי חשוב שיש בלו"ז הליגה, מול מכבי תל אביב, בחוץ, עם סאן מנחם כקיצוני שמאלי ושוער צעיר יותר מראיקוביץ' בין הקורות, אפשר לנצח.

לראשונה זה 1,407 ימים.

צודק קגלמאכר. גם אחרי ניצחונות על האלופה וסגניתה, עדיין אין סיבה לדבר על אליפות. אבל סוף סוף יש במכבי חיפה סבלנות, ובאיזור הר כרמל - זה אפילו חשוב יותר.

שוטה ארבלדזה, פוסט מקלחת, סוף סוף הרגיש בנוח. שלוש עשרה דקות אחר חצות בנתניה, והוא יצא מחדר ההלבשה בטרנינג מועדון ארוך, טישרט לבנה וסניקרס כהות שהחליפו את הביגוד ההדור וההדוק שלבש בזמן המשחק. כפי שגרם לשחקניו להיראות על הדשא, רנה מולנסטיין הגיע נינוח, עם הטרנינג, כבר מהבית. ההרכב שלו היה ניסיוני לא פחות, אבל כל החלטה בינגו. "תוכניות מיוחדות בדרך כלל מצליחות כשאתה מנצח", הצטנע. מקבילו הגיאורגי היה צריך לאלתר כדי למצוא את האיזון, וכמו בענייני המלתחה שלו, עשה את זה מעט מדי, מאוחר מדי.

במכבי תל אביב מספרים שההרכב של חיפה היה ידוע כבר ימים. גם המערך. בהתחשב בכך, ההרכב של מכבי תל אביב לא היה אידיאלי. אפשר היה לשחק התקפי יותר ושוטף יותר מול שני קשרים אחוריים של מכבי חיפה. הושבת קיארטנסון על הספסל היתה מוטעית - אל תצעקו "שני מפעלים"; הרגע חזרנו מפגרה ארוכה מדי. לא רק שלמכבי אין מחליף ראוי לחלוץ-9 כרגע, הצהובים היו צריכים ללמוד לקח מהטעות של הפועל באר שבע. לפני חודש ברק בכר ניסה את אותו הטריק, הציב את מליקסון כחלוץ, ומכבי חיפה אמרה תודה וניצחה. גם אתמול.

ואתמול, במחצית, קואץ' שוטא הוציא את טב"ח2. אם זו היתה פציעה או בעיה אחרת, ניחא, אבל אם העניין מקצועי לחלוטין זה חילוף בעייתי - אם יש בצהוב שחקן אחד שאסור להוציא, זה בן חיים. גם בגלל המספרים אבל גם בגלל האופי.

הרכב בעייתי, חילופים בעייתיים, משחק בעייתי. ארבלדזה עמל על בניית מכבי חדשה בעידן פוסט-זהבי, ולמרות שרק אוקטובר הצעיד את הצהובים למספר רגעים יפים. אבל אתמול, מעשיו של הגיאורגי נתנו לקבוצתו את הסיכוי המינימלי ביותר להצליח.

יוסי בניון נשלח על ידי המועדון כדי להסביר את ההפסד, וכמה שרוב השאלות היו בענייני אוהדים, בניון הראה היכן נמצא והדף את המוקשים בקלילות ובנועם - הכי רחוק מהשנה שעברה.

"אנחנו עדיין במקום הראשון", ניסה להרגיע, אבל הכתבים תיקנו אותו: "שני". "אה, הפרש שערים", התעשת יוסי, וציין שבשבוע הבא שתי האימפריות נפגשות.

וכמה טוב היה לשמוע שכך.

orenjos@walla.co.il