אבני חן: ג'ון סטונס מתאקלם במנצ'סטר סיטי ופוגש את האקסית אברטון

לקראת המפגש המרגש מול רונאלד רומאן, המנטור והשותף לחדר בימיהם המשותפים בברצלונה הגדולה של יוהאן קרויף בשנות ה-90', השווה פפ גווארדיולה את ג'ון סטונס לאחד הבלמים הטובים בדורו. "ג'ון ורונאלד מטפלים בכדור באופן דומה. בדרך כלל, בלם הוא בחור חסון שיודע לנגוח ולשמור אישית. זה חשוב, אבל יש צורך גם בתכונות אחרות. כמו קומאן, סטונס תמיד רוצה לשחק עם הכדור ולא נרתע מלחץ. עדיין מוקדם להשוות ביניהם, כי המסירות הארוכות של רונאלד היו הכי טובות בעולם, אבל ג'ון עדיין צעיר, והוא יכול להשתפר".

יש משהו אירוני, אם כך, בעובדה כי מנצ'סטר סיטי היא זו שמנעה מסטונס ללמוד ישירות מקומאן כאשר שילמה לאברטון כמעט 50 מיליון ליש"ט באוגוסט והפכה את הכשרון בן ה-22 לבלם היקר בתולדות הפרמיירליג, אך ברור שבקבוצתו החדשה הוא מסוגל לממש את הפוטנציאל שלו באופן אופטימלי. מעטים המאמנים שמעריכים יכולת מסירה אצל שחקני הגנה יותר מגווארדיולה – הוא הרי אפילו בוחר שוערים לפי משחק הרגל שלהם. בהיבט זה, אין מתחרים לסטונס. ייתכן שהוא הבלם האנגלי הכי לא אנגלי שידעה הממלכה, ולכן ההתלהבות ממנו כה גדולה.

"הדרבי של יוהאן קרויף": היורש החוקי מול הגאון של ברצלונה

למעשה, כל החינוך של סטונס היה מבוסס על הגישה הקטלאנית. היה לו מזל להיוולד בבארנסלי ולהתקבל לאקדמיה של המועדון המקומי, אשר מתבססת כבר מזמן על טיפוח ראיית משחק וכישורים טכניים, וממש לא מעודדת בלמים להעיף כדורים ליציע, כפי שנהוג בקבוצות רבות אחרות בליגות הנמוכות באנגליה. כפי שסיפר מאמן הנוער מרק ברטון, "יש לנו השקפת עולם ברורה, ואנחנו מנסים לשחק כמו ברצלונה. הבלמים נדרשים לשלוט בכדור ולפתח את ההתקפות מאחור. עברו הימים בהם אפשר היה לשלוח כדורים סתמיים קדימה". סטונס עצמו זוכר את התקופה הזו לטובה: "מגיל צעיר למדתי לחשוב על המהלכים ולהשתמש בכדור בתבונה. זה טוב יותר הן בשבילי והן בשביל הקבוצה".

כלל לא מפתיע שרוברטו מרטינס שם עין על הבלם זמן קצר מאוד אחרי שסטונס ערך את הופעת הבכורה בקבוצה הבכירה של בארנסלי בליגת המשנה. אחרי חצי עונה בלבד, בינואר 2013, קיבלה בארנסלי את ההצעה של וויגן, אותה הדריך הספרדי, אלא שאז התרחשה תפנית בעלילה. גם אברטון היתה מוכנה לשלם תמורתו 3 מיליון ליש"ט, והשחקן עצמו נדרש לבחור בין שתי האופציות. הוא העדיף מועדון גדול יותר, וחווה חודשים ארוכים של תסכול כאשר דייויד מויס לא שיתף אותו אפילו פעם אחת, גם אם בדיעבד אין לו מילה אחת רעה לומר על הסקוטי.

לא ברור לאן היתה הולכת הקריירה של סטונס לו מויס היה נשאר בגודיסון פארק, אבל הגורל בחר להפגיש בין הבלם למרטינס בכל זאת. וויגן ירדה ליגה (האם היתה מצליחה יותר לו סטונס היה מצטרף אליה? אי אפשר לדעת), והספרדי החליף בקיץ 2013 בגודיסון פארק את מויס, אשר נבחר ליורשו של אלכס פרגוסון במנצ'סטר יונייטד. הבלם הצעיר לא יכול היה לבקש מאמן מתאים יותר כדי להמשיך את הבניה על היסודות שהונחו בברנסלי. אברטון של מרטינס תמיד ניסתה לשחק כדורגל של מסירות קצרות, וסטונס השתלב נפלא בפיתוח המשחק.

כדי להבין עד כמה שונה סטונס מהסטיגמה של בלם אנגלי מיושן, די לראות את הפנדל שהבקיע נגד יובנטוס במשחק ההכנה בקיץ 2013, באחד המשחקים הראשונים בהדרכת מרטינס. מי עוד יכול להעז לבעוט כך בסגנון פאננקה? קור הרוח של סטונס עם הכדור, הטכניקה המלוטשת, והנכונות שלו לעבור את שחקני היריב ולדהור קדימה כאשר הוא רואה שטח פנוי, הקסימו את האוהדים והפרשנים. היו שכינו אותו "בקנבאואר מברנסלי", וגם אם יש בכך הומור מסוים, מדובר במחמאה אדירה. "עם הכדור, ג'ון הוא אחד הבלמים הטובים באירופה", אמר מרטינס.

אבל מה קורה בלי הכדור? כאן היה עדיין מקום ניכר מאוד לשיפור. חוליות ההגנה של מרטינס מעולם לא היו החלק החזק של קבוצותיו, בלשון המעטה, והמצב באברטון לא היה שונה. בחירת המיקום של סטונס של סטונס היתה רחוקה משלמות, והעורף הכחול נראה לא פעם פגיע. כך היה בעונת 2014/15, אחריה דחתה אברטון הצעות שמנות של צ'לסי שחשקה מאוד להביא את סטונס לסטמפורד ברידג'. Money can't buy you Stones שרו אז האוהדים המאושרים, אבל הבעיות בעורף רק החמירו בעונה שעברה, כאשר אברטון ספגה 55 שערי ליגה – לבסוף זה עלה למרטינס במשרתו.

כושרו של סטונס היה לעתים לקוי במיוחד, והיו שראו במחדלים אלה מחסום בפני הפיכתו לשחקן הרכב בנבחרת. התעקשותו של הבלם הצעיר להתנהל עם הכדור תחת לחץ באה לידי ביטוי בטעות קשה במשחק ידידות מול הולנד במרץ – הוא היה האחרון לפני ג'ו הארט, אבל ניסה לעבור את וינסנט יאנסן, מעד ואיבד את הכדור. לקראת יורו 2016, טען בלם העבר סול קמפבל: "יש לג'ון פוטנציאל להפוך לבלם ברמה העולמית הגבוהה ביותר, אבל הוא צריך לעבוד על המיקום. צריך לדעת לעמוד במקום הנכון כאשר יש סביבך חלוצים חכמים. הוא חייב ללמוד זאת במהירות". ואכן, רוי הודג'סון החליט לא להמר על סטונס באליפות אירופה. העילוי ראה את כל המשחקים מהספסל, עוד כריס סמולינג וגארי קייהיל הועדפו על פניו.

הספק הזה ליווה את סטונס גם כאשר סיטי שילמה תמורתו הון עתק. אין עוררין על הכשרון, אבל האם הוא שווה את המחיר? האם אין סכנה שיהפך לסוג של דויד לואיז? אולי, כמו הברזילאי, יצליח סטונס יותר אם להסיט אותו לעמדת הקשר האחורי? את ההסבה הזו עבר בהצלחה גדולה אריק דאייר בטוטנהאם, וגם הוא הרי "אנגלי ממש לא אנגלי", שהתחנך בפורטוגל. לגווארדיולה לא היו מחשבות כאלה. הוא רואה בסטונס את בלם העתיד של הכדורגל האנגלי ומחדיר בחניכו החדש בטחון עצמי. לסטונס מותר ללמוד תוך כדי תנועה ולטעות. כך, למשל, מיקום גרוע של בלם הרכש בהופעת הבכורה מול סנדרלנד עלה לסיטיזנס בספיגת שער שיוויון. גווארדיולה אפילו לא הזכיר זאת בשיחות עם התקשורת.

נכון לעכשיו, נראה שהכיוון הכללי חיובי. סטונס השתלב בטבעיות במערך של סיטי, תוך שהוא יוצר שיתוף פעולה טוב עם ניקולאס אוטאמנדי הארגנטיני, והעיתונאים ממשיכים לפרגן. "גווארדיולה הופך את סטונס לבלם המושלם", כתב קרייג הופ בדיילי מייל, תוך שהוא מייעץ: "בקנבאואר מבארנסלי צריך להוסיף למשחקו גם את המימד של טרי בוצ'ר". אלא שזה בדיוק מה שסטונס לא מעוניין לעשות, ויהיה מעניין מאוד לראות כיצד הוא ממשיך להתפתח.

אחרי שסיטי שמרה על מאזן מושלם בשבועות הראשונים עם פפ, התקופה האחרונה לא היתה פשוטה מבחינת הבלם. במחזור הקודם הפסידה סיטי לראשונה בליגה, 2:0 מול טוטנהאם, ועל התיקו המאופס בסלובניה במוקדמות המונדיאל צריכים האנגלים להודות לא לחוליית ההגנה אלא לשוער ג'ו הארט. טבעי מבחינת גווארדיולה להעלות את המורל של הכוכב העולה באמצעות השוואתו לקומאן, אבל האתגר שלו היום נגד האקסית, עם רומלו לוקאקו בכושר טוב, לא היה טריוויאלי. זאת ועוד – אברטון סופגת העונה הרבה פחות כאשר אשלי וויליאמס, הקפטן נבחרת וויילס, החליף את סטונס לצד פיל ג'גיילקה במרכז ההגנה. אור הזרקורים מופנה אל סטונס, והקרב הזה חשוב עבורו מכל הבחינות.