פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        זה רק נראה יקר: לקראת פתיחת עונת 2016/17 של פורטלנד בלייזרס

        בניסיון לבטח את מה שמצאה בעונה שעברה, פורטלנד העניקה חוזים גדולים מדי לשחקנים משניים ושמה לעצמה תקרה מלאכותית. כל עוד לילארד ומקולום המצוינים בסביבה לא תהיה נפילה דרסטית, אבל ההימורים המעט ביזאריים יבלמו את ההתקדמות

        זה רק נראה יקר: לקראת פתיחת עונת 2016/17 של פורטלנד בלייזרס

        תקציר הפרקים הקודמים

        מאזן בעונה שעברה: 38:44, מקום חמישי במערב.

        סיימה את העונה: הפסד 4:2 בחצי גמר המערב לגולדן סטייט.

        הטריילבלייזרס פתחו את 2015/16 עם חמישייה חדשה כמעט לגמרי – מההרכב הפותח המשובח מהשנים שחלפו נשאר רק דמיאן לילארד. בקיץ אחד למרקוס אולדריג', ניק באטום, ווס מת'יוז ורובין לופז נפוצו לכל קצוות הליגה, והציפיות מהקבוצה התעדכנו בהתאם. ואכן, באופן אירוני לשם הקבוצה, "פורצי הדרך", הסגל החדש התקשה רבות בפתיחת העונה. עם מאזן של 20:11, ההנחה בפורטלנד ומחוצה לה הייתה שהעונה הזו תשמש פיגום הכרחי לבנייה מחדש.

        אלא שהמאמן המצוין של הבלייזרס, טרי סטוטס, וצמד הגארדים שלו חשבו אחרת, וריצת 2:15 באמצע העונה הפכה את הקערה על פיה. הדובדבן שבקצפת היה הופעת ענק של לילארד מול הקבוצה מאזור הולדתו, גולדן סטייט. האולסטאר שפך חמתו על הלוחמים עם שיא קריירה של 51 נקודת בניצחון 105:137, והיה חתום על אחד מתשעת ההפסדים של האלופה המכהנת באותה עונה. חברו לקו האחורי, סי ג'יי מקולום, קטף באלגנטיות את תואר השחקן המשתפר עם עונה של 20.8 נקודות לערב, שיפור של 14 נקודות (!) מהממוצע שלו בעונה הקודמת.

        מבלי ששמנו לב, במקום עונה של בנייה מחדש פורטלנד מצאה את עצמה שוב במקום החמישי בתום העונה, אלא שהפעם אלת המזל הייתה לצידם. לאחר שהפציעות גזלו מהם את האפשרות להתחרות בסיבוב הראשון מול ממפיס ב-2015, בפלייאוף האחרון היו אלה הקליפרס שהותקפו, וראו את שני הכוכבים שלהם מסיימים את העונה רגע אחד מוקדם מדי. הפציעות של כריס פול ובלייק גריפין דחפו את הבלייזרס למהפך בסדרה, והשלב הבא היה מפגש בסיבוב השני עם גולדן סטייט, החבולה גם היא. ה-MVP, סטף קרי שיחק רק בשני משחקים בסדרה, אך זה הספיק למכהנת לניצחון 2:4, והבלייזרס חזרו לאורגון עם המחמאות.

        סטפן קרי גולדן סטייט ווריירס מחבק את סי ג'יי מקולום פורטלנד טרייל בלייזרס (AP)
        נשאר רק עם המחמאות. מקולום עם קרי (צילום: AP)

        אני יודע מה עשיתם בקיץ האחרון

        באו: אוון טרנר, פסטוס אזילי, שבאז נפייר, ג'ייק ליימן (רוקי).

        עזבו: ג'רלד הנדרסון, כריס קיימן, בריאן רוברטס.

        במבט על השמות, קשה להגיד שהסגל של פורטלנד השתנה יותר מדי. מה שהשתנה הוא בעיקר תג המחיר של הסגל הזה. אחרי עונה שבה חמישה משמונת שחקני הרוטציה המרכזיים היו על חוזה הרוקי שלהם, ל-GM ניל אולשיי היו הרבה החלטות לעשות הקיץ . הוא החליט, בגדול, שהתשובה היא "כן". "כן" לסדר לסי ג'יי מקולום הארכה יוקרתית של 106 מיליון דולר לארבע שנים. "כן" להשוות את ההצעה של הנטס על אלן קראב של 75 מיליון דולר לארבע שנים (אופציה של קראב בעונה האחרונה). "כן" לתת למו הארקלס (42 מיליון לארבע שנים) ומיירס לאונרד (41 לארבע שנים) חוזים שמנים. כן, כן וכן...

        בכל מה שקשור לחיזוק חיצוני, פורטלנד ניסתה להנחית צ'נדלר פארסונס, שבחר בגריזליס, ונאלצה להסתפק באוון טרנר במקומו. החוזה של טרנר, 70 מיליון דולר לארבע שנים, הרים לא מעט גבות ברחבי הליגה, ולא רק בגלל ההתאמה הפחות-מאידיאלית שלו לסגל. פסטוס אזילי, 15 מיליון לשנתיים (עונה שנייה לא מובטחת), הובא מהווריירס כדי לחזק את עמדת הסנטר החורקת, ושבאז נפייר עבר בטרייד מאורלנדו (בתמורה לשתי גולות פושטיות וחופן בוטנים), כדי לסתום חורים שאולי יצוצו ברוטציית הגארדים.

        בגדול, הסגל הקיים של הטריילבלייזרס לא צפוי להשתנות באופן מהותי בעתיד הנראה לעין, או כמו שניסח זאת כריס וולדר מ"דה סקור" בציוץ: "לבלייזרס יש 291 מיליון דולר מושקעים במקולום, טרנר, קראב והארקלס. אמאלה'".

        דמיאן לילארד, פורטלנד בלייזרס (GettyImages)
        התשובה היא "כן". לילארד (צילום: GettyImages)

        מה מי מו

        חמישייה: דמיאן לילארד, סי.ג'יי מקולום, מו הארקלס, אל פארוק אמינו, מייסון פלאמלי.

        ספסל: אוון טרנר, פסטוס אזילי, מיירס לאונרד, אלן קראב, אד דייויס, נואה וונלה, שאבאז נייפיר, פאט קונוטון.

        מאמן: טרי סטוטס, עונה תשיעית כמאמן ראשי (לא כולן מלאות), חמישית בפורטלנד, מאזן 314:297.

        מועמד לפריצה: אל פארוק אמינו. עונה אחרי שמקולום זכה בתואר השחקן המשתפר, השנה אין מועמד אמיתי לפריצה, מה שמייצג את הבעיה של הקבוצה אולי יותר מכל דבר אחר. אפשר שפאט קונוטון יצליח להשתחל לרוטציה, יש לו מה למכור לדעתי, אבל לא על זה אנחנו מדברים כאן. אמינו מיצב את עצמו כשחקן חמישייה כבר עם הגעתו בעונה שעברה, והוא נמצא על חוזה שנראה כמו מציאה שנה אחרי שנחתם. הפורוורד מווייק פורסט צפוי להמשיך להתקדם תחת השיטה של סטוטס, במיוחד אם יצליח להוות איום יציב יותר מחוץ לקשת. קראב והארקלס גם הם מצופים לעשות צעדים רחבים קדימה, אבל זה תלוי גם באקס פקטור שלנו.

        מועמד לדעיכה: נואה וונלה. זה אף פעם לא כיף לסגור את הדלת על שחקן צעיר, אך מסתמן שהגענו לרגע הזה עם וונלה. הביגמן בן ה-21 קיבל 56 הזדמנויות בחמישייה בעונה שעברה, ולא ניצל אף אחת מהן בשביל להצדיק את האמון של סטוטס, שוויתר עליו לחלוטין בפוסט-סיזן. וונלה מציג סט כישורים שגורם לסקאוטים לרייר, אבל הוא לא מצליח לחבר אותם לתפוקה במשחק NBA, או אפילו לניצוצות חיוביים. השנה רוטציית הגבוהים תהיה צפופה מתמיד, והפעם הוא ייאלץ לפסל לעצמו תפקיד בכוח, במקום לקוות לחסדיו של צוות האימון. אני סקפטי.

        אקס פקטור: אוון טרנר. אחרי עונת קריירה בבוסטון, טרנר מגיע וצפוי לתפוס את המושכות של משחק ההתקפה מהספסל, כשלילארד ו/או מקולום נחים. טרנר אכן משכפל את היכולת של השניים ליצור עם הכדור, אלא שהוא לא מתקרב לרמת היעילות שלהם. ההנחה היא שאחד מצמד הגארדים יהיה על הפרקט כמעט תמיד, ונדמה שאולשיי וסטוטס ינסו לתת לשניים דקות משחק כשהכדור לא בידיהם, כדי לנצל את האיום שלהם כקלעים. בפרקטיקה זה הימור די מסוכן, וטרנר ייקח גם דקות יקרות מקראב והארקלס הצעירים, להם יש לאן להתפתח בניגוד אליו. מה שכן, אם זה יעבוד רבים מאיתנו ניאלץ לאכול את הכובע.

        אוון טרנר, בוסטון סלטיקס (AP)
        הימור מסוכן. אוון טרנר (צילום: AP)

        ולכדור הבדולח

        תסריט אופטימי: כולם מצדיקים את ההשקעה בהם, במיוחד קראב שמבסס את עצמו בחמישייה עם 44 אחוזים משלוש בווליום גבוה של זריקות. לילארד חוזר לאולסטאר אחרי עונת היעדרות, וטרנר נלחם על תואר השחקן השישי. סטוטס מאמן העונה והבלייזרס נשאבים אל הוואקום במקום הרביעי במערב. 33:49, והפסד נוסף לווריורס בסיבוב השני.

        תסריט פסימי: לבלייזרס שלושה סמול-פורוורדים שמקבלים שמונה ספרות לעונה או קרוב לזה, ואף אחד מהם לא ראוי לחמישייה. המצב דומה גם בעמדת הסנטר. אחרי שנה בריאה באופן חריג פורטלנד סובלת ממכת פציעות מוקדמת ולא מחלימה בזמן. טרנר לוקח את הכדור מידיהם של היוצרים הטובים ממנו, ומתי שלא, העובדה שהוא לא מהווה איום מחוץ לקשת סותמת להם את המגרש. ההתקדמות של מקולום, אמינו, קראב והארקלס נבלמת, והספסל מפסיד משחקים. המערב מתחזק במרכז הטבלה והבלייזרס מחליקים החוצה מהפלייאוף. 42:40, מקום תשיעי.

        תחזית: במטרה לבטח את מה שמצאו בעונה שעברה, הבלייזרס למעשה שמו לעצמם תקרה באופן מלאכותי. צוות מסייע המורכב ממקולום, קראב, לאונרד והארקלס על חוזי רוקי פתאום נראה אחרת לגמרי כשלוקחים בחשבון את החוזים החדשים של כולם. וזה מבלי להזכיר את ההימור הביזארי על טרנר. אם ניתן היה לקחת את היתרונות במשחק של מייסון פלאמלי, אזילי ולאונרד ולהתיך אותם לשחקן אחד, לבלייזרס היה את סנטר העתיד שלהם. בצר להם, הם ייאלצו להסתפק בשלושה, בתקווה שאחד מהם יתחיל לחרוג לטריטוריה של האחרים מבחינת מה שהוא מביא לשולחן.

        הבריאות הייתה לצדם בשנה שעברה, ניתן לצפות שהם יחזרו לקרקע השנה, והעומק של הבלייזרס הוא לא כזה שיכול לעמוד בפציעה של אחד מספקי הנקודות המרכזיים. אפשר לקזז את זה מההתקדמות של הצעירים. שוב 38:44, מקום שישי, והפסד בחמישה משחקים בסיבוב הראשון.

        האזינו לפודקאסט "הפודיום": עם נמרוד עופרן ואור שקדי, לקראת פתיחת ה-NBA