כתבו עליו בעיתון: על הזינוק המרשים בקריירה של סי ג'יי מקולום

כשדיוק הגיעה למשחק מול ליהיי בטורניר המכללות של 2012, לא היה מי שיסמן את המשחק בלוח השנה של הבלו-דבילס. ההדחה הסנסציונית שלהם אחרי ההפסד 75:70 הכיר לעולם הכדורסל גיבור חדש – כריסטיאן ג'יימס מקולום, שהוביל את המכללה הקטנה מול חניכיו של ששבסקי עם 30 נקודות בהופעה לפנתיאון. מייסון פלאמלי, חברו החדש לחמישייה בפורטלנד, ששיחק מולו באותו משחק היסטורי, ודאי שומע על כך בכל יום באימון.

פתאום, עם הפרסום הרב שקיבל הגארד הצנום בעקבות המשחק, גברו הקולות שקראו לו לצאת לדראפט בתום העונה, בהנחה שישמע את שמו כבר בסיבוב הראשון. סי.ג'יי בחר לדחות סיפוקים, ונשאר לעונה רביעית ואחרונה בקולג'. מקולום חזר לליהיי גם מתוך מחשבה לעתיד שאחרי המשחק. הוא השלים תואר בעיתונאות מתוך תקווה לקריירה שניה אחרי שנותיו כשחקן כדורסל. ברזומה שלו הוא כבר יכול להכניס מאמרים שכתב לספורט-אילוסטרייטד והפליירס טריביון, בנוסף לעבודתו בעיתון המכללה. אך תטעו לחשוב שמקולום הזניח את הקריירה הראשונה שלו. הוא העלה כ-14 ק"ג של שרירים בקיץ 2012, והגיע מוכן לכבוש את כדורסל המכללות בשנית.

ואז הגיעה הפציעה. הדבר ממנו חושש כל שחקן שמחליט לדחות את כניסתו לדראפט נפל על מקולום בדמות שבר ברגל שמאל במשחק מול וירג'ינה קומונוולת' כבר בחמישי לינואר, והוא גמר את העונה. אלא שמקולום לא היה מוכן להישאר לזמן ממושך בתפקיד הגיבור הטראגי. לקראת דראפט 2013 מקולום חזר מפציעתו חזק מתמיד, ושמו טיפס חזרה במעלה התחזיות דרך ראיונות ואימונים אישיים שהעלו את המנייה שלו ברחבי הליגה.

ההיכרות של סי.ג'יי עם חברו לקו האחורי התחילה שנים לפני כניסתו לליגה. מקולום ראה את מסלולו של דמיאן לילארד ל-NBA כמפה שעשויה לעזור לו, והקשר עם האולסטאר של פורטלנד התחיל בתור הודעות בטוויטר, ובהמשך הפך לידידות אונליין. חודשים לפני ערב הדראפט, השניים השתעשעו במחשבה שאולי ישחקו יחד. כשמקולום פגש את לילארד לראשונה בניו-יורק באירוע לקראת הדראפט, הוא הרגיש כמו בדייט ראשון, לדבריו. כאשר הוא נבחר בבחירה העשירית על ידי בלייזרס הוא קיבל הודעת טקסט מתומצתת מלילארד: "או-או"...

מקולום התחיל את המסע שלו בפורטלנד עם הופעה מרשימה בליגת הקיץ בלאס-וגאס, אלא שאז שבר נוסף ברגל שמאל השבית את הסקנד-גארד הצעיר לפני שהספיק לשחק משחק בודד במקצוענים. אך מקולום קורץ מחומר אחר, כזכור. כשחזר, בשתי עונותיו הראשונות לא הצליח לקבע לעצמו מקום ברוטציה של המאמן טרי סטוטס. הבלייזרס החזיקו באחת החמישיות החזקות בליגה, ומקולום לא קיבל את הצ'אנס להשפיע. בפלייאוף 2015 ההזדמנות הזו הגיעה, לאחר שווסלי מת'יוז נפצע וגמר את העונה, מקולום הוקפץ לתפוס את מקומו בשוחות, והיה אחד השחקנים היחידים שהופיעו לסדרת הפלייאוף של פורטלנד מול ממפיס. הבלייזרס הפסידו בחמישה משחקים, אך מקולום הוכיח את כישוריו בכמה הופעות יוצאות מן הכלל, ביניהן 33 נקודות במשחק ההדחה.

פורטלנד נכנסה לעונה כשכל החמישייה, פרט לילארד, פוזרה למחוזות אחרים. למרקוס אולדריג' הלך לספרס בניסיון לרשת את טים דאנקן, ניק באטום הועבר בטרייד להורנטס, רובין לופז חתם בניקס, ומת'יוז חתם על חזה עתק בדאלאס. דרכו של מקולום לחמישייה נסללה עבורו, ומאז הוא לא מביט לאחור. השוטינג גארד הפותח של פורטלנד הוסיף לא פחות מ-13.3 נקודות לממוצע הנקודות שלו מהעונה הקודמת, ואחרי 29 משחקים הוא עומד על 20.1 נקודות ב-35.1 דקות לערב. הבלייזרס, שהפכו בן-רגע לקבוצה בתהליך בנייה מחדש, מפתיעים לטובה במאזן 11:19 על אף שהחליפו 80 אחוזים מההרכב הפותח שלהם, זה שקבר את הליגה בעונות הקודמות.

על פניו, לילארד ומקולום דורכים אחד על השני בהתקפה. נדמה שהם פשוט משכפלים זה את זה. מקולום הוא קומבו-גארד בגובה של רכז, ולילארד הוא הצד השני של אותו מטבע – רכז שהוא סקורר. אך מבט נוסף מבטל את החשש – קליעה מבחוץ, חדירה וקבלת החלטות טובות הם תכונות שרצוי לשכפל, והרבה, בכל שיטה התקפית שלא תהיה. בהגנה הסיפור קצת שונה. לילארד ומקולום לא ידועים כסטופרים, בלשון המעטה, והיריבות מנצלות את יתרון המסה שלהם על הצמד. אך הבלייזרס המאומנים מתגברים על כל אלה, ונותנים עונה מעל לכל הציפיות מהם, הרבה בזכות הקלע המחונן שלהם.

בגובה 1.93 מ', מקולום נמוך מרוב השחקנים בעמדה שלו. האתלטיות הגולמית שלו, על אף שהיא לא מוערכת דיה, רחוקה מלפצות על מידותיו. את הנקודות שלו מקולום משיג בדרך הישנה והטובה – הוא פשוט סקורר נפלא עם אינסטינקטים חדים כתער באחד-על-אחד. קצת כמו אחיו הבוגר, אריק מקולום, אקס ברק נתניה, שהתגלה ברבות השנים כסקורר אימתני בליגה הסינית וכיום מככב במדי גלאטסראיי. בשונה מאחיו, לסי ג'יי יש את כל הטריקים בשרוול, והוא יודע מה יעבוד ומתי. הטעיות קליעה, חדירה בשתי הידיים (ולשני הצדדים), סטפ-בק, קרוס-אובר, סבסוב – אין דבר שהוא לא יודע לעשות כשהכדור אצלו. תשאלו את דירק נוביצקי, שהודה על ה"תרגול החינמי בגלגיליות" שמקולום העניק לו, אחרי שהגרמני הסתובב סביב עצמו פעמיים בניסיון להבין לאן הגארד החמקמק ברח לו. אלה חלק מהסיבות שסטוטס שמח לראות את מקולום לוקח על עצמו כל-כך הרבה העונה. מאמן הבלייזרס יכול להיות רגוע כשמקולום מקבל את ההחלטות, כי הוא תמיד בשליטה, תמיד יודע לאן הוא מנסה להגיע ומה יש לו לחפש שם. כצפוי, מקולום ממלא גם את תקן הרכז המחליף של חברו לקו האחורי ברוטציה החדשה של פורטלנד.

את מירב הנזק שלו מקולום עושה מחוץ לצבע, עם ג'אמפרים מחוץ לקשת השלוש, משם הוא משחיל 40.7 אחוזים מ-6.1 זריקות, או בתוכה בזריקות מחצי-מרחק. רק שני שליש מזריקות השלוש שלו מגיעות מאסיסט, נתון נמוך מאוד בהשוואה לשאר הליגה, שמוכיח שהוא מייצר את המצבים לעצמו. הוא מגיע לקו רק 2.8 פעמים למשחק, ועדיין מתקשה לעיתים לסיים בין יער הענקים באזור הטבעת, על אף זאת הוא מוצא דרכים להיות גורם חיובי כשהוא מגיע לשם.

על אף שהוא לא רכז במובן הטהור של המילה, סי.ג'יי ניחן באי-קיו כדורסל גבוה במיוחד. הוא יודע מה ההבדל בין זריקה רעה לזריקה טובה, ובין זריקה טובה למצוינת. הוא מחפש את האמצע בגיחות שלו לצבע, תכונה שלרוב שמורה לגארדים מנוסים בהרבה. כשהוא מגיע לשם אחרי בידוד או פיק-אנ-רול, הצבע פותח אפשרויות רבות ומורכבות יותר מאשר חדירות לקו הבסיס. ההגעה למרכז מאפשרת למקולום לפרום תפרים בהגנות כדי להשיג הזדמנויות עסיסיות לעצמו ולחבריו.
השנה, כולנו ציפינו מהגארד בן ה-24 להקפיץ את הממוצעים בתור הסקנד-גארד הפותח, אך איש לא ציפה שכמעט ישלש אותם, תוך שהוא שומר על היעילות שלו מול שחקני חמישייה. לא בכל עונה רואים דברים כאלה – אפילו ג'ימי באטלר, שעשה קפיצת מדרגה היסטורית בעונת 2014-15, הרים את ממוצע הנקודות שלו למשחק ב-6.9 בלבד מהעונה שקדמה לה. נכון לעכשיו, תואר השחקן המשתפר רשום על שמו בעט, אלא אם מישהו יצוץ משום מקום וייקח לו אותו.

22 – מקולום פתח את העונה מול ניו אורלינס עם הצהרת כוונות מרשימה – 22 נקודות ברבע הראשון, שבאו עם שיא קריירה של 37 נקודות בערב פתיחה שעליו הוא יספר לנכדים שלו, בתור המשחק שהזניק אותו לעונת הפריצה שלו בליגה. פורטלנד מנסה עוד להבין מה יש לה בסגל הצעיר, זורקת הכל על הקיר ורואה מה נדבק. מקולום מצדו הראה שאין מה לדאוג לו.

4 – הניצחון הגדול של דטרויט ב-18 בחודש,144:147 על שיקגו, הגיע אחרי משחק אפי שנגרר לארבע הארכות. רק כדי לקבל פרופורציות, רק מינסוטה ואורלנדו שיחקו ארבע הארכות במשך העונה כולה. המרתון המייגע נמשך 68 דקות נטו, לשמחתם של שחקני ליגות הפנטאזי שבחרו בשחקנים משתי הקבוצות. באטלר הוביל את שיקגו עם 43 נקודות בהפסד (שיא קריירה), והיה אחד מחמישה שחקנים שהיו לפחות 50 דקות על הפרקט במשחק הכי משוגע של העונה.

21.0 – זאק לאבין חורך רשתות בעונתו השנייה, וקולע 21 נקודות לכל 36 דקות שהוא על הפרקט. לאחר שהקבוצה הודיעה שיפתח בחמישייה העונה, הוא דווקא עולה מהספסל ומקבל 24.8 דקות למשחק תחת משטרו חובב הווטרנים של סם מיטשל. בדקות שהוא כן על המגרש, לאבין בן ה-20 מציג לראווה את האתלטיות המופלאה שלו, גם אם היעילות רחוקה מלהיות אידאלית, והוא קלע בספרות כפולות ב-21 מתוך 23 המשחקים האחרונים של הקבוצה. הצעד הבא של הטימברוולבס צריך להיות להסיט אותו לעמדת השוטינג-גארד באופן בלעדי, ולהפסיק לחפש רכז שהם חושבים שאולי מתחבא שם בפנים. לאבין מבוזבז בתור עושה משחק במקום ריקי רוביו, הוא צריך לשחק לידו ולא מאחוריו.