נס הפוך: כשריקי היקמן הכניע גם את המיסטיקה

חובבי המיסטיקה, הידועים בסלנג העממי גם כאוהדי מכבי תל אביב, כבר ראו איך כל הקלפים מסתדרים במקומם. אז כן, ארמאני מילאנו ברחה לעשר הפרש, 2:37 דקות לסיום. ביג דיל. ב-157 שניות יכולים לקרות כל כך הרבה דברים. כל מכביסט ממוצע יודע את זה. גם כל מילאנזי מתחיל כבר שמע את השמועה.

פתאום דוידה פסקולו מחטיא לייאפ מול עצמו. ויסמין רפשה מספסל את מירוסלב ראדוליצה ומילאן מצ'באן, כאילו לא היו שווים 33 נקודות ב-35 דקות משותפות. ואנדראה צ'ינצ'אריני מבצע עבירה בלתי ספורטיבית. והאיטלקים לא מצליחים לעבור את מחצית המגרש בהתקפה הכי חשובה במשחק, ומסיימים עם 99 נקודות, בדיוק כמו בנס ההוא לפני שנתיים וחצי. ואפילו ריקי היקמן מחטיא שלוש פעמים מהעונשין, דווקא כשהכסף על השולחן.

אה, היקמן. זה שבקיץ גישש באפלה בניסיון לבדוק אופציה לקאמבק בצהוב, אבל נענה בשלילה. 22 נקודות הוא קלע, מה שלא קרה לו מאז הנס המקורי במדיולנום פורום. בעונה שעברה נדרשו לו שמונה משחקים כדי להגיע למספר הנקודות הזה. אקס פקטור, בדגש על האקס.

עוד בנושא:
מכבי תל אביב הפסידה במילאנו
ארז אדלשטיין עצבני על ההגנה של מכבי תל אביב
דיוויד בלאט ודרושאפקה עדיין מושלמים

ולא שמכבי טעתה כשאמרה לא להיקמן והלכה על אנדרו גאודלוק. הגארד בגופייה מספר 0 הוא מפלצת. לא פחות. איש לא הופתע מ-27 הנקודות שקלע. זה הרי הטיקט שלו. אבל בתל אביב הוא נדרש לייצר גם בשביל האחרים: כששני הרכזים המקוריים, גל מקל ויוגב אוחיון, מסיימים ערב שלם עם שני סלי שדה, הוכיח גאודלוק שהוא לא רק סקורר. רק עוד פעם אחת בעבר היו לו חמישה אסיסטים במשחק יורוליג. זה קרה, איך לא, כשניצח עם פנרבחצ'ה את מילאנו.

שחקני ארמאני מסרו 29 אסיסטים בדרך ל-37 סלי שדה במשחק, אבל מספר המפתח היה 9 מ-22. זה היה הנתון של מכבי תל אביב בניצחון על צסק"א ולאחר מכן גם בניצחון על ריאל מדריד בפיינל פור ב-2014,. וזה בדיוק היה הנתון של ארמאני הערב.

למאמן מנס מילאנו, דיוויד בלאט, היה הרבה יותר מזל מלאקסית שלו. הרבה יותר מזל משכל, צריך להודות. דרושפאקה נחתה בבלגרד כשבאמתחתה 12 ניצחונות ללא הפסד עד כה, בהפרש ממוצע של 17 נקודות. ומול הכוכב האדום, הקבוצה היחידה שאין בשורותיה אפילו זר אחד, זה היה אמור להיות טיול קליל.

אלא שבאולם פיוניר אין טיולים. בלאט יודע את זה היטב: הוא כבר התארח שם בעבר עם אפס פילזן והפסיד, כשארבעה משחקניו האמריקאים מסרבים להגיע בגלל בעיות ביטחוניות. גם הפעם היו לו כמה שחקנים שאמנם הגיעו - אבל לא הופיעו. למשל, ג'יימס אנדרסון שקלע 5 נקודות, וסקוטי ווילבקין שיחכה לשבוע הבא לפחות כדי להשחיל סל שדה ראשון.

לפני 20 שנים בדיוק הטיס צביקה שרף את מכבי תל אביב ל-0:16 מפתיחת משחקי האימון עד להופעה הביתית הראשונה בגביע אירופה: צסק"א נחתה ביד אליהו והנחיתה את הצהובים כשניצחה 77:78 משלשה אלמותית של איגור קודלין. וקודלין כזה הוא בדיוק מה שחסר הערב לכוכב האדום, שברחה ל-16 הפרש בפתיחת המחצית השנייה והגיעה לשתי הדקות האחרונות בפלוס 6, ועדיין הצליחה להפסיד.

בצד השני של איסטנבול מצב הרוח מעט שפוף יותר. רק שנה חלפה מאז עזבה גלאטסראיי את היורוליג והותירה מאחוריה אדמה חרוכה. היא לא שילמה משכורות, שחקניה שבתו, חלקם עזבו, אוהדיה התפרעו ואף דקרו למוות אוהד יריב. עכשיו היא שוב כאן, וקשה לומר שהתגעגענו. הפעם ג'סטין דנטמון הורחק, ארגין עתמאן איבד את העשתונות (הרופפים ממילא), הקהל כמעט שרף את המועדון ושופטי המשחק ירדו מהמגרש לאות מחאה. לא רעיון רע, אגב, לקבוצה שסוחבת כבר 12 הפסדים רצופים במפעל.

היה גם צד אחר באבדי איפקצ'י. הצד המנצח, העונה לשם צסק"א. אלופת אירופה שברה שיא מועדון ביורוליג עם 109 נקודות, אבל האמת היא שזה לא חוכמה עם הצמד דה קולוסיץ'. ננאדו דה קולו ומילוש תאודוסיץ' סגרו עוד ערב במשרד עם 42 נקודות, 7 שלשות, 100 אחוזים מהעונשין, 7 ריבאונדים, 15 אסיסטים ומדד משוקלל 42. תיהנו מהם כל עוד אפשר, כי בעוד שנה - לפחות אחד מהם לא יהיה בצד הזה של הגלובוס.