1. בסיבוב הראשון של טורניר המוקדמות, אז עוד אימן אריק בנאדו את הנבחרת הצעירה, היא ספגה תבוסה ביתית (3:0) לפורטוגל. זה היה אז משחק חד צדדי שהסתיים עוד במחצית הראשונה. משה סיני אמר בשלב מסוים כי אם ישראל לא תתעורר התוצאה עלולה להגיע ל-0:6 או 0:7. בסיום המשחק הודה בנאדו: "נכשלנו בכל הקרבות מולם. היה ברור שהם יותר טובים אבל ציפיתי ליותר. אפשר להיות פחות איכותיים אבל לא פחות אגרסיביים".
המשחק ההוא התקיים בנובמבר, לפני קצת פחות משנה, אך זאת הייתה נבחרת אחרת לגמרי. למעשה, זאת הייתה הנבחרת של עטאא ג'אבר. לפני אותה סדרת משחקים הוא מונה לקפטן, בנאדו דיבר עליו כמנהיג של הנבחרת החדשה ובסופו של דבר קשר מכבי חיפה היה תמצית הפערים בין הצדדים. ג'אבר שיחק בקישור האחורי יחד עם דור פרץ. קשר מכבי תל אביב עוד השאיר את הנבחרת בחיים באותו המשחק - חילץ, דחף קדימה, הוביל, ניצח בקרבות מגע ודחף קדימה. ג'אבר, שסיים את המשחק עם שלושה חילוצי כדור בלבד וללא קרבות מגע, פשוט לא התאים עצמו לדרישות התפקיד ברמה הזאת.
עוד בנושא:
ישראל הצעירה גברה 0:4 על אלבניה, ממתינה לתוצאות הערב
מרקו בלבול: "השחקנים שלנו הוכיחו שמגיע להם להיות ביורו"
2. אז זהו, שהנבחרת הנוכחית היא הדבר הכי רחוק מעטאא ג'אבר. את מרבית הכותרות היא קיבלה לאחר שתי הרביעיות נגד יוון ואלבניה, אך המשחק שבאמת חיבר אותה והרים את הביטחון והאמונה של כל השחקנים היה דווקא אותו תיקו 0:0 בפורטוגל בספטמבר. איכשהו התוצאה הזאת עברה בשקט, כאילו שמדובר בהישג שגרתי. למעשה מדובר בהישג אדיר. כל שחקן בנבחרת הזאת, לאורך כל השנתונים בנבחרות, פגש את הבסיס הנוכחי של הנבחרת הפורטוגלים וחטף. לאורך השנים הם ספגו שלישיות, רביעיות וחמישיות די בקלות. איך אמר שחקן אתמול: "כשהוצאנו שם 0:0 לא האמנו שזה יקרה. רצינו, אבל בראש לפני המשחק אתה יודע שגם אם תחטוף ארבעה או חמישה שערים זה הגיוני, הם עולים עלינו בכל פרמטר".
3. כאן הקרדיט מגיע למרקו בלבול. כאשר המאמן מונה לתפקיד אי שם באמצע יולי, הוא ידע דבר אחד - הפסד בפורטוגל והסיכויים לעלות קלושים. הוא ידע שיש סיכוי לא רע לסיים עם שש נקודות נגד יוון ואלבניה בבית, אך המפתח היה להוציא משהו בפורטוגל שישאיר אותנו בחיים. שחקנים סיפרו אתמול כי כבר באסיפות הראשונות בלבול הציג להם את גמר היורו בין צרפת לפורטוגל והתמקד על הפורטוגלים. איך הם הגיעו כנבחרת נחותה, ובתחילת המשחק ראו את כריסטיאנו רונאלדו נפצע, אך בעזרת חוסן מנטלי ונחישות סיימו כאלופי אירופה. חודש אחרי הם כבר פגשו את פורטוגל הצעירה כפייבוריטית והיו צריכים להביא מולה את אותו החוסן המנטלי והנחישות שבלבול כיוון אליהם. כנראה שהווידאו עשה משהו.
4. אבל הווידאו של בלבול, האסיפות והשיחות זה לא העיקר. השינוי במבנה ההרכב הוא ששינה את כל הנבחרת. בלבול הפך את הנבחרת לכזאת שקשה לשחק נגדה לפני הכל. באותו הפסד 3:0 בבית לפורטוגל לא שולבו שני שחקנים ששיחקו אתמול (שני): נטע לביא ודוד קלטינס. תמצית ההבדל בין הנבחרות. שני השחקנים שעשו את השינוי הגדול ביותר בקבוצות שלהם בעונה שעברה והפכו אותן לקבוצות שהרבה יותר קשה להתמודד מולן: מחלצים כדורים, ראשונים בכל תאקל, דוחפים קדימה. בכלל, לא זכור משחק שקלטינס מסיים ללא פלסטר או תחבושת על הראש, נראה שזה כבר הפך לחלק מהלוק הטבעי שלו. גם כשדור פרץ וקלטינס תפקדו כבלמים בפורטוגל, הם הצטרפו לנטע לביא, עידו דוידוב וסגס תמבי והקשו מאוד על הפורטוגלים.
5. האמת שיש לנו למכור. בכל פעם שמתייאשים מהנבחרת הבוגרת אומרים שצריך לפרק הכל, להעלות מיידית כמה שיותר שחקנים מהנבחרת הצעירה ולהתחיל מחדש. אולי בפעם הראשונה מאז שאומרים את זה, יש מקום לעשות זאת באופן חלקי. הנבחרת הזאת היא אנטי-תזה לנבחרת הבוגרת. הבסיס שלה הוא גם זה שהגיע לאליפות אירופה לנוער ב-2013. עם מעט מאוד אגו והרבה עבודה קשה, נבחרת עם שחקנים שבאמת יכולים לעשות שינוי אם רק ייתנו להם. ואלישע? אף אחד לא מצפה שהוא יילך למשימת התאבדות שכזו לבד. להצעיר לגמרי, לא להזמין שגרירים ושחקנים מובילים ולהתמודד לבד מול העליהום והסוכנים שיעשו לו את המוות בכל דרך? סוג של התאבדות. כדי שהדבר הזה יקרה צריך שלנבחרת יהיה מנהל מקצועי ושדרת ניהול שתתווה דרך ותתן למאמן את הגב לכך.
אם על הספסל של הצעירה יש שדרה כזאת שכוללת את ניר לוין, אלון חזן ואיציק עובדיה שעומדים מאחורי בלבול בקבלות ההחלטות, הגיע הזמן שגם בבוגרת המבנה יהיה דומה. אחרי מה שאלישע ראה נגד מקדוניה וליכטנשטיין, הוא גם יודע שהוא צריך סוג של מהפכה. ואלישע לא חושש ממהפכה כזאת, הוא זרק את גולסה כשחקן מוביל לשלב הבתים של ליגת האלופות שהיה בן 18. אלישע רק צריך את הגב ואת התמיכה מלמעלה כדי לעשות זאת.