שוחד, שייח מזויף וראיון מבזה: השערוריות של מאמני נבחרת אנגליה

אחרי כעשור וחצי כשחקן, ריווי הפך ב-1961 למנג'ר לידס והוביל אותה להצלחות נהדרות במשך עשור וחצי נוסף. ביולי 1974 מונה למאמן הנבחרת והחזיק בתפקיד שלוש שנים. הוא התפטר בצורה סנסציונית, שנה בדיוק לפני המונדיאל בארגנטינה והלך לאמן את נבחרת איחוד האמירויות. את סיפור ההתפטרות שלו הוא מכר ל"דיילי מייל" תמורת 20 אלף ליש"ט ומכתב ההתפטרות שלו הגיע להתאחדות רק אחרי שהסיפור פורסם בעיתון.

אחרי אותה התפטרות, שעלתה לו בהשעיה של עשר שנים מצד ההתאחדות האנגלית על "הוצאת שם רע למשחק" (השעיה שבוטלה על ידי בית המשפט), החלו לצוץ האשמות קשות נגד ריווי. ב"דיילי מירור" הביאו שני שחקני עבר שטענו שהוא ניסה לתת שוחד, כמנג'ר לידס, לשחקני וולבס לפני משחק קריטי והאשמות דומות נשמעו בהמשך גם מבוב סטוקו, שאימן את בארי ב-1962 וטען כי ריווי הציע לו 500 ליש"ט כדי לתת ללידס משחק מפתח עבורה במלחמת ההישארות בליגה. כדורגלן העבר אלן בול טען כי ריווי נתן לו 300 ליש"ט שוחד על מנת שיחתום אצלו ולא באברטון.

בית המשפט, שביטל את השעייתו, טען באותה נשימה כי ריווי "חסר כנות, חמדן וההתפטרות שלו מנבחרת אנגליה הייתה מעשה סנסציוני ושערורייתי, בגידה באמון וחוסר נימוס אנוכי".

עוד בנושא:

ההתפתחויות המביכות בפרשת סם אלרדייס

המאמן קיבל את התפקיד בינואר 1994 ומהר מאוד שמו נקשר לשלל פרשיות, עד שאפילו בפרלמנט טענו כי הוא "לא כשיר לתפקיד". הוא הואשם בכך שהעביר קרוב ל-60 אלף ליש"ט לא חוקיים לבריאן קלאף, המנג'ר האגדי לשעבר של נוטינגהאם פורסט, על מנת לארגן את העברתו של טדי שרינגהאם לטוטנהאם, בימים בהם ונבלס אימן את התרנגולים ובנובמבר 1995, הסקוטלנד יארד קרא לו לחקירה בפרשייה אחרת.

בנוסף, העסקים שלו ושל הבעלים של טוטנהאם בזמנו, אלן שוגר, פשטו רגל ובאופן כללי, למרות תוצאות טובות על כר הדשא ביורו הביתי, מחוץ למגרש הבלגן חגג וב-1998 נאסר עליו על ידי בית המשפט העליון להיות דירקטור בחברה כלשהי למשך שבע שנים, בגלל אותם כישלונות עסקיים שהובילו לצרות כלכליות.

האיש שהחליף את ונבלס, הלך הביתה בבושת פנים, בשל ראיון שהעניק ב-30 בינואר 1999 ל"טיימס". בניסיון להתגונן מפני כל הביקורות, שכללו את הכללתה של ההילרית הרוחנית איילין דרוורי בצוות שלו למונדיאל 1998 ושימוש בה לבחירת הסגל.

באותו ראיון הזוי, שספג גינויים עזים מרוב הציבור הבריטי, כולל משר הספורט טוני בנקס ומראש הממשלה טוני בלייר והוביל לפיטוריו יומיים לאחר מכן, אמר הודל: "בשנים האחרונות התחלתי להאמין יותר ויותר בגלגול נשמות. זה קורה כבר אלפי שנים. אתה צריך לחזור ולהתמודד עם דברים שעשית, לטוב ולרע. אתה ואני (פונה למראיין) נולדנו עם שתי ידיים ושתי רגליים ומוח חצי בריא לפחות. יש אנשים שלא נולדו ככה וזה קורה עם סיבה מסוימת. הקארמה עובדת, ומושפעת מחיים קודמים. זה לא רק אנשים עם מוגבלויות ואין לי בעיה עם האמונות שלי. צריך להסתכל על מה עשית ולשאול למה זה המצב שלך בחיים האלה".

השבדי המנוסה קיבל את הנבחרת בינואר 2001 ומהר מאוד החל להתעמת עם התקשורת האנגלית, שבסופו של דבר, הפילה אותו בגדול. בינואר 2006, רגע לפני המונדיאל בגרמניה, אריקסון הוקלט על ידי כתב של "ניוז אוף דה וורלד", שהתחזה לשייח ערבי עשיר.

בין הפנינים שהשבדי סיפק באותה שיחה: רצונו לעזוב את הנבחרת לטובת אימון אסטון וילה מיד לאחר המונדיאל, אם וילה אכן תירכש על ידי השייח המזויף והסכמתו לעבוד גם באקדמיית כדורגל בדובאי, אותה ה"שייח" הבטיח לפתוח עבורו. באותה שיחה הוא גם סיפר שמייקל אואן אמר לו שהוא לא מרוצה בניוקאסל ושהוא עצמו דורש שההתאחדות תשווה את שכרו לזה של ז'וזה מוריניו, אז מנג'ר צ'לסי. סוכנו של אריקסון זעם על התרגיל, בעוד שההתאחדות הודיעה על פרידה ממנו לאחר המונדיאל.

המאמן האיטלקי המפורסם לא ממש הסתבך בדברים שליליים, אלא יותר הסתכסך עם ההתאחדות האנגלית, לאחר שזו שללה את סרט קפטן הנבחרת מג'ון טרי, הרחיקה אותו מארבעה משחקים וקנסה אותו ב-220 אלף ליש"ט בגלל הפרשייה הגזענית שלו עם אנטון פרדיננד. קאפלו לא הסכים שיתערבו בעבודתו והתפטר בפתאומיות מהנבחרת בפברואר 2012.

בנוסף, היה גם את "אינדקס קאפלו", בו המאמן דירג שחקנים לפי רמתם, מה שעורר סערה גדולה במחנה הנבחרת אנגלית, חודש בלבד לפני מונדיאל 2010.