"לחץ? אין עלינו לחץ", הצהיר מנג'ר ליברפול באותם ימים, ברנדן רוג'רס, "הלחץ צריך להיות על קבוצה כמו טוטנהאם, שאחרי שהוציאה 100 מיליון ליש"ט על רכש, בוודאי ציפתה להיאבק על האליפות העונה".
עד היום, המשפט הזה נחשב לציטוט שרוג'רס הכי מתחרט עליו מתקופתו כמנג'ר המייטי רדז. הוא נאמר, במרץ 2014, לפני מפגש ביתי באנפילד מול התרנגולים, שבתחילת אותה עונה שלחו את גארת' בייל בעסקת ענק לריאל מדריד והשקיעו בערך את כל הכסף שקיבלו על הוולשי, ללא הצלחה יתרה.
ליברפול מנגד, הייתה על סף זכייה באליפות ראשונה מזה שני עשורים וחצי. באותו מפגש היא אפילו דרסה את טוטנהאם עם 0:4 מוחץ, אבל הסוף ידוע. המרסיסיידרס לא זכו באליפות, מכרו בתום העונה ההיא את לואיס סוארס לברצלונה והתקשו לשמור על יכולתם, למרות שהוציאו את כל הכסף שקיבלו על האורוגוואי ועוד הרבה יותר מזה. לבסוף, רוג'רס שילם את המחיר ופוטר.
בשנים האחרונות, גם טוטנהאם וגם ליברפול נמצאות בערך באותה פוזיציה, קבוצות דרג שני בליגה שלהן, כאלה שנמצאות בצמרת, אך לא באמת מאיימות על התואר. נאפולי, שמכרה הקיץ ליובנטוס את גונסאלו היגואין ב-99 מיליון דולר, מזכירה מאוד את השתיים הללו בסיטואציה שלה, אבל מקווה ללמוד מהלקחים של שתיהן ולא ללכת אחורה אחרי הפרידה הבלתי נמנעת מהכוכב הגדול שלה. בינתיים לפחות, נראה שזה עובד לא רע בכלל עבור הפרטנופי, שניסו להשקיע בחוכמה.
טוטנהאם הכניסה 86 מיליון ליש"ט על בייל והוציאה באותו קיץ, ב-2013, 105 מיליון ליש"ט על רכש. פאוליניו (כבר מזמן בגוואנגז'ו אברגרנד), נאסר צ'אדלי (עבר הקיץ לווסט ברומיץ'), רוברטו סולדאדו (התרסק לחלוטין וברח לוויאריאל), אטיין קאפו (מככב בימים אלה בווטפורד), ולאד קיריקש (לא הרשים ומשחק... בנאפולי), כריסטיאן אריקסן ואריק לאמלה (היחידים שעדיין במועדון, יודעים עליות וירידות ביכולת). כל אלה הובאו כתחליף לשחקן אחד שעזב, וזה לא עבד.
שנה חלפה כאמור, וליברפול ניסתה להימנע מגורל דומה, כאשר במקום סוארס היא הביאה בקיץ 2014, תמורת 117 מיליון ליש"ט, את ריקי למברט (עבר שתי קבוצות מאז), מריו באלוטלי (צריך להוסיף?) ולזאר מרקוביץ' (נשלח בשתי השאלות). מלבד השלישייה הזו, הרדז פגעו קצת יותר טוב מטוטנהאם וצירפו את אדם ללאנה, אמרה ג'אן, דיאן לוברן, דיבוק אוריגי ואלברטו מורנו, כולם עדיין במועדון ומציגים יכולת לא רעה ולמרות זאת, גם ליברפול התרסקה פוסט סוארס, בעוד רוג'רס מספק עוד ציטוט זכור והופך לבדיחה של הממלכה: "אנחנו במקום החמישי והגענו לשני חצאי גמר במפעלים השונים. זה כנראה בדיוק המקום בו היינו צריכים להיות כרגע". פתאום, הדיבורים על בזבוז עשרות מיליוני ליש"ט ודרישה לרוץ לאליפות, נשכחו כלא היו על ידי המנג'ר.
והנה, חלפו עוד שנתיים ובפעם השלישית, זכינו לראות מצב דומה נוצר. נכון, גם יובנטוס עצמה קיבלה כסף גדול, ממנצ'סטר יונייטד על פול פוגבה, אבל אצלה המצב שונה. ראשית, היא השקיעה את כל הסכום בערך על שחקן אחד (היגואין) ולא פיזרה אותו בין שחקנים שונים ושנית, היא לא קבוצה שמקווה להישאר בחבורת הצמרת למרות מכירת הכוכב שלה, אלא האלופה הגאה, ששולטת באיטליה כבר חצי עשור ללא תחרות. לכן, כל העיניים הופנו לנאפולי, שקיוותה לא לחזור על הטעויות שהפילו את טוטנהאם וליברפול.
אז מי הגיעו הקיץ לאצטדיון סן פאולו הרועש והגועש? עמנואלה ג'אקריני נרכש מסנדרלנד תמורת 1.5 מיליון יורו בלבד, לורנצו טונלי עלה 10 מיליון יורו והגיע מאמפולי, אודינזה קיבלה 16 מיליון על הקשר פיוטר זילינסקי (ששיחק בשנתיים האחרונות כמושאל באמפולי) ואילו סכומי ההעברה של אמאדו דיארה (מבולוניה) ומרקו רוג (מדינמו זאגרב) נותרו חסויים. לצד כל אלה, הרכש המשמעותי ביותר, שגם מתגלה ככזה בינתיים, היה החלוץ ארקדיוש מיליק, שהגיע מאייאקס תמורת 35 מיליון יורו. היגואין סיים את העונה שעברה האדירה שלו עם 36 שערי ליגה ב-35 משחקים. מיליק עומד כרגע על 4 מ-4 והרגל עוד נטויה.
הפתיחה עוד הייתה צולעת והקבוצה של מאוריציו סארי המנוסה נזקקה לצמד בזק של דריס מרטנס במחזור הראשון כדי לחזור מפיגור 2:0 מביך אצל פסקארה ולחלץ נקודה, אבל מאז, נראה שהעסק הולך ומתחבר. במחזור הבא, מול מילאן, מיליק כבש צמד, הרוסונרי איזנו וחוסה קאייחון, שפתח את העונה בסערה, הכריע עם צמד משלו. אחר כך הגיע 0:3 מרשים בפאלרמו, כולל עוד צמד של קאייחון וקאמבק מרשים מאוד במחזור פתיחת ליגת האלופות, שסידר 1:2 בחוץ על דינמו קייב, כשמיליק כובש את שני השערים. בשבת שעברה רשם הסקורר הפולני, רק בן 22, צמד שלישי בכל המסגרות, בחמישה משחקים בלבד במועדון, ב-1:3 על בולוניה (קאייחון כבש שער ליגה חמישי העונה). "הוא דואג שהאוהדים ישכחו מהר מאוד את היגואין", נכתב ב"USA טודיי". באמצע השבוע, אצל גנואה, נאפולי כבר מעדה עם 0:0 וגילתה שהדרך לא תהיה קלה כל כך.
"מיליק, שגם כבש ובישל ביורו 2016, יכול להפוך לאחד הנשקים הכי מסוכנים באירופה", כתב אוליבר יאנג מיילס באתר הסטטיסטיקות "Squawka", "לדרוש ממנו שיחליף לבד את כל הגולים של היגואין זה אולי קצת יותר מדי, אבל עם העזרה הנכונה, זה יעבוד". בינתיים, כפי שאפשר לראות, זה אכן עובד, טוב מהצפוי. "אחרי קבאני והיגואין, הגיע תורו של מיליק להפוך לכוכב במדי התכלת", הוסיף אנדרו דאמפף מ"AP".
באופן לא מפתיע, מיד אחרי המכירה של היגואין, הפכה נאפולי לבנק שמות אחד גדול. כמעט כל שחקן איטלקי שמשחק מחוץ לארץ המגף הוזכר, אבל בקבוצה החליטו לוותר על כל מיני שחקנים בינוניים דוגמת מתאו דרמיאן ממנצ'סטר יונייטד, ולהתמקד בעיקר.
"ההחלטה של נאפולי, להוציא את הכסף של היגואין על שחקנים צעירים ומבטיחים, היא נכונה מאוד", נכתב ב"קאלצ'יו מרקטו" האיטלקי, "האוהדים לא הגיבו טוב למהלכי הרכש של הקבוצה בקיץ והתחושה הייתה שהפרטנופי לא הצליחו להביא אף כוכב אמיתי, בטח לא כזה שיאפשר להם לתת ליובנטוס פייט במאבק האליפות, אבל בעוד יובה קנתה כדי לנצח עכשיו, בנאפולי חשבו על העתיד. זו דרך אמיצה ומיוחדת, אבל זה לא בהכרח הימור, אלא כישרונות מוכחים וצעירים שכבר כיכבו בקבוצות אחרות למרות גילם".
מעבר למיליק, שנדמה שתמיד נמצא במקום הנכון כדי לשים את הכדור ברשת, יכולת שהפכה את "פיפיטה" לכוכב בסרייה A, גם בן ארצו הפולני זילינסקי, שהיה על הכוונת של יורגן קלופ וליברפול במשך זמן רב, נראה כמו בול פגיעה בינתיים ותורם רבות, בין אם הוא עולה מהספסל ובין אם הוא בהרכב. "הוא יכול להיות קשר ענק, ברמה הבינלאומית", אמר עליו הבוס הקודם, מרקו ג'אמפולו, מאמן אמפולי. ג'אקריני, שהבריק במדי נבחרת איטליה ביורו, הגיע עבור פרוטות ממש וגם הוא עשוי להתברר כבינגו גדול.
"בגאזטה דלו ספורט הימרו שנסיים רק במקום הרביעי העונה. שחקן של יובנטוס בכלל לא הזכיר אותנו בין ארבע הקבוצות הטובות באיטליה. בואו נוכיח לכל המפקפקים בנו שהם טועים", אמר סארי במסיבת עיתונאים לוחמנית בתחילת העונה, "אם אנחנו חושבים שפשוט נוכל להחליף בלי בעיות שחקן שניפץ את שיא השערים של הליגה, אני לא חושב שאנחנו צודקים. בגלל זה, אנחנו חייבים לחשוב בצורה אחרת, לבנות משהו חדש. מיליק וג'אקריני לא צריכים לשים קצוץ על ההשוואות להיגואין. הם לא יכולים כרגע לעמוד בהשוואה כזו, אבל הם יכולים לעשות משהו משלהם, שונה".
נאפולי זכתה לפתיחת עונה נוחה יחסית ולמספיק זמן כדי להתחבר ולהכניס את כל השחקנים החדשים לתוך מערכת שפעלה מצוין כבר בעונה שעברה. גם המשך הדרך לא אמור להיות רווי ביותר מדי אתגרים, כאשר המשחק הגדול הראשון של הקבוצה יגיע במחזור השמיני, באמצע אוקטובר, בבית מול רומא, במה שמסתמן כקרב על הפירורים שיובנטוס צפויה להשאיר העונה. אם נאפולי תצליח לשמור על היכולת הטובה, אם מיליק וקאייחון ימשיכו לחורר רשתות ואם הקבוצה תגיע במצב טוב למפגש הטעון בסוף אוקטובר נגד האקס היגואין, היא בהחלט תוכל לטעון שבניגוד לקודמותיה, היא עשתה עבודה טובה בהחלפת אחד במאה (אולי קצת פחות מזה).