נכון לספטמבר 2016 כולנו כבר מכירים אינספור סיפורי סינדרלה בספורט העולמי. אנשים שהגיעו מכלום לגדולה וחוו רגעי שיא ענקיים. לכן, המונח "סיפור סינדרלה" הפך כבר לסוג של קלישאה, אבל לפעמים גם הקלישאות מתארות היטב את המציאות. כך בדיוק זה במקרה של באקרי יאטה בן ה-18, שבקרוב מאוד צפוי לערוך בכורה במדי אחד המועדונים הגדולים בגרמניה - גם אם לא קבוצת כדורגל מצליחה במיוחד בשנים האחרונות - המבורג.
יאטה נולד ב-6 ביוני 1998 בגמביה, מדינה קטנטנה, מוסלמית וענייה מאוד בצפון מערב אפריקה, שנשלטת במשטר צבאי. הוא עבר ילדות קשה כשגדל ללא הורים ובלי אמצעים כלשהם. בקיץ 2015 הצליח יאטה לברוח מגמביה, הוא עבר מסע של קרוב ל-6,000 קילומטר דרך מדבר סהרה הלוהט והים התיכון כדי להגיע לאיטליה. משם הוא המשיך לרוטנבורג שבבוואריה. יאטה הגיע לגרמניה כשברשותו כיסים ואולי תיק קטן, אבל לא יותר מזה.
לאחר זמן קצר, המשיך יאטה להצפין עד שהגיע לעיר ברמן, שם הוא נקלט באקדמיה של מתאגרף העבר לותר קאננברג. אותה אקדמיה עוסקת בעבודה חשובה מאוד: מתן מחסה, עזרה, שיקום וחינוך לילדים בין גיל 17-14 שסבלו מאלימות, נזרקו מהבתים שלהם או הידרדרו לאלימות או פשע בגיל צעיר. בשלב מסוים החליט לותר קאננברג להרים את הכפפה עקב המצב החדש שנוצר בגרמניה והחל לשלב באקדמיה שלו גם ילדים מהגרים כדי לעזור להם להתאקלם בגרמניה ולסייע בחינוך שלהם. קאננברג עצמו היה מתאגרף שעבר כמעט הכול: הוא היה אלכוהוליסט, נגמל משתייה, עבד כקצב, הפך למתאגרף במשקל כבד וזכה להצלחה מסוימת. לאחר אותה הצלחה, קאננברג נפל שוב לסמים ואפילו התאשפז במוסד פסיכיאטרי לזמן מסוים. בנוסף לכל הצרות, ב-1996 הוא עבר ניתוח בשל סרטן שהתגלה בגופו. לאחר מכן, קאננברג עבר טיפול גמילה מסמים והחליט שהוא חייב לסגור מעגל ולמנוע מילדים צעירים ללכת במסלול שלו.
קאננברג פיתח שיטת חינוך מיוחדת וקפדנית מאוד עבור אותם נערים שמגיעים אליו. האקדמיה נמצאת במרחק של שלושה קילומטר וחצי מהעיר הכי קרובה וממוקמת ליד יער. הנערים נמצאים ברוטינת חיים קפדנית, מלאת חוקים וממושמעת מאוד עם לוח זמנים בין השעות 22:00-6:00. לוח הזמנים כולל הרבה מאוד עיסוק בספורט, מוזיקה ופרויקטים שהם אמורים לבנות ולקדם לאורך הזמן שלהם שם. הכול נעשה תחת הסיסמה "כבד את המאמן". לקאננברג יש במשרד תמונות עם אנגלה מרקל ופוליטיקאים אחרים כבר הגיעו אליו כדי לברך אותו על העבודה החשובה שהוא עושה. בנוסף, הוא זכה בפרסים רבים וביניהם אות כבוד מהרפובליקה הפדרלית של גרמניה ופרס על מניעת פשיעה. כיום נערך על המוסד של קאננברג מחקר של אוניברסיטת קאסל.
בראיון ל-11Freunde סיפר קאננברג על התקופה של יאטה אצלו באקדמיה בברמן: "אנחנו שמים דגש על חינוך גופני וגם על כדורגל בין היתר. הכישרון של באקרי היה ברור מההתחלה. הילד ידע מה הוא רוצה וזה לשחק בטופ. לפני שיכולנו לשלוח אותו להיבחן בוורדר ברמן ובהמבורג, היינו צריכים להפוך אותו להיות כשיר מבחינה פיזית". בזכות ניסיונו הרב וקשריו הענפים, הצליח קאננברג לסדר ליאטה מבחנים במועדון הגדול של העיר, ורדר ברמן. האנשים בברמן התרשמו מהילד בן ה-17 מאוד, אבל לא היו מוכנים לדבר איתו על חוזה קבוע, אלא על משהו זמני. יאטה לא רצה את זה וגם לא היה מוכן להתפשר על מועדונים קטנים. לכן קאננברג יצר קשר עם מנכ"ל המבורג והאיש החזק במועדון דיטמר ביירסדורפר. הגמבי הצעיר התקבל לשלושה ימי מבחן ב-HSV והצליח להרשים מאוד כשהוא אפילו מבשל שער במשחק אימון לסוון שיפלוק וגורם למאמן ברונו לבאדיה להגיד: "הילד יודע לבעוט בכדור והוא שחקן מעניין מאוד, ראינו את זה מהרגע הראשון". יאטה נאלץ להתמודד לא רק עם שחקנים ברמה גבוהה מאוד, אלא גם עם שבע מעלות מתחת לאפס, לא דבר שהוא מורגל אליו, או כמו שהוא אמר: "בגמביה אף פעם לא קר". למרות זאת הוא הרשים מאוד.
יאטה, שקיבל עזרה מסוכן השחקנים אפה פיראט אקטאס שזיהה את הפוטנציאל, התקבל להמבורג והחל לשחק בנוער. בהתחלה היו לו שתי בעיות: הוא לא יכול היה לחתום בהמבורג כי חוקי פיפ"א לא מאפשרים לשחקן מתחת לגיל 18 לחתום במועדון ובנוסף, לא הייתה לו אזרחות גרמנית והוא נחשב למהגר בלתי חוקי ולכן לא יכול היה לחתום במועדון. בסופו של דבר הצליחו במועדון לעבוד מול הרשויות כדי לאפשר לו לחתום למרות הבעיה השנייה כיוון שהחוק אומר שאם מקום עבודה מראה נכונות להעסיק אדם, הוא יכול לחתום שם. ביום הולדתו ה-18, ב-6 ביוני השנה, חתם יאטה על החוזה המקצועני הראשון שלו. הפרט המדהים הוא שזו הייתה הפעם הראשונה שיאטה בכלל שייך לקבוצה. בנעוריו הוא היה משחק ברחוב במהלך כל השבוע ופעם בכמה סופי שבוע היה משחק בסוג של אימונים מפוקחים.
לכן הבעיה המקצועית של המבורג עם יאטה הייתה שקודם כל צריך למצוא לו עמדה ואנשי המקצוע במועדון שיבצו אותו כקשר התקפי. אחר כך היו צריכים להעלות את מסת השרירים של הבחור הצנום. לאחר מכן הגיע התהליך הארוך והסיזיפי יותר: הוא היה צריך ללמוד ולהבין טקטיקה. כמי שמעולם לא היה שייך לקבוצה ולא קיבל שום יסודות מגיל צעיר, יאטה היה צריך לעבור תהליך ארוך של הבנת המשחק, מיקום במגרש, תנועה נכונה ועוד הרבה מאוד פרטים. בתחילת העונה הנוכחית, 2016/17, הוא נראה נהדר בקבוצה השנייה של HSV וכבש שני צמדים ברציפות כששיחק בליגה הרביעית בהיררכיה בגרמניה. במצבה הנוכחי של הקבוצה הראשונה, הוא אמור לקבל דקות בקרוב גם שם. כששואלים את יאטה מי המודל שלו לחיקוי, הוא נוקב בשני שמות שראה בטלוויזיה הרבה מאז שהגיע לגרמניה: מריו גצה, אבל מעל כולם ניימאר, שמצפייה בו דרך הטלוויזיה הוא גם למד לשחק לטענתו. מי שעזר ליאטה בקבוצה היה יוהאן ג'ורו השוויצרי, שבעצמו הגיע כתינוק מחוף השנהב לאירופה. "הוא התנהג אליי כמו אל אחיו הקטן מאז שאני כאן", אמר יאטה.
כשיאטה נשאל על המסע הקשה והמסוכן שעשה מגמביה לגרמניה, הוא מסרב לפרט את מה שעבר, רק טוען שזה היה קשה מאוד. "חוויתי הרבה מאוד בחיים שלי, לכן אני לא רוצה לחשוב על מה שהיה, אלא רק להסתכל קדימה", הוא אמר בראיון היכרות לאתר של המבורג עם חתימתו על חוזה מקצועני, "אני רוצה לחיות הכי פשוט שיש. גדלתי בלי הורים, היו לי תנאים רעים מאוד באפריקה. ידעתי שאני חייב להמר ולעשות את הדרך הקשה והמסוכנת כדי לברוח. הייתי חייב לעשות את זה כי רציתי שיהיה לי סיכוי לחיים בעתיד, או לאיזשהו עתיד בכלל. לכן לקחתי עליי המון סיכונים. זו הייתה תקופה קשה מאוד". יאטה גם לומד גרמנית ואומר: "אני חושב שהולך לי טוב, השפה הגרמנית קשה מאוד, אבל אני לומד בכל יום בבית הספר וגם בבית לבד. אני עובד הרבה כדי ללמוד כמה שיותר מהר את השפה כי אני יודע את החשיבות של השפה. כדי להיטמע בחברה ולהבין את התרבות של גרמניה, אני חייב לדבר את השפה. לכן, אני עובד קשה מאוד כל יום אחרי האימונים".
אחרי שעבר שינוי כל כך גדול בזמן כל כך קצר והפך לסנסציה תקשורתית בגרמניה ובעיקר בהמבורג, המטרות של יאטה נותרו צנועות מאוד: "אני רוצה לקחת את ההזדמנות שניתנה לי במועדון כל כך מפואר כמו המבורג. זו המטרה שלי. אני אתן כל מה שיש לי כדי להוציא את המיטב ממני ולהפוך למודל לחיקוי לאנשים בגמביה ובעיקר בבירה בקאו. אבל הדבר היחיד שאני רוצה זה לחיות. פשוט לחיות. אני רוצה לחיות את החיים כמו האנשים בגרמניה, בשביל זה אני אתן הכול ואעבוד הכי קשה שיש. אני אסיר תודה שאני יכול לעשות את זה בעתיד ב-HSV. אני מוכן לעבוד הכי קשה שאפשר כי אני כל כך מאושר".
עכשיו, אחרי פתיחת עונה נהדרת בקבוצת המילואים בליגה הרביעית, יאטה כבר מפנטז על דקות בונדסליגה. העניין סביבו עצום ועכשיו הסוכן שלו פיראט אקטאס סיפר לבילד שהם עובדים על בניית עמוד פייסבוק לשחקן. בנוסף, חברת ההלבשה של HSV "אדידס" יחד עם יאטה עצמו צפויים לשתף פעולה במיזם לטובת גמביה ולמען ארגוני פליטים בהמבורג. לאור כל הבאזז התקשורתי והאהבה שהוא מקבל מהאוהדים, יש על יאטה לחץ גדול מאוד להצליח עוד לפני שעלה פעם אחת על הדשא בפולקספארק שטאדיון למשחק ליגה. השחקן עצמו נראה רגוע מאוד וטוען שאחרי כל מה שעבר בחיים זה ממש לא מלחיץ אותו.
אפשר לראות בסיפור הזה משהו אנושי מרגש וסיפור סינדרלה ואפשר גם לראות בכך אולי ניצול ציני של חברה כמו "אדידס", שמנסה ליצור לעצמה תדמית חיובית. אפשר גם לטעון שהחברה הגרמנית מספרת לעצמה סיפור סינדרלה מרגש של מהגר, כדי לגרום לה להרגיש טוב עם עצמה בתוך מצב פוליטי מורכב ורגיש מאוד. מה שבטוח הוא שיהיה מעניין מאוד לעקוב אחרי יאטה ולראות אם הוא באמת יהפוך לאחת מהצלחות הספורט המפתיעות ביותר שנראו בכדורגל כבר הרבה זמן.
