וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

גאל את עצמו מהשטויות? גאל מונפיס רוצה להציל את הקריירה

9.9.2016 / 10:00

הוא מעריץ את לברון ובגיל 30, סופסוף הצליח להתגבר על הדחף לעשות מהלכי היילייטס מטופשים. גאל מונפיס, כישרון על בגילאי נוער, לא הגיע לאן שהיה אמור, אבל כעת, לאחר ששכר מאמן אמיתי בפעם הראשונה, יש לו צ'אנס להציל לפחות חלק מהקריירה

גאל מונפיס טניסאי צרפתי. רויטרס
מונפיס בתנוחה מוכרת. או שכבר לא?/רויטרס

אליפות ארצות הברית 2016 נראתה כמשנה את שמה לכמה רגעים לאליפות צרפת. זה קרה לאחר ששלושה טניסאים מהרפובליקה הגיעו לרבע גמר טורניר היחידים. לוקא פוי בן ה-22 הפתיע את רפאל נדאל, ג'ו ווילפריד צונגה עשה את שלו מול ג'ק סוק ואילו גאל מונפיס טייל ל-3:6, 2:6, 3:6 בתוך שעתיים ודקה נגד מרכוס בגדאטיס. זו הייתה הפעם הראשונה מאז 1929 בה שלושה צרפתים מגיעים לשמונה הגדולים בגרנד סלאם בניו יורק. מבין השלושה, מונפיס היה היחיד שהמשיך גם לחצי הגמר, אחרי 4:6, 3:6, 3:6 נינוח במיוחד מול פוי.

מונפיס, שחגג את יום הולדתו ה-30 ב-1 בספטמבר, עלה לחצי גמר גרנד סלאם בפעם השנייה בקריירה בסך הכול, למעלה משמונה שנים מאז הגיע לקודם, אי שם ברולאן גארוס 2008. הצרפתי, שמתנשא לגובה 1.93 מטר, נחשב לשחקן נוער גדול וזכה בשלושה טורנירי גרנד סלאם לנוער: אליפות אוסטרליה, רולאן גארוס ו-ווימבלדון, הישג שמעטים מאוד משיגים. הוא דורג במשך זמן ממושך במקום הראשון בעולם ליחידים וזוגות לנוער וסיים את קריירת הנוער שלו במאזן 22:83, תוך שהוא נחשב למי שאמור בעתיד לכבוש גם את המקום הראשון בעולם ולזכות בתארי גרנד סלאם לבוגרים. כעבור 12 שנה, אפשר לומר בפה מלא ששום דבר מזה לא קרה, אפילו לא קרוב לכך.

רישאר גאסקה טניסאי צרפתי. GettyImages
עוד מייצג של דור כישרוני, אבל נטול הישגים לעומת מה שציפו ממנו. גאסקה/GettyImages

הקריירה של מונפיס יכולה לשמש דוגמה מייצגת לטניסאים הצרפתים בני דורו. כולם בסביבות גיל 30, כולם מלאים בכישרון, לכולם יסודות טניס שנבנו ביד אמן באקדמיות הטניס המשובחות של צרפת וכולם עם סגנון ייחודי שכיף לראות, אבל כל זה בא לצד דשדוש בעשירייה השנייה והשלישית בעולם וכשהם לא מאיימים על זכייה בתארי גרנד סלאם, פרט לגמר אחד של צונגה ב-2008. לרבים מהטניסאים בעולם, "דשדוש" בעשירייה השנייה או השלישית בעולם מהווה הצלחה, אבל מבחינת דור צרפתי כל כך כישרוני, בו כל אחד מהשחקנים נחשב לכוכב נוער ענק, מדובר בכישלון לא קטן.

לצרפת יש 11 טניסאים בטופ 100 העולמי, תשעה מתוכם נמצאים בטווח שבין גיל 27 ל-34. רוב השחקנים הללו, כמו צונגה, מונפיס, רישאר גאסקה, ז'יל סימון, בנואה פר, ניקולא מאהו, ז'רמי שארדי, פול הנרי מאתיו ואפילו ז'וליאן בנטו, שכבר לא במאייה הראשונה בעולם, היו כישרונות נדירים בתקופת הנוער, אבל לא עשו את המעבר כמו שצריך. מה קרה למונפיס ואיך זה שהמשחק מול דג'וקוביץ', אליו יגיע כמובן כאנדרדוג מוחלט, הוא בסך הכול חצי גמר הגרנד סלאם השני בקריירה שלו?

לאורך שנים נחשב מונפיס למה שבאנגלית נקרא "Uncoachable", כלומר בלתי ניתן לאימון. הצרפתי הכריזמטי ואולי האתלטי ביותר שהיה בסבב בשנים בהן הוא משחק, מעולם לא היה טניסאי שאוהב לעבוד יותר מדי או לשמוע לעצות של מאמנים. הוא תמיד היה אחד שמעדיף משחק על אימון ואם אפשר לעשות קצת שואו טיים, מה טוב. חבטות בין הרגליים, השתטחויות, חיוכים וצחוקים תמיד אפיינו את מונפיס ואנשים היו מוכנים לשלם הרבה כסף כדי לראות אותו נותן הצגה.

הוא שיחק טניס משעשע ומהנה, אבל לא כזה שיכול להביא שחקן לצמרת האמיתית. בשביל לנצח את נובאק דג'וקוביץ', רפאל נדאל, רוג'ר פדרר ואנדי מארי בשלבים המאוחרים ביותר של טורנירי גרנד סלאם, צריך להיות מרוכז ב-100%, במשך 100% מהמשחק נגדם. מונפיס לא הצליח להיות מרוכז אפילו ב-50%, במשך 50% מהזמן כשפגש אותם וקיבל בראש פעם אחר פעם.

מיקאל טילסטרום טניסאי שבדי. GettyImages
שינה את מונפיס? טילסטרום/GettyImages

טניסאי ומאמן העבר, הפרשן בראד גילברט, אמר בתחילת השנה על מונפיס: "השנה שעברה הייתה מיקרוקוסמוס של כל הקריירה שלו. הוא מכונת היילייטס אנושית, אבל חצי מהקריירה שלו היה פצוע. הוא יכול לעשות מה שאף אחד אחר לא יכול מבחינת חבטות, אבל קשה מאוד להשתמש בזה במשחק. זה פוגע בגוף שלו והוא מאבד ריכוז. אני חושב שהפציעות הרבות שלו בעבר נגרמו מהצלילות והאקרובטיקה שלו".

ואכן, את שנת 2015 סיים הצרפתי הוותיק במקום ה-24 בעולם בלבד והודה: "אני חושב שזו אולי השנה הגרועה ביותר ששיחקתי בסבב אי פעם". "לה מונף", שיחזור בדירוג שיתפרסם ביום שני הקרוב לטופ 10 העולמי אחרי חמש שנים, אולי התבגר מעט ובאוקטובר 2015 שכר בהמלצת סטן ואוורינקה את טניסאי העבר מיקאל טילסטרום השבדי בן ה-44 כמאמנו.

טילסטרום דיבר עם "ל'אקיפ" ואמר: "הוא חייב לבזבז כמה שפחות אנרגיה, כדי להיות ב-100 אחוז כשירות כשהוא מגיע לשבוע השני של טורניר גרנד סלאם. זה יכול להעשות רק אם הוא ישמור על ריכוז בכל משחקון ובכל מערכה. הוא חייב לשחק יותר סרב-וולי, אני רוצה שהוא יהיה יותר אגרסיבי ויותר יצירתי. יש לו טאץ' נהדר ויציאה אדירה מהמקום, הוא חייב לנצל את זה".

מונפיס באמת שינה גישה, וזה עבד. הוא יותר רציני, פחות מחפש את המהלכים הפרועים והשטויות ואפילו עובד קשה מחוץ למגרש. כל זה בא לידי ביטוי בצורה מוצלחת השנה ובגיל 30, הוא סוף סוף הצליח לזכות בתואר הגדול ביותר בקריירה שלו, בטורניר וושינגטון, שהיה הראשון מסבב ה-500 של ה-ATP בו הוא זוכה. במהלך המשחקים בבירה האמריקאית, שיחק מונפיס נגד כישרונות צעירים דוגמת בורנה צ'וריץ' (2:6, 3:6) וסשה זברב (4:6, 0:6) ופתאום נראה כמו המבוגר האחראי והרציני מולם. בטורניר המאסטרס במונטה קרלו הוא הגיע לגמר והפסיד לרפאל נדאל ובטורניר המאסטרס גביע רוג'רס הוא הצליח להגיע לחצי הגמר, כשהוא מנצח בדרך שחקנים חזקים כמו דויד גופן ומילוש ראוניץ' ונעצר רק אצל דג'וקוביץ', אותו יפגוש בחצי הגמר גם הפעם.

גאל מונפיס טניסאי צרפתי. GettyImages
מונפיס עם הגביע באליפות אוסטרליה לנוער ב-2004/GettyImages

כשמסתכלים על כל הכתוב למעלה, מקבלים שנה מוצלחת במיוחד עבור מונפיס, אבל כמובן שהדובדבן שבקצפת מבחינתו הוא ההגעה לחצי גמר אליפות ארצות הברית ואולי אפילו יותר מזה. "צרפת היא הבית שלי, אבל כאן זה הבית השני", אמר מונפיס לקהל באצטדיון ארתור אש אחרי הניצחון על פוי. הצרפתי הוותיק אוהב מאוד את ניו יורק וב-2014 ביקר בברונקס ואמר שזכה שם לתמיכה אדירה מהקהילה האפרו-אמריקאית, דבר שנגע מאוד לליבו.

היכולת המשודרגת מגיעה גם עם מודל חדש לחיקוי: "אני מכבד מאוד את לברון ג'יימס על מה שהוא עשה", אמר מונפיס לאחרונה, "החשיבה שלו והעבודה שהוא השקיע כדי לזכות בסדרת הגמר ובאליפות, זו השראה עצומה בשבילי. יש לי הרבה שאלות לגביו. איך הוא מרגיש, איך זה להיות המנהיג, הייתי רוצה לשאול אותו איך הוא חושב על כל דבר".

מונפיס מסרב בכל תוקף לדבר על שיטות האימונים החדשות עם טילסטרום והסכים רק לומר: "אני משחק מעט שונה השנה. טילסטרום עבד איתי כדי לשמור על אנרגיה. המנטליות שלי השתנתה, אני מנסה להיות יותר בתוך המשחק, מרוכז יותר. אני חושב שאני רגוע יותר ונראה לי שזה עובד בשבילי עכשיו". על האופי שלו דווקא כן דיבר: "כשאני צולל על המגרש וקופץ על כדורים, אני לא עושה את זה בשביל האנשים. אני הולך להכאיב לעצמי בשביל אנשים? אני צולל כי אני רוצה לזכות בנקודה. כשאתה עושה הצגה, זה כדי לבדר, אבל אני עושה מה שאני עושה כדי לנצח. מה הטעם בלתת הצגה לצופים ולהפסיד?".

מה בכל זאת חסר לו? גילברט ניסה להסביר ל-ESPN: "טקטית, הוא צריך להיות קשוח יותר, לתבל את המשחק שלו, לעשות פחות היילייטס. הוא יכול לשחק התקפי יותר, הוא לפעמים נראה קצת מסויג לגבי השימוש במהירות שלו ובעומק החבטות. אני חושב שהוא גם יכול לשפר את ההגשה שלו. זה נשק שיכול להיות גדול יותר".

האם כל העצות והשיפור יספיקו למונפיס, שעדיין לא שמט מערכה אחת בטורניר, כדי לנצח את הטניסאי הטוב בעולם ולעלות לגמר גרנד סלאם ראשון בקריירה? כנראה שלא, אבל אולי בכל זאת יש לו אפשרות להציל משהו מהקריירה שלו, כדי לא להיזכר רק ככישרון מבוזבז.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully