בווידאו: ברצלונה פותחת את עונת 2016/17
כוכב ברצלונה אנדרס אינייסטה חשף בראיון את הרגעים הקשים שעבר במהלך הקריירה שלו ככדורגלן, לפני הגביע העולמי ב-2010, כשלדבריו "הפסיק להרגיש כמו כדורגלן" והחל לקבל טיפול פסיכולוגי, ועל איך השער בגמר המונדיאל "הוציא אותי ממקום אפל".
בראיון לסיד לאו ב"גרדיאן" מספר אינייסטה איך בלילה שלפני גמר הגביע העולמי ב-2010, שבסיומו כבש את שער הניצחון לספרד בהארכה וקבע 0:1 היסטורי מול הולנד, הוא לא יכול היה להירדם, איך רץ עד 4 בבוקר כדי לשחרר לחץ, עד כמה היה פגיע באותה תקופה. "זה לא היה ממש דיכאון, לא בדיוק, אלא יותר חוסר נוחות", כתב בספרו, "זה כאילו שום דבר לא היה בסדר".
זה הייתה בתקופה שבה סבל מפציעה, ולאחר מכן הגיעה הבשורה הקשה, הטרגית, על מותו של דני חארקה, קפטן אספניול וחברו הקרוב. באותה תקופה אינייסטה לא יכול להשלים אימונים מלאים, ומאמנו פפ גווארדיולה אמר לו שהוא יכול לעזוב מתי שהוא רוצה, וקבוצתו גילתה כלפיו תמיכה וסבלנות. לדברי אינייסטה, הוא חווה "נפילה חופשית". הוא טוען ש"כשאתה צריך עזרה, אתה חייב לבקש אותה. יש תקופות בהן זה נחוץ מאוד. יש אנשי מקצוע, בשביל זה הם כאן. אתה חייב להשתמש בהם".
אינייסטה הגדיר את התחושות שלו כ"פגיע", "על הקצה", ו"קורבן של משהו שהחריד אותי". הוא מתעקש שלא להשתמש במילה "דיכאון", אבל מתאר את זה כ"locura", קצת שיגעון. "כשאתה לא בסדר, אתה חווה רגעים שמשפיעים עליך, שמדאיגים אותך. אלה רגעים קשים, לא נוחים, קיצוניים... יש רגעים שבהם הראש שלך מאוד פגיע, אתה מרגיש הרבה ספקות. כל אדם הוא אחר, כל מקרה לגופו, אני פשוט מנסה להגיד שלפעמים אתה יכול לעבור מכושר טוב לכושר רע, ומהר מאוד.
"מעולם לא הגעתי לנקודה שבה אמרתי שאני נכנע. אני יודע שהייתי ברגעים מאוד רגישים, שבהם מצאתי מקלט בקרובים אליי, ויותר מכל בכדורגל... אנשים רואים בכדורגלנים כישויות אחרות, כאילו אנחנו בלתי פגיעים, כאילו לא יכול לקרות לנו כלום, אבל אנחנו בני אדם.
"אנחנו לא קדושים מעונים. הרבה אנשים היו מתחלפים איתנו. לכל עבודה יש את הקשיים שלה. בכל פעם שאבא שלי, שהוא בנאי, היה עולה על מנוף, הוא יכול היה ליפול. אבל הוא משלים עם הסיכון... הכדורגלן יודע, הוא חייב לחיות עם הלחץ, הביקורת, חייב להיות חזק. לא הרבה היו יכולים לעמוד בזה.
"אנחנו בני מזל להיות כדורגלנים. הכוונה שלי היא לא לגרום לאנשים להגיד 'איזה מסכנים', רחוק מזה. הקשיים האלה, הם לא יוצאי דופן. יותר משקשה להגיע לקבוצה הבוגרת, קשה להישאר בה. אני לא חושב שאני יוצא מהכלל. התמודדתי עם הלחץ הזה כל חיי".
בנוסף, אינייסטה מדבר על היכולות שלו ככדורגלן: "רוב הדברים מגיעים מבפנים, הם אינטואיטיביים, ככה אני. יש טקטיקה, אסטרטגיה, אבל אני רואה כדורגל כמשהו לא צפוי, כי אתה צריך לקבל החלטות תוך אלפיות השנייה. כשאתה מקבל כדור ומישהו מאחוריך, אני לא חושב 'אני צריך ללכת ימינה או שמאלה?'. אני פשוט עושה את זה".
כמו כן סיפר אינייסטה על ההתחלה הקשה של גווארדיולה במועדון, כשהמאמן לא ניצח בשני משחקיו הראשונים, והיה תחת לחץ עצום. אינייסטה דפק לו בדלת של המשרד, ואמר לו "תמשיך ככה אדוני, אנחנו מתאמנים בצורה פאקינג מדהימה". לדבריו, "דברים לא התחילו טוב עם פפ, אבל האמנתי בו, הרגשתי את הקשר. כשמשהו מגיע מבפנים, אתה יודע שזה אמיתי. הרגשתי את זה. הייתי חייב להגיד לו את זה, לתמוך בו. כבר במחנה הרגשנו שיש פה משהו שונה. האימונים, התקשורת, ההתנהלות".
הוא טוען שעם לואיס אנריקה, שזכה בטרבל ובדאבל, "דברים השתנו מעט, אבל המהות נשארה זהה. כל דבר שמשתנה ומתפתח צריך זמן... הסגנון הוא תוצאה של חומר השחקנים שיש לך, כי כשאתה צריך להשתמש במסי, ניימאר וסוארס, כנראה לקשרים יש יותר שטח לכסות על המגרש. העונה שעברה הייתה אחת המהנות שהיו לי. ללא ספק שברתי שיאי ריצה, למרות שזה לא תואם את הסגנון שלי".