אלישע לוי נשאר אלישע לוי: מעקב אחר המאמן הלאומי מול איטליה

הרכב - 7: הליהוק של כיאל הברקה

ניהול משחק - 8: לא חשש להודות בטעות שנקראת ניר ביטון

טקטיקה - 7: עדיין צריך למצוא את הקישור שלו

תעוזה - 9: לא פחד ללחוץ את איטליה

עוד בנושא:

ישראל הפסידה לאיטליה 3:1 במוקדמות המונדיאל
אלישע לוי: "בחיים שלי לא ראיתי את איטליה מתגוננת בצורה כזו"
ישראל - איטליה: הציונים
ג'אמפיירו ונטורה: "לא היה קל, אבל זה היה יכול להיגמר בתבוסה"

הרגע של משחק הבכורה של אלישע לוי בקמפיין הגיע אחרי ההרחקה של קייליני. עוד לפני שבלם איטליה ירד מהדשא, בזמן שכולם עוד תופסים את הראש שזה באמת קרה, אלישע לוי כבר היה עם הפנים לאצילי. מאמן ישראלי אחר, לא משנה מה שמו, היה ממתין עם החילוף לדקה 70, למרות ההרחקה. אחרי הכל זו איטליה. אחרי הכל, התוצאה באותו רגע די מכובדת. אבל לא אלישע לוי. אלישע לוי מיד קרא לאצילי, האיץ בו לעמדת החילופים. מה יש להפסיד? 3:1? מה ההבדל מ-2:1?

זה בעצם סיפור משחק הבכורה של אלישע לוי בקמפיין. זה אמנם רק משחק ראשון, אבל כבר בו אלישע לוי המשיך להיות מאמן שפיו ולבו שווים. מה שרואים, מה ששומעים, זה מה שקורה בשטח. נבחרת שבאמת מנסה לעשות את המקסימום, לא מורידה את הראש, לא נכנסת לדיכאונות. תמיד מסתכלת למציאות בעיניים. בבאר שבע, במכבי חיפה. בנבחרת ישראל. לפחות בינתיים.

את הגישה הזו ניתן היה לזהות כבר בדקות הראשונות, כשנבחרת ישראל ניסתה ללחוץ את איטליה. אמנם זה לא עבד בפתיחה. הליהוק של ניר ביטון וכל הנעת הכדור חרקה. אבל גם בפיגור של שני שערים האוויר לא יצר מהבלון של הנבחרת. למה? כי הקבוצות של אלישע לוי הן לעולם לא בלון. הן לא מנפחות מציאות ומתרסקות אחרי שער מרגיז. וכך זה גם נראה. לא סתם קהל מפונק ורוטן סיים משחק עם מחיאות כפיים. עם אוהדים כאלה גרועים, זה גם משהו.
גם הציוות של בן חיים באגף ימין התברר כהברקה והשער המדהים שכבש מול בופון היה השכר הראוי לכך. באגף שמאל הרי לבן חיים היה הרבה פחות נוח להגביה ככה מעל השוער האגדי.

עכשיו המבחן של אלישע לוי יהיה לתרגם את זה לקמפיין שלם. להמשיך להעז בצניעות, להפסיק לשגות באשליות ולנסות להוציא המקסימום האמיתי שלנו מכל סיטואציה. במקרים אחרים, קצת פחות קשים מאיטליה, זה גם ישתקף בתוצאות.