פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        סם החיים: דרכו של סם אלרדייס לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה

        הוא חולל פלאים בבולטון, השתמש בניתוחים סטטיסטיים לפני כולם והיה צריך לקבל לידיו את הנבחרת כבר לפני עשור. סם אלרדייס סובל מסטיגמה של מאמן מיושן, אבל היא לא נכונה והוא ממש לא מתרגש ממנה

        סם החיים: דרכו של סם אלרדייס לתפקיד מאמן נבחרת אנגליה

        "סם אלרדייס הוא מנג'ר מצוין בזכות יחסי האנוש שלו. הוא יודע להוציא את המיטב משחקניו. אין לו מתחרים בתשומת לב לפרטים הקטנים. הוא מסביר לך בדיוק מה הוא רוצה, ונותן לך המון מידע על היריבים שאתה הולך לפגוש". הציטוט הזה שייך לג'יי ג'יי אוקוצ'ה, אחד השחקנים היצירתיים ביותר שאפשר לדמיין. הקשר הניגרי היה אשף הכדרור, לא הפסיק להפתיע עם מהלכים בלתי צפויים, ודאג תמיד לשמור את הכדור על הקרקע. הוא ההיפך המוחלט מהסטיגה של כדורים ארוכים והסגנון האנגלי המיושן שהודבקה לאלרדייס, אבל ביג סם היה המאמן האהוב ביותר מבחינת אוקוצ'ה. חומר למחשבה, לא?

        אלרדייס הביא את ג'יי ג'יי לבולטון בהעברה חופשית בקיץ 2002, וביחד הם חווה ארבע עונות נהדרות, באחת התקופות הטובות ביותר בתולדות המועדון. המאמן עצמו קיבל את המושכות בקבוצה, בשורותיה כיכב פעם על הדשא כבלם קשוח וחסר רחמים, כבר בשלהי 1999. בולטון היתה אז בתחתית ליגת המשנה. ביג שם העלה אותה לפרמייר-ליג תוך פחות משנתיים, ואז פעל באופן לא שגרתי בשוק ההעברות, תוך שהוא מגייס שחקנים מבריקים בהזדמנויות פז.

        עוד בנושא:

        אנגליה פותחת את המוקדמות אצל סלובקיה

        אוקוצ'אה (אתר רשמי , טוויטר)
        אחת התקופות הטובות ביותר בתולדות המועדון. אלרדייס עם אוקוצ'ה (מתוך טוויטר)

        המצגת שלא הוקרנה

        יורי דז'ורקף הוחתם ללא תמורה כאשר נחתך מקייזרלסאוטרן, והאוהדים בקושי האמינו למראה עיניהם כאשר אלוף עולם ואלוף אירופה לבש לפתע את חולצת בולטון. בהמשך הגיע גם פרננדו היירו, שסיים את הקריירה המפוארת תחת שרביטו של אלרדייס. את איבן קאמפו הספרדי, שנזרק מריאל מדריד, הפך המנג'ר מבלם לקשר אחורי מצליח. סטליוס יאנאקופולוס, הקיצוני היווני הנפלא, ההוחתם ב-2003 על אף שהיו לו הצעות מפתות הרבה יותר, והתאהב במועדון עד כדי כך שאפילו כתובת אימייל הפרטית שלו כוללת עד היום את האותיות המזוהות עם בולטון. ברשימה אפשר לכלול גם את טל בן חיים, שהתקדם מאוד מקצועית בהדרכתו של אלרדייס, ועבר בזכותו לצ'לסי.

        בן חיים הצטרף לבולטון בקיץ 2004, זמן קצר אחרי שאלרדייס, אוקוצ'ה ודז'ורקף הצעידו אותה לגמר גביע הליגה. בעונתו הראשונה, סיימה הקבוצה באופן סנסציוני במקום השישי בפרמייר-ליג והעפילה לגביע אופ"א, שם עשתה חיים משוגעים וכמעט עלתה לשמינית הגמר, אלמלא השער העצמי של הבלם הישראלי במשחק הגומלין במארסיי. בשלב זה, שמו של אלרדייס הלך לפניו, ולא מפתיע שהוא נכלל ברשימה המצומצמת של מועמדים לרשת את סוון גוראן אריקסון בתפקיד מאמן אנגליה אחרי המונדיאל ב-2006.

        כן, התפקיד הזה היה צריך להיות שלו כבר לפני עשור. ביג סם עצמו משוכנע בכך. הוא האמין בכישוריו, וגם הכין כהרגלו תוכנית עבודה מדוקדקת לפרטי פרטים. לדבריו, היתה זו מצגת פאואר פוינט מושלמת, אך כאשר הגיע למשרדי ההתאחדות התברר כי אין בחדר הישיבות מקרן, והיה צורך להדפיס את כל הדפים עבור המשתתפים. האם הרושם לא עבר כשורה, וההצבעה הלכה נגדו כתוצאה מכך? אלרדייס זוכר את האכזבה והעלבון עד היום. סטיב מקלארן הועדף אז על פניו, וזה לא נגמר טוב כאשר הנבחרת נחלה פיאסקו משפיל במוקדמות יורו 2008.

        מאמן נבחרת אנגליה סם אלרדייס (רויטרס)
        ביג סם מוכן לאתגר (צילום: רויטרס)

        "כדורים ארוכים? בולשיט"

        אלרדייס המשיך לחכות לג'וב חלומותיו, אך המוניטין שלו התדרדר בשנים שחלפו מאז. אחרי שעזב את בולטון, הוא לא שרד אפילו עונה אחת בניוקאסל. אוהדי מגפייז תיעבו את הסגנון שלו, דרשו את ראשו כמעט מהרגע הראשון, וההרפתקה הסתיימה בטונים צורמים. ביציעי אפטון פארק נאלצו אנשי בועות הסבון של ווסטהאם "לסבול" אותו תקופה ארוכה הרבה יותר. ארבע שנים ישב ביג סם על ספסל הקבוצה שמחשיבה את עצמה לנושאת הדגל של הכדורגל היצירתי והאטרקטיבי בממלכה, מאז ימי רון גרינווד וג'ון ליאל. אלרדייס היה עבורם הסדין האדום, אם כי לא לגמרי בצדק.

        המאמן עצמו ממש לא מסכים עם המשבצת אליה נדחק על ידי התקשורת. הוא ממש לא חושב שהוא תואם טוני פוליס. "כל הבולשיט הזה על הכדורים הארוכים והסגנון המיושן לא הולם אותי. אני לא כזה, ומעולם לא הייתי כזה", הוא חזר ואמר. שחקנים שעבדו איתו מסכימים לחלוטין. קווין נולאן, הקשר שטופח על ידי אלרדייס בבולטון ופרח בהדרכתו גם בווסטהאם, מכנה אותו "מאמן נדיר", וקובע: "היינו משוכנעים שיקבל את התפקיד בנבחרת ב-2006". למעשה, כמעט ואין שחקנים שאמרו מילה רעה על אלרדייס, כי הוא יודע למצוא שפה משותפת עם כולם. וגם טרבור ברוקינג, אגדת ווסטהאם בעידן גרינווד וליאל, מצהיר בפשטות: "סם תמיד ידע להפיק את המקסימום מהשחקנים שעמדו לרשותו".

        מנג'ר מנצ'סטר יונייטד לשעבר אלכס פרגוסון (רויטרס)
        בתמיכת הסר. פרגוסון (צילום: רויטרס)

        "לו רק הייתי אלרדיצ'י"

        מראהו וסגנון הדיבור שלו מול קהל מטעים. לפרשנים היה קל להגדיר את אלרדייס כבחור האנגלי הפשוט, מאמן מוגבל וחסר מעוף, שלא ממש מבין בטקטיקה וממשיך לחיות בתקופה שעברה מזמן מהעולם. בפועל, המציאות שונה ב-180 מעלות. טוב, אולי ב-170, אבל עוד בימיו בבולטון היה אלרדייס מהפכן במלוא מובן המילה. כשחקן, בילה אלרדייס תקופה קצרה בטמפה ביי ראודיז מה-NASL – קבוצה שחלקה את המתקנים עם קבוצת הפוטבול טמפה ביי באקנירס. שם הוא גילה עניין רב בניתוחים הסטטיסטיים הנפוצים מאוד בספורט האמריקאי, ולכן היה אחד הראשונים שהשתמש בנתונים מסוג זה בכדורגל האנגלי כמאמן. בין היתר, הוא האמין באופן מוחלט במונח הנקרא POMO, Position of Maximum Opportunity, כלומר חישוב של עמדה בה יש לשחקן הסיכוי הגבוה ביותר לאיים על השער, היעיל במיוחד במצבים נייחים. כל שחקן בולטון ידע בדיוק היכן הוא חייב להימצא, וזה עבד.

        אלא שבאנגליה הפסיקו בשלב מסוים לסמוך על מאמנים מקומיים והתמכרו לזרים. אחרי שהדריך כוכבים בבולטון, אלרדייס לא הסתיר את בטחונו כי היה מצליח מאוד במועדון גדול, ובאותה נשימה השלים לחלוטין עם העובדה כי אין לו סיכוי לקבל משרה מסוג זה. כאשר נשאל ב-2012 אם הוא יכול להחליף את רוברטו מאנצ'יני במנצ'סטר סיטי, השיב האנגלי בציניות: "לעולם לא אעבוד בקבוצת צמרת, כי לא קוראים לי אלרדיצ'י אלא סתם אלרדייס".

        זו היתה, פחות או יותר, גם גישתו כלפי האפשרות לאמן בכל זאת את הנבחרת. אחרי שתקוותיו הגדולות נגוזו, הוא לא מיהר לפתח אותן מחדש. חבל להתאכזב שוב. כאשר הוא מונה ביולי, בתמיכתו הרבה של אלכס פרגוסון, בצעד שנתפס כלא פופולרי בציבור הרחב, מעין ברירת מחדל, זו היתה הפתעה מסוימת עבורו. ואולם, בגיל 61 הוא מוכן נפשית. הוא הרי התכונן מזמן. בניגוד לספקנים, הוא משכנע בהתאמתו המלאה לתפקיד. "זה הדבר הכי טוב שקרה לי. אי אפשר לבקש יותר", הוא אמר.

        ויין רוני שחקן נבחרת אנגליה עם סם אלרדייס (רויטרס)
        היחסים נראים מושלמים. אלרדייס עם רוני (צילום: רויטרס)

        עור של פיל ואוזן קשבת

        בהשוואה לקודמו רוי הודג'סון, יש לאלרדייס יתרון אחד ברור. שנים של התמודדות עם סטיגמות וביקורות לא מחמיאות גרמו לעור הפיל שהיה לו בלאו הכי להתעבות עוד יותר. ממש לא אכפת לו מה כותבים עליו בתקשורת. הוא לא קיבל את הג'וב היוקרתי כדי להוכיח משהו למישהו, אלא כדי לעבוד בדרכו ולהצליח. בעוד הודג'סון הושפע מהפרשנים, וניסה לעתים להתאים את הסגלים וההרכבים לדרישות הקהל, ביג סם לא רואה אף אחד ממטר. כבר עכשיו יש דיבורים על כך שההרכב המיועד הערב מול סלובקיה דומה מדי לזה שהפסיד לאיסלנד בשמינית גמר יורו 2016. את אלרדייס זה לא מעניין.

        לעומת זאת, אין עוררין על יכולתו למצוא את הדרך לליבם של השחקנים. עיתונאים מדווחים ממחנה האימונים כי היחסים בינו לבין הקפטן ויין רוני נראים מושלמים. אלרדייס, בעל הבטחון העצמי הגבוה, האיש ששיכנע את שחקני סנדרלנד ביכולתם לשרוד בליגה כנגד כל הסיכויים בעונה שעברה, מסוגל להחזיר את האמונה לכוכבי אנגליה אחרי ההתרסקות בצרפת. בממלכה מקווים שיידע גם למצות את הפוטנציאל של הכוכבים, כפי שעשה עם שחקנים נוצצים פחות בקבוצותיו. בדרך לשם, לא כדאי לצפות לשיבוצים מפתיעים מבחינה טקטית – כל שחקן יקבל את התפקיד המוכר לו. הארי קיין לא יבצע יותר כדורי קרן.

        האם זה יספיק כדי שהלוזרית הנצחית תצליח הרבה יותר על הבמה המרכזית ברגע האמת? לא צריך לחיות באשליות. הדרך לגביע העולם ברוסיה נראית אפשרית ביותר לאור ההגרלה הנוחה מול סלובקיה, סלובניה, סקוטלנד וליטא. אם הכל ילך כשורה, יהיו לאלרדייס שנתיים כדי להכין את אנגליה למונדיאל. לא בטוח שזה מספיק, וכלל לא בטוח שיש מאמן שמסוגל להצעיד את חומר השחקנים הנוכחי לגמר המונדיאל. דבר אחד בטוח – ממש לא כדאי לזלזל בו. אלרדייס הוא בחירה ראויה מאוד. תשאלו את אוקוצ'ה, דז'ורקף והיירו.