בווידאו: מאטס הומלס ותומאס טוכל מתכוננים לפתיחת העונה
שאלקה מצאה דרך מיוחדת מאוד להודיע על הרכש היקר ביותר בתולדותיה, ברל אמבולו. ב-26 ביוני פרסמו הרויאל בלוז סרטון שמתחיל בהצגת הסמלים של ארסנל, וולפסבורג, ברצלונה, ר.ב. לייפציג ומנצ'סטר יונייטד. על כל אחד מהסמלים מסומן איקס ולבסוף מוצג בגדול הסמל של שאלקה. מטרת הסרטון הזה הייתה להשוויץ בכך שהכוכב השוויצרי העולה, עליו שילמו בין 20-25 מיליון יורו, בחר בהם על פני כמה מהמועדונים הגדולים והעשירים ביותר באירופה. ואכן, על פי הדיווחים שקדמו להחתמתו של אמבולו נראה שמי שרצו מאוד לשים עליו את היד היו מנצ'סטר יונייטד וז'וזה מוריניו, ובכל זאת החלוץ בן ה-19 העדיף לנדוד למערב גרמניה ולא להצטרף לשדים האדומים. היו ציטוטים לא מאומתים שלו, בהם אמר שהוא מעדיף את שאלקה על פני מנצ'סטר יונייטד כי הוא "לא רוצה לגמור כמו ממפיס דפאי".
הסרטון של שאלקה להצגתו של אמבולו
הבחירה המפתיעה של אמבולו הפכה למפתיעה מעט פחות בפרספקטיבה שמתקבלת מסוף אוגוסט. אם אפשר לומר כבר דבר אחד על עונת הבונדסליגה 2016/17 זה שיהיה מרתק במיוחד לעקוב אחרי כמות גדולה מאוד של שחקנים צעירים מהטובים בעולם שישחקו בה. עוסמאן דמבלה, רנאטו סאנצ'ס, אמבולו, יוזואה קימיש, קינגסלי קומאן, אמרה מור, טימו ורנר, מיקל מרינו, בורחה מיוראל, רפאל גריירו, וונדל, יוליאן בראנדט, כריסטיאן פוליסיץ', מקס מאייר, אלן חלילוביץ' ואנדראס כריסטנסן הם השמות הבולטים, אבל מדובר ברשימה חלקית בלבד. אז איך הפכה הבונדסליגה ליעד כל כך מבוקש עבור שחקנים צעירים, עד כדי כך שהם מעדיפים אותה על פני הקבוצות הגדולות ביותר בעולם?
"דורטמונד הצליחה להחתים הקיץ כמעט את כל הכישרונות הכי גדולים באירופה", אמר יורגן קלופ לבילד כשנשאל האם הקבוצה תתקשה בעונה הקרובה בעקבות הפרידה מאילקאי גונדואן, מאטס הומלס והנריך מחיטריאן. ואכן, הצהובים-שחורים היו פעילים מאוד בשוק ההעברות אותו סיימו עדיין ברווח למרות רכש של שבעה שחקנים. "אם יש קבוצה שיכולה להתמודד עם עזיבה של שלושה שחקני מפתח, זו חייבת להיות בורוסיה דורטמונד ותומאס טוכל", סיכם קלופ. המנהל המקצועי של BVB מיכאל צורק התייחס לרכש של השחקנים הצעירים הרבים בגרמניה ואמר: "זו בדיוק הדרך הנכונה, במיוחד כשאתה רואה איך המחירים בשוק ההעברות כל הזמן רק עולים".
רלף רנגניק, המנהל המקצועי של ר.ב. לייפציג שהיא כמובן חלק מתאגיד שתמיד רוכש אך ורק שחקנים צעירים, אמר: "בחיפוש המתמיד אחר כישרונות צעירים, למועדוני הבונדסליגה אין ברירה אלא להתחיל לחפש אותם כשהם צעירים מאוד ולשלם סכומים יחסית גבוהים על שחקנים צעירים מאוד". אגב, השם המעניין ביותר שלייפציג הביאה בהקשר הזה פרט לטימו ורנר משטוטגרט, הוא נבי קייטה הגינאי, אותו רכשה תמורת 15 מיליון יורו לכאורה מהמועדון ששייך לאותה קבוצה, רד בול זלצבורג. מדובר בקשר מרכז השדה בן 21, עליו אמר רנגניק: "הצלחנו לצרף את אחד הקשרים המעניינים ביותר באירופה". גם ארסנל, אגב, רצתה אותו.
עוד שם שאולי יהפוך יום אחד לגדול הוא ממאדו דוקורה. מדובר בבלם צרפתי יליד דקאר שבסנגל. הוא רק בן 18 ושלושה חודשים וכבר נחשב לכישרון מבטיח מאוד. דוקורה, שחגג את יום הולדתו ה-18 ב-21 במאי, היה חלק מנבחרת הנערים של צרפת שזכתה באליפות אירופה בבולגריה 2015 ופתח בהרכב בגמר מול גרמניה. גלדבאך הביאה אותו מפריס סן ז'רמן כשהיא משלמת לאימפריה הצרפתית רק דמי השבחה כיוון שדוקורה הצעיר רק חתם על החוזה הראשון שלו.
למעשה, בפריס סן ז'רמן הופתעו מאוד לגלות שהכישרון הצעיר שלהם העדיף לעבור לגרמניה ולא לחתום על החוזה המקצועני שלו אצלם. הם למדו על זה במקרה כשחברו של דוקורה, אודסון אדוארד, העלה באינסטגרם תמונה משותפת שלהם וכתב: "אחרי שנים ביחד, אחי הצעיר עוזב, אבל אני בטוח שעוד ניפגש ברמות הגבוהות ביותר אם ירצה האל". אחרי שנודע לאנשי פ.ס.ז' שהשחקן שלהם בקרוב לא יהיה שלהם, הם החליטו להציע לו חוזה שמן יותר וארוך, כולל מענק חתימה. גם זה לא הצליח לשכנע את הבלם הצעיר להישאר שם.
למה דוקורה החליט להצטרף דווקא לגלדבאך? זה פשוט מאוד. אפשר להסתכל על השנים האחרונות ולראות שעל אף ההצלחה הנהדרת של הסייחים בבונדסליגה וגם באירופה, הם שמרו על הקונספט שמאפיין אותם ולא סטו ממנו: שילוב של שחקנים צעירים והשבחתם. מרקו רויס, פטריק הרמן, גרניט ג'אקה וכריסטוף קראמר הם רק כמה מהשמות הבולטים. אליהם אפשר להוסיף את לאסלו בנש הסלובקי בן ה-18, שנרכש הקיץ מז'ילינה, את ניקו אלבדי השוויצרי בן ה-19 שמשחק שם בהרכב, את האמון שנתנו בתורגן הזאר כשהגיע לשם בגיל 21, את מחמוד דאהוד בן ה-20 וכמובן את אנדראס כריסטנסן.
הבלם הדני הזה בן ה-19 הגיע מצ'לסי בתחילת העונה שעברה להשאלה של שתי עונות. מהרגע הראשון הוא בלט, הציג משחק בוגר ואחראי מאוד בטח יחסית לגילו ונבחר לשחקן השנה של הקבוצה על ידי האוהדים כשהוא מקדים אפילו את גרניט ג'אקה. הסקאוטים של צ'לסי לא פראיירים וראו את ההתקדמות הזו. הבלוז רצו מאוד להחזיר אותו לסטמפורד ברידג' בקיץ, אבל כריסטנסן עמד על הרגליים האחוריות וביקש להישאר איפה שטוב לו, בגלדבאך. הוא אמר ששחקן בגילו צריך דקות משחק באופן קבוע כדי להשתפר ואכן הוא נשאר במערב גרמניה אצל גלדבאך שגם מעוניינת בו לעתיד ותצטרך כנראה להוציא את הסכום הגדול ביותר בתולדותיה כדי לרכוש אותו סופית.
אפילו וולפסבורג - אולי הקבוצה שהרוויחה ממכירות שחקנים את הסכומים הכי גדולים בגרמניה בשנים האחרונות עם קווין דה בראונה, אנדרה שורלה ואחרים - התחזקה בשחקנים צעירים. מרבית הזרקורים הופנו כמובן אל עבר בורחה מיוראל, שהגיע בהשאלה מריאל מדריד, אבל הזאבים הוציאו גם הרבה כסף על יאניק גרהארדט בן ה-22 מפ.צ. קלן ושפכו שישה מיליון יורו על יוסיפ ברקאלו בן ה-18 מדינמו זאגרב, אחד הכישרונות העולים המעניינים ביותר שיש לקרואטיה להציע.
אז מה מפתה את הצעירים כל כך בבונדסליגה? מעל הכול דקות משחק. שחקן כמו כריסטנסן הסביר כל הקיץ שהוא רוצה להישאר שחקן הרכב בגלדבאך וגם לעבור אליה באופן סופי והוא מעדיף את זה על פני הספסל של צ'לסי. גם הדברים של אמבולו מתחילת הכתבה מהדהדים את זה. בבונדסליגה רוב המאמנים לא מפחדים לתת אשראי לשחקנים צעירים מאוד אם הם כישרוניים ומספיק לראות כמה דקות משחק קיבל ילד בן 17 כמו פוליסיץ' בדורטמונד אשתקד אפילו בליגה האירופית.
אפילו הקבוצות הבכירות ביותר בגרמניה כמו באיירן מינכן, דורטמונד ובאייר לברקוזן תמיד מקפידות לשלב שחקנים צעירים ולקדם אותם. יתרון נוסף שיש בקבוצות תחתית בבונדסליגה בניגוד לקבוצות תחתית בספרד למשל זו האווירה. רוב קבוצות התחתית בגרמניה הן מועדונים גדולים מאוד, כך קבוצה כמו פ.צ. קלן מביאה 50 אלף איש לכל משחק ואלפים שנוסעים אחריה לכל משחק חוץ. היא הנותנת גם לגבי המבורג, שמדשדשת בתחתית במרבית השנים האחרונות ולמרות זאת עדיין גוררת איתה קרוב ל-10,000 אוהדים שעושים דרך של למעלה משש שעות ברכבת עד למינכן כדי לראות את הקבוצה שלהם מושפלת באליאנץ ארנה בכל פעם מחדש.
הקהל העצום (הבונדסליגה היא ליגת הכדורגל עם ממוצע הקהל הגדול ביותר בעולם) והמועדונים הגדולים הללו מספקים לשחקנים מעטפת תחרותית מאוד ולחץ אמיתי של קהל ותקשורת מצד אחד ואשראי מהמאמנים ותנאים ברמה הגבוהה ביותר מצד שני. מבחינת התקדמות ולמידה אין ספק שזה עדיף מאשר הספסל בסטמפורד ברידג' או משחקים מול היציעים הריקים של אספניול או גרנאדה.
בשנים האחרונות הפכו קבוצות הבונדסליגה השנייה ליצרניות הכוכבים הגרמנים הצעירים. השחקנים הללו מקבלים שם דקות משחק וגם שם נהנים מאצטדיונים מלאים לרוב, אווירה חמה מאוד ולחץ שמכינים אותם לרמות הגבוהות. מרבית השחקנים בנבחרות הצעירות של גרמניה בשנים האחרונות מגיעים מקבוצות שמשחקות בליגה השנייה וקורה לא מעט שקבוצות מסוימות רוכשות אפילו שניים או שלושה שחקנים מאותה הנבחרת אחרי טורניר מוצלח. גם המנהל המקצועי המוערך של בורוסיה מנשנגלדבאך, מקס אברל, אמר: "נכון שהבאנו עכשיו צעירים מבחוץ, אבל העדיפות שלנו הייתה ונשארה שחקנים גרמנים צעירים. נמשיך לעשות סקאוטינג בכל המגרשים בגרמניה כדי לאתר צעירים גרמנים שיוכלו להשתלב ולהמשיך בפילוסופיה של הקבוצה - התקדמות ושמירה על רמה גבוהה דרך קבוצה צעירה וקידום שחקנים".
בדרך הזו הגיעו לתודעה שחקנים כמו לאון גורצקה מבוכום, יוליאן וייגל ממינכן 1860, התאומים בנדר בזמנו ממינכן 1860 ואפילו טוני קרוס מהנזה רוסטוק בעבר, כמו גם פליקס פסלאק שהגיע מרוט וייס אוברהאוזן לבורוסיה דורטמונד בנוער וקיבל הרבה דקות במשחקי ההכנה, כמו גם בסופרקאפ מול באיירן ובגביע.
אם בשנים האחרונות היה נראה שהליגה סגורה עוד לפני שהחלה בגלל העוצמה חסרת התחרות של באיירן מינכן, אז אולי השנה תצליח בורוסיה דורטמונד לתת פייט אמיתי בזכות הסגל העמוק והאיכותי שנבנה שם. מה שבטוח הוא שגם אם הליגה תוכרע בקלות על ידי באיירן, יהיה מעניין מאוד בליגה הגרמנית בעונה הקרובה. לא כל עונה מזמנת את האפשרות לראות כל כך הרבה כוכבי עתיד בפעולה.
רשימת הצעירים המבטיחים בגרמניה
רנאטו סאנצ'ס, יוזואה קימיש, קינגסלי קומאן (באיירן מינכן)
עוסמאן דמבלה, אמרה מור, פליקס פסלאק, מיקל מרינו, יוליאן וייגל, כריסטיאן פוליסיץ' (בורוסיה דורטמונד)
יוליאן בראנדט, וונדל, טין ידבאי, יונתן טה (באייר לברקוזן)
פיליפ מקס, קוסטס סטפילידיס (אוגסבורג)
אנדראס כריסטנסן, מחמוד דאהוד, מרווין שולץ, ניקו אלבדי, לאסלו בנש, ממאדו דוקורה (בורוסיה מנשנגלדבאך)
מארק שטנדרה (איינטרכט פרנקפורט)
אלן חלילוביץ', לוקה וולדשמידט, באקרי יטה, גידאון יונג (המבורג)
זינאן קורט, ניקלאס שטארק (הרטה ברלין)
ניקלאס זולה (הופנהיים)
מסימו ברונו, לוקאס קלוסטרמן, טימו ורנר, נבי קייטה, מרסל זאביצר, דייבי זלקה (ר.ב. לייפציג)
לוין אוזטונלי (מיינץ)
ברל אמבולו, קאן אייהן, מקס מאייר, אלסנדרו שופף (שאלקה),
רוברט באור (ורדר ברמן)
איסמעיל עזאווי, בורחה מיוראל, יוליאן דראקסלר, יאניק גרהארדט (וולפסבורג).