ושלא נראה אותך כאן יותר: הפרישה הקודרת של אלכס רודריגז

שחקן ברמתו היה אמור להיפרד בצורה הרבה יותר מכובדת, אבל אלכס רודריגז נדחף על ידי ניו יורק יאנקיז לפרישה אגבית במשחק סתמי באמצע אוגוסט. אחרי 22 שנים של שיאים, הילד הכי מוכשר, אגואיסט ובעייתי של ענף הבייסבול נפרד מה-MLB, וקשה למצוא מישהו שמתגעגע

רגע קטן של אושר (צילום: AP)

ב-28 באוקטובר 2007 התמודדה בוסטון רד סוקס בדנבר עם קולורדו רוקיז במשחק 4 במסגרת הוורלד סירייס. לאחר שניצחו בשלושת המשחקים הקודמים, הרד סוקס הוליכו גם בעימות הזה ועמדו לזכות בסדרה. באינינג השמיני מתוך תשעה, רגע לפני שיאה של העונה, יצא מבזק דרמטי ברשת FOX ששידרה את המשחק: אלכס רודריגז בחר לצאת מחוזהו ולא לממש את האופציה שלו בניו יורק יאנקיז.

ההודעה של א-רוד כשלעצמה הייתה שלב לגיטימי במשחקי מו"מ (בסופו של דבר הוא אכן פתח את החוזה וקיבל את מבוקשו – 275 מיליון דולר לעשר שנים נוספות ביאנקיז), אבל העיתוי היה מכעיס. הודעה אישית בתזמון כזה היא לא משהו שעובר בקלות ראש אצל חובבי בייסבול. רודריגז וסוכנו סקוט בוראס הואשמו באגוצנטריות, אפילו על ידי גורמים בכירים בליגה. לא בפעם הראשונה, ובוודאי שלא באחרונה.

עוד בוואלה!

"הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים": הטעות שכל כך הרבה עסקים עושים

לכתבה המלאה
האיש שמאחורי לא מעט מהלכים שנויים במחלוקת. סוכנו של רודריגז סקוט בוראס (צילום: AP, Kathy Willens)

אגו-מאניה ליוותה את רודריגז לכל אורך הקריירה שלו. ביום שישי האחרון, בניצחון 3:6 על טמפה ביי, הוא נטל חלק במשחק הליגה האחרון שלו בקריירה, תלה סופית את המחבט והשאיר מורשת מלאת שנאה כלפיו. זה החל בסיאטל בסוף שנות ה-90, אז, כמי שצפוי להיות המגה-כוכב הגדול של הענף, ביקש לקרב את הגדרות ב"סייפקו פילד" על מנת שיוכל לחבוט ליותר הומראנס, נמשך בדרישות מופרזות (כמו מטוס פרטי, משרד ותא צפייה משלו) שמנעו את חתימתו בניו יורק מטס בתחילת שנות ה-2000 ועבר דרך אין-ספור שערוריות בניו יורק יאנקיז. התקופה בטקסס, בין 2000 ל-2004, הייתה שקטה יחסית, במיוחד משום שהייתה מרוחקת יחסית מאור הזרקורים וקצרה בשל רצון הריינג'רס להיפטר מחוזהו היקר, אבל ברטרוספקטיבה התפוצצה לו בפנים, לאחר שהודה מאוחר יותר שנטל סמים אסורים כששיחק שם.

אצל רודריגז זה תמיד היה אני ואני. בכל עלייה למגרש הוא צבר לעצמו אויבים, אם בגלל אמירה שנויה במחלוקת (למשל, על היריב דרק ג'יטר, שהפך מאוחר יותר לחבר לקבוצה), או בשל ההתרועעות עם חשפניות וזונות, שהובילה לגירושיו מרעייתו סינתיה. האנטגוניזם המקצועי כלפיו נרכש במיוחד בגלל חוסר היכולת לנפק קבלות על המגרש. המספרים תמיד היו שם, רק שהם לא באו ברגעים הנכונים. רודריגז מעולם לא נחשב לחובט קלאץ' סטייל רג'י ג'קסון הגדול, ג'יטר או דיוויד אורטיז. הזכייה בוורלד סירייס של 2009, טורניר הפלייאוף הראשון והאחרון שבו התעלה ואף נטל את תואר ה-MVP, לא השפיעה לטובה על המורשת הבעייתית שלו, גם מאחר שלפני אותה עונה נאלץ להודות בנטילת סמים אסורים בין 2001 ל-2003, וגם משום שאחריה המשיך להסתבך. השיא הגיע ב-2013, אז נמצא אשם בפרשת סמים גדולה נוספת, בעקבותיה הושעה מכל עונת 2014.

קשה למצוא אנשים שמחבבים את רודריגז. בשל כך, ההכוונה של היאנקיז לפרישה סתמית של הכוכב בן ה-41 מתפרשת כסוג של נקמה קרה. בניו יורק, שעדיין יכולה להעפיל לפלייאוף העונה, יכלו בקלות לארגן לו פרידה מכובדת יותר במשחק ה-162 בסוף ספטמבר. טאלנט של 3,114 חבטות, 696 הומראנס, 14 הופעות באולסטאר ושלושה תארי MVP עונתי לא אמור להגיד את השלום הסופי שלו במשחק כל כך חסר טעם מול טמפה ביי, בערב סגרירי של ה-12 באוגוסט.

"תחת שמיים אפורים, אלכס רודריגז מסיים קריירה שנויה במחלוקת כיאנקי", זעקה כותרת הניו יורק טיימס. מזג האוויר בניו יורק אכן היה סתווי ביום שישי, אבל לכל ברור שלא לכך התכוונו עורכי הטיימס כשבחרו את הכותרת. בניו יורק פוסט, שהתעלל ברודריגז לאורך השנים ובכל מקרה לא ממש מאמין באנדר-סטייטמנט, נכתב "God hates A-Rod".

פחות מאמינים באנדר-סטייטמנט. שער הפוסט בבוקר שבת (צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

"גרמתי לאוהדים האלה לא מעט כאבי ראש לאורך השנים", הודה א-רוד לאחר המשחק, שהסתיים ב-3:6 ליאנקיז, "עשיתי הרבה טעויות, אבל אתה לא חייב להיות מוגדר על בסיס הטעויות שלך. מה שחשוב הוא איך אתה חוזר". רודריגז אכן ידע לקום על הרגליים באופן כללי, אבל מהפרשייה של ביוג'נסיס ב-2013 כבר לא יכול היה להתאושש. שם נסגר סופית הסיפור שלו ביאנקי סטדיום. אוהדי ניו יורק הבליגו כשהודה שנטל סמים בטקסס, אבל הידיעה שעשה זאת אצלם בבית כבר הייתה יותר מדי.

עולם הבייסבול ידע רגעים גדולים של אגדות. הנאום הבלתי נשכח של לו גריג, ההומראן של טד וויליאמס במעמד הצלחת האחרון שלו, התשואות העצומות לג'יטר דווקא בפנוויי פארק. א-רוד מקוטלג בקבוצה אחרת, זו שבה חברים, בין היתר, בארי בונדס, מארק מגווייר ורוג'ר קלמנס, ענקי בייסבול שההיסטוריה ממשיכה לשפוט אותם ובגינה לא זכו להיכנס (עדיין) להיכל התהילה. ימים יגידו האם האומה שמקדשת כל כך את המשחק תסלח לאיש עם הכי הרבה כינויי גנאי אי פעם. כרגע, כפי שנכתב בטיימס, השמיים עדיין אפורים. הם לא צפויים להתבהר בקרוב.

איפה הוא ואיפה רודריגז. ג'יטר מנופף לקהל בפנוויי פארק (צילום: AP, Stephen Senne)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully