נגור במוצקין בדירה קטנה: רנה מולנסטיין, גאון חסר מזל, מגיע למכבי חיפה

הסיפור המיוחד ביותר אודות אנדרה וילאש בואש נעוץ בתחילת הקריירה שלו – כיצד הגיש הנער שחלם להיות מאמן חוברת עמוסה בתובנות טקטיות לשכנו, בובי רובסון. בזכות התעוזה הזו, קיבל הבחור הצעיר הזדמנות ולקח אותה בשתי הידיים. מספר שנים קודם לכן, בחר רנה מולנסטיין במעשה דומה. בגיל 29, ללא נסיון ככדורגלן מקצועי, כחבר בצוות האימון בקבוצות הילדים של ניימכן הצנועה, הוא שלח קלטת וידאו מפורטת עם רעיונות מקוריים לקטאר, עבור ויל קורבר, אלילו הגדול.

שמו של קורבר, שהלך לעולמו לפני חמש שנים, לא מפורסם יתר על המידה מחוץ למולדתו, וחבל שכך. עבור ההולנדים, הוא דמות חשובה מאוד, ולא רק בגלל שהוביל את פיינורד לזכיה סנסציונית באליפות על חשבון איאקס ב-1974 ולהנפת גביע אופ"א באותה העונה. קורבר הגה שיטת אימון מיוחדת עבור שחקנים צעירים. לפי גישתו, טכניקה אינה כשרון מולד, וניתן להקנות איכויות טכניות באמצעות למידה הדרגתית. ספרו, "תולדות הכדורגלן המושלם", היווה אבן דרך עבור ההולנדים.

מולנסטיין קרא אותו עוד כשהיה בן 20 וניסה לפלס את דרכו כשחקן פעיל בליגות החובבים. הוא נשבה בקסמו של הרעיון, וניסה ליישם ולשפר אותו כאשר עבד עם הילדים בניימכן. לבסוף, בעודו שואף להתפתח מקצועית ולקבל במה משמעותית יותר, הוא אזר אומץ וכתב ב-1993 למנטור הנערץ. קורבר, שעבד אז בתפקיד ניהולי בהתאחדות הקטארית, הופתע לקבל את הקלטת והוקסם בעצמו. הוא מעולם לא ראה עבודה כה יסודית המבוססת על רעיונותיו, ושלח מיד תשובה חיובית למאמן הצעיר. "בוא אלי לקטאר", הוא אמר, וסידר לו תפקיד של מאמן בנבחרת הצעירה. וים סורביר, מגן בנבחרת הולנד הגדולה של 1974, עבד לצידו. כך יצא מולנסטיין לדרכו המרתקת.

שמונה שנים בילה ההולנדי בקטאר, כך שיש לו היכרות לא רעה עם המזרח התיכון. אחרי קדנציה ארוכה בנבחרת, הוא קטף הצלחות עם אל איתיחד, אותה הצעיד לזכיה בגביע המחזיקות הערבי, ועם היריבה המושבעת אל סעד, איתה הניף את הגביע הקטארי. במקביל, הוא סיים קורס מאמנים יוקרתי באנגליה, במהלכו הכיר את דייב ריצ'רדסון, האחראי על האקדמיות מטעם הפרמייר-ליג. ריצ'רדסון התרשם מאוד מגישתו של מולנסטיין והמליץ עליו בחום למנצ'סטר יונייטד. לס קרשו, מנהל האקדמיה של השדים האדומים, קפץ על המציאה והעניק לתלמידו של קורבר סמכויות נרחבות. התוצאות – אם שואלים את התלמידים ואת השותפים לדרך – היו נהדרות.

השקפת העולם של ההולנדי, לפיה הילדים חייבים ללמוד קודם כל טכניקה, היתה מהפכנית למדי באנגליה בכלל וביונייטד בפרט. קרשו קיבל את המלצותיו של מולנסטיין, ושיטת האימון של חניכים בגילאי 7 עד 10 שונתה בתכלית. הם למדו לכדרר, לבצע את הסיבוב של קרויף, להטעות את שחקני ההגנה – ונהנו עד הגג. הדגש לא הושם על משחקים תחרותיים ועל כושר פיזי, אלא רק על הטיפול בכדור.

"לא צריך לשחק מול קבוצות כמו סטוק והאדרספילד, כי זו מלחמה על הדשא, וכך אי אפשר לטפח שחקנים. אנחנו רוצים לגדל שחקנים בלתי צפויים, כמו וויין רוני. יש בכדורגל האנגלי יותר מדי שחקנים חד מימדיים. המטרה היא לגרום לשחקנים לחשוב ולהעז, לנסות לעבור את כולם. אלכס פרגוסון ראה את האימונים, והוא תומך בנו", קבע אז מולנסטיין. "רנה הוא מאמן הילדים הטוב בעולם", הצהיר קרשו ב-2005, וזה לא דבר של מה בכך.

בין הכשרונות טופחו על ידי מולנסטיין באותה תקופה היו דני וולבק וטום קלברלי, אשר שיבחו את מולנסטיין בכל הזדמנות. ב-2012, אחרי שערך את הופעת הבכורה בנבחרת אנגליה, אמר קלברלי: "רנה עודד אותנו לשחק עם הכדור, לגעת בו כמה שיותר, וזה משתלם עכשיו כי אנחנו מרגישים נוח עם היכולת הטכנית שלנו". פרגוסון אכן העריך מאוד את העבודה של ההולנדי. לכן קידם אותו המועדון ב-2005 למאמן קבוצת המילואים, ומולנסטיין זכה בטרבל. ב-2007, אחרי קדנציה קצרצרה בברונדבי, הוא כבר מונה לעוזרו של פרגי, וזכה לעבוד עם הכוכבים הגדולים באמת.

עוד כאשר עבד עם קבוצת הילדים, העניק מולנסטיין טיפים לרוד ואן ניסטלרוי, והפעם הוא לקח את כריסטיאנו רונאלדו תחת חסותו. בראיון לדיילי טלגרף ב-2013, סיפר ההולנדי: "בתחילת עונת 2007/08, בה זכינו בליגת האלופות, ספג רונאלדו השעיה משלושה משחקי ליגה, ונשארתי לעבוד איתו. ידעתי שהוא רוצה להפוך לשחקן הטוב בעולם ואמרתי לו שאני יכול לעזור לו". לדבריו של מולנסטיין, הוא צייר דיאגרמות שהסבירו לפורטוגלי את נקודות החוזק שלו ואת האופן בו ניתן למקסם את השפעתן. "אם תשחק בנגיעה אחת או בשתי נגיעות, עם התנועות שיש לך עם הכדור ובלעדיו, יהיה קשה מאוד לשמור עליך", הוא אמר והבטיח שהחלוץ מסוגל להבקיע יותר מ-40 שערים בעונה. רונאלדו אכן סיים עם 42 כיבושים בכל המסגרות, ומעמדו השתנה לעד.

גם רובין ואן פרסי היה מאושר לעבוד עם מולנסטיין בעונה המשותפת היחידה שלהם ב-2012/13. "רנה הוא אחד המאמנים הטובים בעולם. השיטות שלו יוצאות מהכלל. עבדתי עם הרבה מאמנים בקריירה, אבל זה משהו חריג. ההכנות לכל משחק שונות, וכל יריבה מקבלת יחס משלה. אנחנו יודעים בדיוק למה לצפות על הדשא וזוכים בנקודות בזכות האימונים של מולנסטיין. למשל, כבשתי מול צ'לסי ממסירת רוחב שטוחה של אנטוניו ולנסיה, וזה בדיוק מה שעשינו באימון במשך כל השבוע. גם השער מול וויגן הובקע בדיוק כמו באימונים. וזה לא רק מקצועי – גם האווירה במהלך האימונים נהדרת".

גם אחרי עזיבתו של סר אלכס ב-2013, רצה מולנסטיין להישאר במועדון ולהמשיך בעבודתו, אבל דייויד מויס החליט אחרת. בדיעבד, טען הסקוטי כי ביקש מההולנדי להישאר ודחה את הטענות לפיהן סילק אותו מהקבוצה, אבל למולנסטיין היתה גרסה משלו, והיא נראית הגיונית ונכונה. "זה נכון שמויס הציע לי להישאר, אך באותה נשימה הוא אמר שיעשה הכל בעצמו. הוא הבהיר שיקח ממני את כל התחומים עליהם הייתי אחראי. אז מה הייתי אמור לעשות? אחרי חמש שנים כחלק אינטגרלי מהצוות של פרגוסון, אחרי שהייתי שותף לכל האימונים והתוכניות, פתאום הייתי לא רלוונטי בצד".

מויס שילם ביוקר על שחצנותו ועל המחשבה שהוא מסוגל לעשות הכל לבדו. לצערו של מולנסטיין, גם הוא לא הצליח מאז נטש את אולד טראפורד. למעשה, כל נסיונותיו לעבוד כמאמן ראשי מאז הימים בקטאר הסתיימו בפיאסקו, והדבר נבע בעיקר מבחירה אומללה במיוחד של קבוצות.

הראשונה בתור היתה ברונדבי, עוד לפני הכהונה כעוזרו של פרגי. מולנסטיין הגיע לספינת הדגל של הכדורגל הדני עם תקוות רבות בקיץ 2006, כיורשו של מיכאל לאודרופ. הוא לא ידע שכוכב העבר האגדי עזב בדיוק בזמן, והמועדון נקלע למשבר ניהולי חמור. דרישותיו של המאמן החדש להעזיב את השחקנים הוותיקים שסירבו לקבל את מרותו נענו בשלילה, וההרפתקה הסתיימה מהר מאוד. מולנסטיין שחתם לשלוש שנים, אך עזב כבר בינואר 2007, ובדיעבד נאלץ לספוג ביקורת ארסית מצד חניכיו לשעבר.

פר נילסן, בכיר הכוכבים שהתנגד למאמן, תיאר כיצד ביקש מולנסטיין מהשחקנים להשוות את עצמם לבעלי חיים, וכיצד שרק להם בוז באימונים "על מנת שיתרגלו להתמודד עם תגובות הקהל". בברונדבי נשמו לרווחה אחרי שעזב, אולם העניינים רק התדרדרו מאז. למעשה, הקבוצה לא התגברה על המשבר עד היום, לא זכתה באף אליפות מאז 2005, ואף היתה מעורבת במאבקי הישרדות בשנים מסוימות. האם היה לה כדאי להקשיב להולנדי ולהיענות לדרישותיו? אף אחד כבר מזמן לא חושב על הסוגיה.

אחרי שהועזב על ידי מויס, הצטרף מולנסטיין בקיץ 2013 לפרוייקט השאפתני של אנז'י מחצ'קלה כעוזרו של חוס הידינק. על הנייר, היה זה תפקיד עם פוטנציאל עצום, כי המאמן הוותיק רצה להאציל סמכויות ככל הניתן, ומולנסטיין היה אמור להיות המאמן בפועל של סוללת כוכבים, ובראשם סמואל אטו. בפועל, התזמון שוב היה קטסטרופלי. שבועות ספורים אחרי שחתם, נדהם ההולנדי לשמוע כי הבעלים סולימאן קרימוב ביטל את כל התוכניות לאור תופעות המחנאות בחדר ההלבשה והחליט למכור את כל הכוכבים. הידינק התפטר, מולנסטיין החליף אותו באופן זמני, אבל ממש לא היה לו עניין לעבוד עם סגל חדש לגמרי של שחקנים נחותים. ההולנדי "התפוטר" אחרי שני משחקים בלבד. אנז'י, שפתחה את העונה כפייבוריטית לאליפות רוסיה, סיימה בלעדיו במקום האחרון וירדה ליגה.

הפרק השלישי בטרילוגיה המתסכלת היה בפולהאם, אליה הגיע מולנסטיין כעוזרו של מרטין יול בנובמבר 2013, ותוך חודש החליף כמנג'ר ראשי את ההולנדי הבכיר שפוטר. גם הפעם המזל לא היה לצידו, ופולהאם – שהיתה קבוצה מכובדת ואיכותית בפרמייר-ליג במשך יותר מעשור – נקלעה בעונה המדוברת למשבר קיומי. מולנסטיין לא הצליח להושיע, בלשון המעטה, ופוטר בפברואר אחרי שניצח ארבעה פעמים בלבד ב-17 משחקים. פליקס מאגאט הגרמני, שהוזעק במקומו, מתח ביקורת חריפה על המצב בו קיבל את הקבוצה. אלא שמאגאט השניא את עצמו על כל השחקנים, ופולהאם ירדה ליגה גם איתו. מאז היא בקושי שורדת אפילו בליגת המשנה.

בקיצור, בכל שלושה המקרים הגיע מולנסטיין לקבוצותיו בעיתוי הגרוע ביותר שאפשר לדמיין. המשברים לא היו באשמתו, והעניינים רק הורעו אחרי שעזב. לפיכך, קשה מאוד לשפוט את עבודתו העצמאית, והגיוני יותר להסתמך על המחמאות האדירות שקיבל בכל תפקידיו באולד טראפורד. בשנתיים האחרונות הוא אף הצליח בהקמת אקדמיות בארצות הברית. מכבי חיפה מקבלת מאמן עם השקפת עולם סדורה, חסיד של כדורגל טכני והתקפי, אשר יודע לעבוד עם הן עם ילדים ונוער והן עם כוכבי על. אם יתנו לו לעבוד בשקט בטווח הארוך, ההולנדי בן ה-52 עשוי להתברר כמינוי מבריק.

ואולם, אפשר גם להסתכל על המצב מזווית אחרת לגמרי. אם מולנסטיין עד כדי כך חסר מזל בבחירותיו, מה זה אומר על הירוקים? אולי מכבי חיפה היא עוד קבוצה בעייתית ברשימה אחרי ברונדבי, אנז'י ופולהאם, והיא בדרך להתרסקות עם ההולנדי ובלעדיו?