לא מעט שחקני כדורגל נמצאים בימים באלה בנסיונות אחרונים כדי לקבל חוזה בקבוצות בליגת העל, כשברקע פתוחה עבורם האפשרות של ירידה לליגה הלאומית. עבור אחרים, הסיטואציה היא ניסיון השגת חוזה בליגה השנייה לפני ירידה למחוזות החצי מקצוענים של ליגה א'. אלון גרוד, קשרה בן ה-22 של הפועל ראשון לציון בארבע העונות האחרונות, לא רצה להיות עוד חלק מהמאבק המתיש והלא תמיד מתגמל הזה. הוא החליט לנצל הזדמנות וביום שישי הקרוב יעלה על מטוס בדרך לאוניברסיטת סן דייגו סטייט שבקליפורניה, שם קיבל מלגה וישחק במשך ארבע העונות הבאות.
"שיחקתי במשך שלוש עונות בבוגרים של הפועל ראשון לציון, ואת העונה שעברה, שבה התחלפו הבעלים והגיע אייל ברקוביץ', התחלתי פצוע", מספר גרוד ששיחק בעונה שעברה 13 משחקים בראשון לציון, כשחלק מהעונה מחמיץ בשל פציעה, אחרי שעונה קודמת רשם 24 משחקים תחת שרון מימיר, "בראשון העבירו אותי בבקרה עם חוזה לא גבוה, דבר שהפריע לי והתחלתי לבדוק אפשרויות מסוימות. דיברתי עם מאמן שעזר לי בעבר, ודודי זנתי היה איתו בקשר, וככה התחיל התהליך".
"כששמעתי על זה, התלהבתי מאוד, כי זאת הזדמנות מצוינת בשבילי", ממשיך הקשר, "בתיכון היו לי ציונים טובים ועשיתי חמש יחידות במתמטיקה ואנגלית, ונחשבתי לתלמיד טוב, אז ראיתי שזה ההזדמנות שלי. דיברתי עם כמה שחקנים שנמצאים שם עכשיו, כמה שלמדו שם בעבר, וראיתי שזה כן בשבילי. התחלתי את התהליך, שכלל גם שני מבחנים מאוד קשים שעברתי אותם, ושלחנו דיסק עם הביצועים שלי והגיעו בערך שש הצעות, כשההצעה של סן דייגו סטייט הייתה הכי טובה".
בשנים האחרונות ידעה ראשון לציון להוציא לא מעט שחקנים משורותיה לליגת העל. רק העונה שלושה עשו את קפיצת המדרגה - יעקב בריהון ושלומי אביסידריס עברו לבית"ר ירושלים, גל לוי עשה את הדרך למכבי פתח תקווה, ולפניהם היו אלה עומר אצילי ושלומי אזולאי שהגיעו לבירה. גרוד, ששיחק עם כל החבורה המוכשרת הזאת, לא רצה להמתין לתורו.
"יצא לי לשחק גם עם עומר אצילי, גם עם יעקב בריהון ושלומי אזולאי. שלושה שחקנים שהכל הסתדר להם והם מצוינים, ואצלי הפריצה עוד לא הגיעה, והעדפתי לקחת את ההזדמנות הזאת. לא תמיד הקפיצה לליגת העל מסדרת אותך. גל לוי גדל איתי, חתם עכשיו במכבי פתח תקווה ואני מאחל לו הרבה בהצלחה, אבל הבנתי שיש לו עוד שלושה ארבעה שחקנים על העמדה ככה שזה לא יהיה קל, והלוואי שיצליח. עומרי שקל ששיחק איתנו שנה לפני כן עבר להפועל תל אביב בזכות עונה נהדרת שהייתה לו, לא שיחק בכלל, וירד לליגה הלאומית. לא התאים לי לעשות את זה גם, וההצעה לעבור לארצות הברית הרבה יותר מושכת".
לא היה חשש לעשות את הצעד הזה?
"יש לי פה רק מה להרוויח. בסופו של דבר הכדורגל זה הרבה עניין של מזל, אתה לא תמיד שולט במה קורה איתך, ואני רוצה כן לשלוט בזה ולא להיות תלוי במזל. אין אפשרות לשחק בליגה הלאומית או בליגת העל ולעשות תואר טוב כמו שאני הולך לעשות שם, תואר של מהנדס בניין, ככה שאני אוכל לחזור בגיל 26 לישראל עם תואר נחשב, ואחרי שעבדתי ארבע שנים ברמות הכי גבוהות. אני אחזור עם כושר גופני ברמה הכי גבוהה. הראיתי את תוכנית האימונים למאמן הכושר שלי, אלה דברים שלא עושים ברמה של ליגה לאומית.".
מה המטרה שלך בסופו של יום?
"המטרה שלי להגיע בסופו של דבר מהמכללות ל-MLS. הרבה מאוד שחקנים עושים את הדרך הזאת, ונכון שאני נחשב שם לשחקן זר, ולא שחקן מקומי שזה יקשה עליי, אבל אני הולך לעבוד בתנאים הכי טובים. לפי מה שאני יודע מילאן שהיו במסע בארצות הברית התאמנו שם. בכל משחק יש סקאוטים מה-MLS שבאים להתרשם, ואני הולך ללמוד גם באחד מ-150 בתי הספר הכי טובים בעולם. לא מעט שחקנים פרגנו על המעבר הזה, ודיברתי והתייעצתי גם. מיכאל זנדברג, ששיחק איתי בעונה האחרונה בראשון, והתחבר אליי מאוד, אמר לי לעלות על המטוס הראשון ולא לחשוב פעמיים".
מי שעומד מאחורי המעבר של גרוד הוא שחקן העבר דודי זנתי, ששיחק בעבר בהפועל כפר סבא, ושיחק באוניברסיטת וויסקונסין. "אנחנו מעניקים הזדמנות נדירה לכדורגלנים צעירים להמשיך לפתח את קריירת הכדורגל שלהם ביחד עם לימודי תואר ראשון", אומר זנתי בעלי סוכונות Horizion life sport, "ליצור בסיס לחיים מעבר לכדורגל.
אבל לא מדובר רק בזה, אלא בחוויה עוצמתית של חיי קולג' בארה"ב, היכרות עם אנשים מכל העולם והתמודדות עם אתגרים מעצבי אישיות".
המעבר של קשר ראשון לציון לסן דייגו סטייט לא היה פשוט, שכן שיחק בליגה מקצוענית אחרי שסיים את שירותו הצבאי, אך כפי שמספר, סוכנו מנע ממנו להחמיץ עונה מלאה, "חייב להודות לדודי זנתי שעומד מאחורי המעבר שלי. בגלל שהמשכתי לשחק אחרי הצבא אז אני אצטרך לפספס 13 מתוך 22 המשחקים בעונה הראשונה, ובכל זאת בזכותו אני מקבל מלגה מלאה, ואני חייב לו הרבה על זה".