בווידאו: נאום האליפות האמוציונלי של ג'יי אר סמית'
אחד החוקים הלא כתובים של הקיץ ב-NBA הוא שלאחר שמתפזר האבק שמותיר טירוף ההחתמות של השבועיים הראשונים של יולי תמיד יישארו כמה שחקנים מעניינים שנותרו ללא הצעה. עבורם הקיץ עשוי להתברר כארוך מאוד. לקיץ 2016 חוקים לא כתובים משלו, לכן גם רשימת השחקנים הפנויים בשליש האחרון של יולי נראית מעט שונה מהרגיל.
בדרך כלל, כמעט כל השחקנים המשמעותיים שלא חתמו על חוזה מהיר הם שחקנים חופשיים מוגבלים. מדובר לרוב בשחקנים שסיימו את ארבע שנות חוזה הרוקי שלהם ולפי חוקי ה-NBA נמצאים במצב בו הם יכולים לחתום על הצעה מכל קבוצה בליגה ולקבוצה שלהם יהיו שלושה ימים להשוות את ההצעה. היתרון שלהם הוא שקבוצות המעוניינות בהם נאלצות להציע הצעות הרבה יותר גבוהות מערך השוק שלהם כדי שיהיה סיכוי שהקבוצה המקורית שלהם לא תשווה. החיסרון הוא שאם הם לא מקבלים הצעה מהירה (כי הקבוצה שלהם מבהירה שתשווה כל הצעה), הם מגיעים לשלב בקיץ בו לרוב הקבוצות אין מקום מתחת לתקרה כדי להציע להם חוזה וכך כל הכוח עובר לקבוצה שלהם. זו הייתה הסיבה לכך ששחקנים יחסית בכירים כמו אריק בלדסו וגרג מונרו מצאו את עצמם בשנים האחרונות תקועים במו"מ מתיש עם הקבוצות שלהם לאורך הקיץ.
עוד בנושא:
דריימונד גרין חתם על עסקת טיעון: ישלם קנס על סך 560 דולר בלבד
קראודר: "רוב השחקנים ב-NBA נגעלים מנהירת הכוכבים לגולדן סטייט"
זכויות להט"בים גם ב-NBA: משחק האולסטאר יועבר משארלוט
השנה המצב שונה. הביקוש היה גדול בהרבה מההיצע, לרוב הקבוצות היה הרבה מאוד מקום פנוי מתחת לתקרת השכר וכך כמעט תמיד נמצאה הקבוצה שמוכנה להציע לשחקן חופשי מוגבל הצעה על גבול המופרכת. השחקנים הבכירים קיבלו בקלות חוזי מקסימום מהקבוצות שלהם, וגם שחקני הדרג השני והשלישי זכו להצעות נדיבות שברוב המקרים גררו השוואה בחירוק שפתיים של קבוצת המקור. עם שוך הסערה, עדיין נותרו שש קבוצות עם מספיק מקום מתחת לתקרה כדי להציע חוזים גבוהים, לכן הקבוצות של השחקנים החופשיים המוגבלים אינן יכולות להרגיש בטוחות ביכולת שלהן להשאיר אותם בתנאים נוחים במיוחד.
למרות זאת, גם הקיץ נותרו מספר שחקנים חופשיים מעניינים. מספר סיבות מקומיות הובילו לכך, אך מבט כללי על השחקנים הפנויים מוביל למסקנה מרכזית אחת: תדמית בעייתית יכולה מאוד לפגוע בערך של שחקן. קבוצות היו מוכנות להציע חוזים של שמונה ספרות לעונה לשחקנים עם רזומה דליל מאוד כמו טיילר ג'ונסון וסולומון היל, אבל הן לא מגלות עניין מיוחד בלאנס סטיבנסון וטיי לוסון. גם שני השחקנים הפנויים הבכירים ביותר הם כאלה שעשו יותר כותרות שליליות מחיוביות. אלה השמות המעניינים ביותר שנותרו בשוק החופשי.
ג'יי אר סמית'
לא ברור איך, אבל זו השנה השנייה ברציפות שג'יי אר מוצא את עצמו מחוץ לחגיגת החוזים. בעונה שעברה זה נגמר עם חוזה נמוך עם אופציה לצאת ממנו הקיץ, אבל גם הפעם הוא נשאר השחקן החופשי הלא מוגבל האיכותי האחרון. הוא נחשב לאחד השחקנים הבעייתיים והלא צפויים בליגה, אבל הוא גם אלוף טרי שאי אפשר להתעלם מהתרומה שלו לזכייה של קליבלנד בטבעת, כולל שתיים וחצי דקות מופלאות בפתיחת המחצית השנייה של משחק 7 בהן החזיר את קליבלנד בעצמו למשחק. הוא צבר ניסיון חשוב מאוד בשני הגמרים האחרונים ובהחלט יכול להיחשב כשחקן שקבוצות גדולות רוצות אצלן.
כרגע הנהלת קליבלנד לא נראית מוטרדת מדי מהאפשרות שסמית' יעזוב, למרות שלא תהיה לה דרך להתחזק בשחקן בקליבר שלו במקרה כזה. התחושה היא שג'יי אר מצא לעצמו בית ושהדיון היחיד הוא על גובה החוזה שיקבל מקליבלנד. הקאבס ישלמו גם בעונה הבאה את המשכורות הגבוהות בליגה וינסו למזער נזקים עם חוזה נוח לסמית', אבל השבוע התברר שהשחקן דורש 15 מיליון דולר לעונה, ואת זה לא בטוח שדן גילברט ימהר לאשר.
אם סמית' מחפש קבוצה אחרת שתהיה מוכנה להציע לו חוזה כזה, או לפחות להלחיץ את קליבלנד, המשימה תהיה קשה אך לא בלתי אפשרית. קבוצות בבנייה לא אמורות להתעניין בו, ואלו רוב הקבוצות עם מקום מתחת לתקרה. אך אם בוסטון תתאמץ קצת היא תוכל לפנות מספיק מקום להצעה כזאת, וג'יי אר יכול להשתלב יפה כמחליף שמספק קליעה ומסוגל להשתלב בהרכבים נמוכים. והאופציה המעניינת ביותר היא של מיאמי, שעדיין מתאוששת מהעזיבה של דווין ויייד. סמית' יכול להתאים מאוד לקבוצה שעדיין מחפשת הצלחה עכשווית ופט ריילי בטח לא יתנגד לאפשרות להחליש את קליבלנד. כרגע, ככל הנראה, לבוסטון ומיאמי יש תוכניות גדולות יותר למקום הפנוי, השנה או בקיץ הבא. אבל אם הן יחליטו להשהות את התוכניות האלה כדי להביא שחקן פלייאוף מוכח, קליבלנד יכולה למצוא את עצמה מופתעת.
דיון ווייטרס
הסיפור של ווייטרס הוא המורכב ביותר הקיץ. הגארד המוכשר ביצע קפיצת מדרגה משמעותית מאוד בחודשים האחרונים של העונה בכל הקשור למשמעת טקטית ותרומה למאמץ הקבוצתי. הוא תפס מקום חשוב ברוטציה של אוקלהומה סיטי והיה לו חלק בפלייאוף המוצלח, מה שאמור היה לשקם את מעמדו ולהפוך אותו לאחד השחקנים החופשיים המעניינים של הקיץ. כשחקן חופשי מוגבל בקבוצה של קווין דוראנט, ברור היה שההחלטה של KD תשפיע מאוד על מעמדו. במבט ראשון, העזיבה של דוראנט הייתה אמורה להפוך את ההישארות של ווייטרס למובנת מאליה, אך השבוע התברר שהמצב הפוך לחלוטין: סם פרסטי הודיע שהוא מוותר על ה-qualifying offer של ווייטרס, מה שהופך אותו לשחקן חופשי לא מוגבל.
מבחינת OKC, הוויתור על ווייטרס הוא כנראה תוצר של הרצון לשמור על גמישות מירבית. יש לת'אנדר מקום מתחת לתקרה, אך פרסטי ינסה להשתמש בו כדי להחתים כבר הקיץ את ראסל ווסטברוק על חוזה חדש, ואם זה לא יקרה ירצה שיישאר לו מקום כדי להחתים שחקן חופשי בכיר בקיץ הבא. עם כל הכבוד לתרומה של ווייטרס בפלייאוף, מדובר עדיין בשחקן שקלע 8 נקודות למשחק מול סן אנטוניו ו-6.9 נקודות למשחק מול גולדן סטייט. יהיו לפרסטי בקיץ הבא שחקנים הרבה יותר חשובים שהוא יצטרך לשלם להם הרבה מאוד כדי שיישארו.
מה שפחות מובן זה למה ווייטרס לא קיבל עדיין הצעה ממקום אחר. אולי התדמית האנוכית והשכונתית שהוא טרח עליה בשקידה בשלוש וחצי השנים הראשונות שלו בליגה הרתיעה את רוב המנהלים. ברוקלין, שהציעה לשפוך מזומנים על טיילר ג'ונסון ואלן קראב, ובשני המקרים ראתה את קבוצות המקור משוות את ההצעה, מחפשת בדיוק שחקן מסוגו של ווייטרס גארד צעיר עם פוטנציאל שניתן להחתים לכמה שנים. גם פילדלפיה, שאמורה להתעניין קצת בניצחונות השנה, זקוקה לחיזוק בעמדת השוטינג גארד. יש גם קבוצות טובות יותר עם פוטנציאל להציע לווייטרס חוזה, אבל אחרי שנתיים בקבוצות גדולות יהיה דווקא מעניין לראות אותו מתפקד כשחקן די מוביל בקבוצה קטנה.
דונטאס מוטיונאס
שני שחקנים חופשיים מוגבלים מעניינים נותרו בשוק (מי שרוצה יכול להכניס גם את טיילר זלר לרשימה). הראשון הוא שחקן הפנים הליטאי של יוסטון, שהראה ניצוצות בעיקר לפני שנה. הניצוצות היו של שחקן פנים התקפי מגוון, עם משחק פוסט, קליעה מבחוץ ויכולת מסירה, כזה שיכול לשחק גם כסנטר וגם כפאוור פורוורד. אבל בעונה האחרונה הוא היה פצוע, לא בפעם הראשונה בקריירה, וזו נקודה שמרתיעה כל קבוצה שעשויה להתעניין בו. יוסטון החתימה הקיץ שחקנים מועדים לפציעה ולא בטוח שתרצה לשלם חוזה גדול נוסף לשחקן כזה, לכן זה יכול להיות אחד מהמקרים שנגררים עמוק לתוך הקיץ.
מו הארקלס
השחקן החופשי המוגבל המעניין השני הוא שחקן הכנף של פורטלנד. הארקלס היה אחד משחקני ההגנה המובילים של הבלייזרס בפלייאוף המרשים, מהשחקנים שיכולים לשמור על ארבע עמדות ולאפשר הרכבים נמוכים, הוא גם ריבאונדר טוב שיודע לסיים בצבע. אבל יריבות הימרו על הקליעה שלו מבחוץ, גולדן סטייט אפילו התעלמה ממנו סטייל טוני אלן, ואם לא ישפר מאוד את התחום יתקשה להפוך לשחקן רוטציה בכיר. פורטלנד תשלם בשנים הקרובים עשרות מליוני דולרים לשחקני הכנף אוון טרנר ואלן קראב, היא צריכה לשמור מקום לחוזה מקסימום לסי ג'יי מקולום בקיץ הבא, לכן זו עשויה להיות הזדמנות לקבוצה אחרת להשיג שחקן צעיר עם פוטנציאל גבוה במחיר מציאה.
טיי לוסון, לאנס סטיבנסון וג'וש סמית'
בשוק החופשי מסתובבים כמה שחקנים שבעבר היו שחקני NBA לגיטימיים ומעלה, אך רובם לא היו רלוונטיים תקופה ארוכה וכנראה ישלימו סגלים של קבוצות פלייאוף בתקווה לחזור לעניינים. השלושה האלה, לעומת זאת, היו שחקנים בכירים בליגה רק לפני שנה ושנתיים. ההתרסקות של לוסון, סטיבנסון וסמית' הייתה מהירה וכואבת, והביאה את שלושתם למצב בו אף קבוצה לא רוצה אותם על הפרקט ובחדר ההלבשה. ניתן להניח שהשלושה ייאלצו להסתפק בחוזים מינימליים, אבל אני מהמר שלפחות אחד מהם יחזור להיות שחקן משמעותי בקבוצה טובה השנה.
