גולדן סטייט מול קליבלנד: גמר 2016

אל תפחדו מהפחד: גולדן סטייט צריכה לחזור לכדורסל שלה כדי לנצח

סדרת הגמר הכי חד-צדדית וצמודה שידעה הליגה שיבשה לגמרי את משחק המעבר של האלופה, ובלעדיו קשה מאוד לקחת אליפות. שי האוזמן עם האספקט המרכזי של הסדרה, וזה שגם יכריע את משחק 7

עריכת וידאו: מרום שפיצר

לאחר סיום משחק מספר 6 בסדרת הגמר, הסביר טיירון לו שהרגעים בהם התקשתה קבוצתו היו בדקות בהן הצליחה גולדן סטייט לעצור את משחק הריצה של קליבלנד. כשהגולדן סטייט ווריורס, קבוצת הגארדים, הקצב והסמול בול, הצליחה לעצור את משחק הריצה של הקליבלנד קאבלירס, זאת עם משחק הבידודים והכדורסל הסטטי, התקוע והאיטי.

ואין כמו המשפט הבלתי הגיוני בעליל אך המוצדק לגמרי הזה כדי לתאר סדרת גמר בלתי סבירה לחלוטין. סדרת הגמר הכי חד צדדית וצמודה שידעה הליגה אי פעם. סדרת גמר שמוכיחה אולי שליגת ה-NBA מכירה בעליונות הכדורסל והקצב של הגולדן סטייט ווריורס, מה שלחלוטין לא מבטיח שדווקא הקבוצה השניה היא לא זו שתיקח את כל הקופה.

אבל לפני שמדברים על משחק הריצה של הקבוצה מאוהיו, בואו נדבר על זאת שהחליטה דווקא עכשיו ללכת, במקום לרוץ. ב-82 משחקי הליגה הסדירה, בהן דרסה ורמסה האלופה את כל הנקרה בדרכה, היא קלעה 22.5 נקודות בממוצע למשחק בהתקפה מתפרצת/ התקפת מעבר, נתון שדירג אותה במקום ה-4 בליגה. אם רוצים לדקדק, אז נציין שהאלופה קלעה 1.16 נקודות בממוצע למהלך של מתפרצת/ מעבר, נתון שדירג אותה במקום ה-3 בליגה. ב-17 משחקי הפלייאוף הראשונים הצליחה הקבוצה של סטיב קר לשמור על מספרים דומים, כשהיא קולעת 21.7 נקודות למשחק בהתקפה מתפרצת/משחק מעבר. יותר מכל קבוצת פלייאוף אחרת.

ונכון לעכשיו, אחרי 6 משחקי גמר מול הטוענת לכתר, מצליחה הקאבס לייצר רק 9.8 נקודות כאלו למשחק, כמעט 13 פחות מאשר הממוצע בעונה הרגילה.

עוד בנושא:

דיווח חי: הציוצים, המספרים וההכנות לקראת משחק 7
שבעת פלאי תבל: דירוג משחקי 7 הגדולים בתולדות גמר ה-NBA
מי במים ומי באש: ההשלכות של משחק 7 על הקריירות של כוכבי הגמר

עוד בוואלה! NEWS

מדיקור מי שפיר ועד בדיקת אקסום: מה השתנה בבדיקות גנטיות בהיריון?

ד"ר ינון חזן בשיתוף zap doctors
לכתבה המלאה
הגיע הזמן להגביר את הקצב. קר וקרי (צילום: GettyImages)

וקליבלנד? טוב שאתם שואלים. אחרי 16.7 בעונה הרגילה ו- 18.6 נקודות מעבר בעונה הרגילה ובפלייאוף המזרח, בהתאמה, מצליחים לייצר 16.2 כאלו בסדרת גמר ה NBA. כשהם, על הדרך, מנצחים בקטגוריה הזאת בכל משחק בסדרה, למעט משחק מספר 2.

אז עוד לפני שמדברים על המאבק בין השחקן הטוב בעולם לבין סטף קרי, על יתרונות וחסרונות השחקנים המשלימים ועל משחקים שמוכרעים על היכולת לקלוע שלשות פנויות, חייבים להתייחס לרובריקה הזאת. הקאבס מנצחים את הווריורס בנקודות מעבר קלות, בממוצע בסדרה הזאת, בפער של כמעט 7 נקודות למשחק. וזאת כשהם מצליחים לשמור, פחות או יותר, על הממוצעים שלהם בתחום.

עם כל הכבוד לשימור היכולות של לברון ג'יימס והחבורה, הסיפור הגדול הוא כמובן הירידה הדרסטית בנתונים תוצרת הקבוצה מקליפורניה. ואם מחפשים פתרונות טקטיים שיסבירו מינוס 13 נקודות בממוצע במשחק מעבר, צריכים ללכת אחר נתיב הסמול-בול. לאחר שזנחה קליבלנד את אופציית הסנטר הכבד והגיעה לגמר ה-NBA עם כמעט סנטר (תומפסון) ו-2 מספרי 4, שהפכו אף הם כמעט ובלתי רלוונטיים ככל שהסדרה התקדמה, התעסקה גולדן סטייט בעיקר בסיכול. עצרה לחשוב, כדי לעצור את היתרונות ההתקפיים של היריבה. ועל הדרך איבדה אולי את הפרמטר החשוב ביותר בארסנל ההתקפי שלה. ולא, ההשעיה של דריימונד גרין ממשחק 5 לא היוותה הבדל משמעותי, כי במשחק ההפסד הביתי הזה קלעה גולדן סטייט 9 נקודות מעבר – פחות או יותר תואם ממוצע. ולא, הסיפור הוא לא נתוני איבודי הכדור או נתוני הריבאונד, אלא מה שקורה לאחר שהקבוצה מאוקלנד עושה לאחר שהיא משתלטת על ריבאונד ההגנה, או לאחר שהיא כופה על יריבתה לאבד.

הוציאו את האלופה מפוקוס. לברון וג'יי אר (צילום: GettyImages)

וכך, במקום הכדורסל שמקדש זריקות מהירות בתנועה, כולל כאלו מ-15 דונם ומעלה, נכנסת האלופה מהר מדי לסט ההתקפי שלה. אמנם סט מרהיב בפני עצמו, שכולל תנועה, חיתוכים וחסימות מתוך תרגילים יפהפיים, אבל עדיין כדורסל של התקפה מסודרת. וכדורסל של התקפה מסודרת, עד שלא יוכח אחרת, הוא כזה שמייצר פחות נקודות.

ואת מקומן של הנקודות הקלות תופסות יותר ויותר זריקות ל-3 נקודות. את העונה הרגילה סיימו הווריורס במקום הראשון בזריקות ל-3, מן הסתם, עם 31.6 הטלות למשחק (ב 41.6%). ועכשיו שימו לב להתפתחות הזריקות ל-3 ככל שהפלייאוף מתקדם: 28.8 זריקות בסיבוב הראשון; 31.2 בחצי גמר המערב; 32.3 בגמר המערב; ו-35.2 הטלות לשלוש בסדרת הגמר מול קליבלנד (ב 37.4%). כשבמשחקים 5-6 המספר הזה עולה ומטפס לכדי 41 זריקות לשלוש למשחק. אז נכון שהמספרים הללו כוללים לא מעט שלשות חופשיות, בטח ובטח במשחק 5 הביתי, אבל התחושה היא שהכל יכול להיות פשוט יותר אם משחררים את ההנד-ברקס ודוחפים את הכדור מהר וחזק יותר לחצי המגרש של הקבוצה השניה.

ומעבר לפתרונות הטקטיים, דומה שהקבוצה שניצחה 73 משחקי עונה רגילים והגיעה לסדרה מול קליבלנד כשהיא מעט זחוחה (ובצדק), נמצאת כרגע במצב של חשש. של פחד. היא רואה מולה קבוצה שהביג 2 שלה טוב, מרשים ודומיננטי בהרבה משלה; קבוצה שיודעת לשחק יותר נמוך וזריז ממנה; קבוצה שמצאה את הדרך, לפחות לפרקים, לשבש את משחק ההתקפה הכי אסתטי שהעולם ידע מזה שנים רבות.

ולכן, עם כל הכבוד לניתוחים מלומדים על ענייני הרכבים, מאצ'אפים ורוטציות, דומה שהמפתח המשמעותי ביותר של האלופה, אם היא רוצה לנצח את המשחק האחרון של העונה, הוא להפסיק לפחד. ולחזור לשחק את הכדורסל ההרפתקני והמסוכן שהוביל אותה עד הלום. כדורסל שיוביל אותה, לכל הפחות, להשתוות לנתוני הנקודות במגרש הפתוח לאלו של הקאבס.

אה, ויש אופציה נוספת. לקלוע 15 שלשות ומעלה ב-45 אחוז וצפונה.

או לרוץ, או לצלוף. קליי תומפסון (צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/הלתנאי שימוש
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully