בווידיאו: מראדונה מסביר את "שער המאה"
"מאה אחוז חוקי! אלף אחוז חוקי!" (יורם ארבל, 22.6.1986)
המשפט המפורסם הזה יצא מפיו של יורם ארבל בדיוק היום (רביעי) לפני 30 שנה, רגע אחרי שדייגו ארמנדו מראדונה כבש את השער הכי מוכר בתולדות הכדורגל.
ב-22 ביוני 1986, באצטדיון אצטקה במקסיקו סיטי, לעיני קהל עצום של 114,580 אלף אנשים, נפגשו ארגנטינה ואנגליה לאחד המשחקים הזכורים אי פעם, בוודאי שבהיסטוריית המונדיאלים.
נתחיל מההתחלה. האנגלים היו אלה שהביאו את הכדורגל לארגנטינה במאה ה-19, אולם ב-2 באפריל 1982, החלה סוג של מלחמה בין שתי המדינות. למרות שמצב מלחמה מעולם לא הוכרז באמת, הרי שברגע שהכוחות של צבא ארגנטינה פלשו לאיי פוקלנד, או איי מאלבינס אם תשאלו את הארגנטינאים, הבריטים הודיעו שמבחינתם מדובר בקרב לכל דבר. החונטה הצבאית בארגנטינה, שביקשה להסיט את תשומת הלב של הציבור מהבעיות בתוך המדינה, יצאה לקרב אבוד, שעלה בחייהם של כ-650 ארגנטינאים ו-250 בריטים.
ארבע שנים חלפו והגרלת רבע גמר המונדיאל במקסיקו סידרה לארגנטינה את האפשרות לנקום באנגלים. "לפני המשחק אומנם אמרנו שזה רק כדורגל ואין לזה שום קשר למלחמה במאלבינס", אמר מראדונה לאחר מעשה, "אבל ידענו שהם הרגו המון ילדים ארגנטינאים שם, הרגו אותם כמו ציפורים קטנות. זו הייתה הנקמה שלנו".
זו הייתה גם נקמה ספורטיבית. במונדיאל שנערך 20 שנים קודם לכן, על אדמת אנגליה, שתי הנבחרות נפגשו בוומבלי לקרב סוער במיוחד שהסתיים ב-0:1 אנגלי משער ניצחון של גיבור הגמר של 1966, ג'ף הרסט, בדקה ה-78. כבר בדקה ה-35 של אותו משחק, הדרום אמריקאים נותרו בעשרה שחקנים לאחר שהשופט הגרמני רודולף קרייטלין הרחיק את הקפטן אנטוניו ראטין בשל משחק קשוח מדי. ראטין האשים את השופט הגרמני בכך שהעדיף את הנבחרת האירופאית, בעוד מנג'ר אנגליה, אלף ראמזי, קרא לארגנטינאים "חיות". הם לא שכחו.
בסופו של דבר, הכל התנקז לאצטקה בבירת מקסיקו. עוד לפני המשחק נרשמו עימותים אלימים בין מחנות האוהדים והבלגן נמשך גם ביציעים, בעיקר במחצית הראשונה, שהייתה נטולת אירועים מיוחדים. האקשן החל בדקה ה-51.
מראדונה מסר לחורחה ולדאנו והמשיך את הריצה קדימה. הכדור של מראדונה פספס את חברו לנבחרת והגיע לסטיב הודג', שניסה להרחיק אך שגה. הכדור שיצא מהרגל של הודג' קיבל קשת גדולה ועשה את דרכו באוויר לעבר נקודת הפנדל. בשלב זה, השוער האנגלי פיטר שילטון, 1.85 מטר, יצא לכדור ומולו הגיע מראדונה, 1.65 מטר. הגאון הארגנטינאי שלח את היד קדימה, הקדים את שילטון הגבוה ממנו בראש ונתן לכדור מכה קלה, ששלחה אותו לרשת, בעוד השופט הטוניסאי עלי בין נאסר לא שם לב לכלום וכך גם הקוון שלו. 0:1 לארגנטינה.
"זה היה קצת עם הראש של מראדונה וקצת עם היד של אלוהים", אמר דייגיטו בסיום ולעד קישר בין השער הזה לבין המונח "יד האלוהים". לימים, הוא הודה: "חיכיתי שהחברים לנבחרת יבואו לחבק אותי, ואף אחד מהם לא בא... אמרתי להם 'בואו דחוף, אחרת השופט לא ייאשר את השער'. בזמנו קראתי לזה 'יד האלוהים', אבל זו הייתה היד שלי! הרגשתי שכייסתי את האנגלים".
ארבע דקות, זה כל הזמן שמראדונה אפשר לעולם לנשום בין שער אגדי אחד לשער אגדי אחר, מסיבות שונות לחלוטין. בעוד האנגלים לא מבינים מה בדיוק קרה ואיך השופט לא ראה, מראדונה התפנה למה שמכונה עד היום "שער המאה". הוא קיבל את הכדור עם הגב לשער, בחצי המגרש של ארגנטינה ויצא לדרך. עם סבסוב מושלם הוא השאיר מאחור את שני מגנים, עבר עוד שניים, התעלם גם משילטון ושלח את הכדור פנימה. 0:2 מטורף.
השדר המפורסם ויקטור הוגו מוראלס, ליווה את השער בתיאור הבא: "הכדור מגיע למראדונה, שניים שומרים עליו, מראדונה שולט בכדור, הוא מתקדם בצד ימין, הגאון של הכדורגל העולמי, הוא עובר שחקן שלישי וימסור עכשיו לבורוצ'גה... מראדונה ממשיך עם הכדור! גאון! גאון! גאון! טה-טה-טה-טה-טה וגוללללללללללללל...! גוללללל! אני רוצה לבכות! אלוהים ישמור, ויוה אל פוטבול! גולאסו! דייגווווו! מראדונהההה! אני הולך לבכות! מראדונה, עם ריצה בלתי נשכחת, במהלך כל הזמנים, גאון אלוהי, מאיזה כוכב הגעת אלינו? בשביל להשאיר מאחור כל כך הרבה אנגלים, בשביל שהמדינה תהיה כולה מאוחדת, צועקת עבור ארגנטינה. ארגנטינה שתיים, אנגליה אפס, דייגו ארמנדו מראדונה. תודה אלוהים, עבור מראדונה, עבור הכדורגל, עבור הדמעות האלה, בשביל כל זה".
ככה נשמע השידור (החל מ-0:45)
תשע דקות לסיום, גארי ליניקר עוד הצליח לצמק עם שערו השישי והאחרון בטורניר, שנתן לו את תואר מלך השערים. אלא שיותר מזה, נבחרת שלושת האריות לא השיגה ואילו ארגנטינה המשיכה כל הדרך לגביע, עם עוד צמד אלוהי של מראדונה בחצי הגמר מול בלגיה והצגה שלו ב-2:3 הדרמטי על מערב גרמניה בגמר.
החולצה של מראדונה מאותו משחק, אותה הוא העביר להודג', שביצע את הטעות בשער הראשון, מוצגת כיום במוזיאון הכדורגל הלאומי במנצ'סטר. שתי הנבחרות נפגשו פעמיים נוספות מאז במונדיאלים: ב-1998, דייגו סימאונה גרם להרחקתו של דייויד בקהאם וארגנטינה ניצחה בפנדלים אחרי 2:2 שכלל שער ענק של מייקל אואן. ארבע שנים לאחר מכן, בקהאם השאיר מאחור את הכתם ההוא עם פנדל ניצחון שנתן לאנגליה 0:1 בשלב הבתים ובדיעבד, גרם להדחתה של ארגנטינה, שהייתה מועמדת בכירה לזכייה.