באפריל 2015 התכנסה הנהלת הפועל תל אביב לדיון כלכלי, שנועד בין היתר לתת למועדון תוכנית הבראה. המטרה: לבנות תקציב שיתבסס על 12-14 מיליון שקל שכר שחקנים ותקציב מועדון כולל של 30 מיליון שקל. למי שלא זוכר, כאשר הפועל תל אביב פרסמה את הדוחות הכספיים הקודמים שלה באתר ההתאחדות, התגלה כי הגירעון של המועדון עומד על כמעט 27 מיליון שקל, ומטרת הישיבה היתה להקטין אותו.
היום, עוד לפני שהדוחות החדשים פורסמו רשמית, מסתמן כי הגירעון יעמוד על כ-30 מיליון שקל. כבירי, כיום כבר הבעלים, טען שהסיבה המרכזית לכך היא חובות עבר שלא התגלו בבדיקת נאותות. אלא שעל פי בכירים במועדון, זו לא התמונה המלאה. כבירי, על פי הערכות, הזרים לקבוצה 30 מיליון שקל, ועדיין הפועל תל אביב לא מצליחה לשלם שכר לעובדיה. מדוע הגירעון לא קטן ויש האומרים כי אף גדל? איך הגיע תקציב המועדון לאזור ה-60 מיליון שקל? הנה עוד כמה נתונים שכדאי להכיר בסיפור הזה, ונחשפים לראשונה בוואלה! ספורט.
מה הייתם עושים לו היו מספרים לכם שבזמן שאתם לא מקבלים שכר, החברה שלכם השכירה לשני עובדיה הזרים דירות בכמעט 300 אלף שקל בעשרת החודשים שהם בארץ? אז זה בדיוק מה שקרה בהפועל תל אביב.
בשנים האחרונות כמעט כל שחקן, בכיר או זר, שחתם אצל האדומים קיבל בין 5,000- ל-7,000 שקל לשכר דירה חודשי. אם השחקן היה חורג, ההפרש היה יורד לרוב משכרו החודשי.
הדברים כנראה לא היו תקפים לגבי לוקאס וינטרה וקלואדיו בומבה, אותם הפועל תל אביב רצתה לתגמל אחרת. שכר הדירה של הבלם היווני הגיע לכ-17 אלף שקל ושל הקשר הרומני לכ-12 אלף שקל. במקרה של האחרון, ההפרש החל לרדת החל מינואר 2016, ויש הטוענים כי הסכום הנוסף נוכה רטרואקטיבית. אבל הרעיון ברור. על פי בכירים במועדון, כבירי אישר זאת. עם או בלי קשר - בקבוצה טוענים כעת כי לזרים ישנם חובות למועדון, כשהכוונה היא בין היתר לשכר הדירה המוגזם שאושר להם בעבר.
עוד בנושא
ההצעה של הפועל תל אביב לחן עזרא: 1.2 מיליון שקל לעונה ומענק חתימה של 1.4 מיליון שקל
שמואל שיימן בדרך חזרה לליגה ההולנדית: מחזיק בהצעות מוויטסה ארנהם ומטוונטה
אמיר כבירי מודה: "עשינו השנה טעויות כמעט בכל תחום אפשרי, כל עובד יקבל מה שמגיע לו"
זה רק על קצה המזלג. זמן לא רב אחרי אותה ישיבת הבראה באפריל 2015, נאמר לכבירי כי יצטרך להוציא מכיסו כ-15 מיליון שקל. אלא שלא עברו מספר חודשים, באזור יולי 2015, וההערכה שניתנה לבעלים שונתה ל-25 מיליון שקל. וזה, עוד לפני שהחתים את שחקנים יקרים דוגמת בן רייכרט. איך קפצה ההערכה בעשרה מיליון תוך כחודשיים? מספיק לשמוע גורם ישראלי המעורב בהבאת שחקנים מרומניה כדי לקבל המחשה. "מה שעשו להם פה זה על גבול העקיצה. שחקנים שבקושי הרוויחו פה משכורות קיבלו מהפועל הצעות שרק יכלו לחלום עליהן", אומר אותו גורם.
הפועל תל אביב הגיעה למצב שבסופו של דבר היא משלמת כ-2.9 מיליון שקל בממוצע שכר שחקנים לחודש. בהתחשב בכך שלא מעט משכורות פרוסות ל-12 חודשים, מגיעים די מהר לחישוב של יותר מ-30 מיליון שקל שכר שחקנים כולל בשנה לרבות נוער, צוות מקצועי, הנהלה ומנהלה. בנוסף, עסקת העברתם של רוב השחקנים שנרכשו נפרסה לתשלומים למספר קבוצות בארץ, מה שמכביד על תזרים המזומנים במועדון.
לזה צריך להוסיף, בין היתר, כמעט 30 רכבים שכורים. באותה ישיבה מאפריל 2015 הוחלט כי שחקנים לא יקבלו רכבים, אלא שהעונה האחרונה התפתחה אחרת. רק שבעה מאותם רכבים מגיעים מחברת ההשכרה שלה יש הסכם חסות עם המועדון. "הפועל הפכה להיות חברת הייטק", טוען אחד העובדים במועדון. "כל שחקן קיבל פה כל מה שהוא רוצה. למרות שזה גרושים, אפילו את חשבונות הטלפון שלהם מימנה הקבוצה".
חשבון פשוט: אם עלות השחקנים היא מעבר ל-30 מיליון שקל, היכן עוד כמעט כ-30 מיליון? אולי הסיפור הבא יעזור.
בקיץ כבירי החליט לשכור את שירותיו של מאור הראל - אוהד הקבוצה, שיהיה אחראי על חנות האוהדים והמרצ'נדייז. ההחלטה הראשונה של הראל הייתה לרכוש סחורה לחנות, הכוללת בין היתר, לילדים, תינוקות ונשים, בכ-300 אלף שקל. הראל עזב לאחר ארבעה חודשים, ובקבוצה דיווחו על חובות גדולים בחנות והכנסה אפסית.
וזו רק התחלה. בתחילת העונה קברניטי הקבוצה כעסו, ובצדק, על חוב שהתגלה מהעונה הקודמת לחברת הנסיעות שעובדת עם המועדון בגובה של 150 אלף שקל. העונה, לצורך השוואה, גורמים במועדון טוענים כי עלות הטיסות של הקבוצה עלתה לכ-700 אלף שקל, וכידוע הקבוצה לא טסה העונה לשום מקום למעט מחנה אימון.
אבל לא רק ההוצאות גדלו, אלא גם כוח האדם. עלות העסקת עובדים בהפועל תל אביב היא מהנמוכות בצמרת הכדורגל קצת יותר משני מיליון שקל. העונה גם זה גדל. לדוגמה, כבירי החליט במהלך הקיץ כי עוזרו האישי, אדם דנון, יהפוך למנהל השיווק ויקבל שכר מהמועדון. הוא גם מינה סמנכ"לית וסמנכ"ל כספים ועוד מספר אנשים שיאיישו משרות שונות במועדון ולאחרונה הוחלט על קיצוץ בעובדי המועדון.
יתרה מכך, משרדיה החדשים של ההנהלה כלל לא אוישו ולמרות זאת הפועל ממשיכה לשלם על השכרת המשרדים מכיוון שלא הצליחה להשתחרר מהחוזה שנחתם מול בעלי השטח המסחרי. יש תביעה בנושא. "לא בטוח בכלל שכבירי מודע להוצאות האלה", טוען גורם במועדון. "ואם כן, זה יותר חמור".
ההוצאות אמנם עלו, אז ההכנסות ירדו. עוד לפני שהעונה החלה הבטיחו בהפועל למכור חסויות בסכומים חסרי תקדים. בפועל, קצת יותר ממיליון שקל בלבד נכנסו מספונסרים.
כמעט בכל תחום הפועל תל אביב הגדילה את הוצאותיה. מתחם האימונים המשודרג היה אמור להיות מתרומות כך לפחות הצהיר כבירי באחד המקרים. עלות הבנייה מוערכת בכ-2.5 מיליון שקל, אבל הסכום הזה נכנס לתקציב הקבוצה. המתחם נבנה בסופו של דבר מכספי המועדון, שהיו אמורים לכסות תשלומים אחרים בשוטף.
גם עלויות האוכל, מספרים, שברו שיאים. אם בשנים האחרונות ספונסרים מימנו את הקייטרינג ביציע המכובדים, העונה החליט כבירי לשכור קייטרינג בכל משחק. העלות נעה בין 30-35 אלף שקל למשחק. בחישוב גס, תקציב חדר האוכל בבלומפילד הגיע לכ-600 אלף שקל העונה. בנוסף, עלויות האוכל במתחם הקבוצה הן כ-15 אלף שקל בחודש. על זה יש להוסיף גם ארוחות צהריים של בכירים, מסיבות עיתונאים במלונות ועוד גימיקים שונים שלא היו זולים.
כמו כן, תשלומי האבטחה והשיטור עלו בהתאם. אם בשנים הקודמות שילמה הפועל כשלושה מיליון שקל בערך לחברת TQS, העונה החברה קיבלה צ'קים מראש על כ-3.5 מיליון. יתרה מכך - הפועל שילמה לחברה כמיליון שקל על תביעת נזיקין שזו הגישה כנגדה עוד העונה. גם עלויות השיטור עלו במקצת, אך לא בסכומים מהותיים.
אולי ההוצאה הכי מפתיעה של האדומים העונה הייתה בשיפוץ הגדר שקרסה במתחם. הסכום: כמיליון שקל. בהפועל ידעו לספר כי לקבוצה הגיעו הצעות בעלויות של כ-200 עד 300 אלף שקל פחות מכך, אבל במועדון בחרו דווקא בהצעה הגבוהה.
הרשימה מתארכת. בקיץ, הפועל תל אביב התהדרה בחליפות של חברת "סגל'. על פניו אותן חליפות היו אמורות להיות פרסום למותג ובהנהלה היו בטוחים כי אין הדבר יעלה שקל למועדון. אלא שאחרי מספר שבועות חברת סגל שלחה לאדומים חשבונית על סך 80 אלף שקל.
אגב, כ-400 אלף שקל היו אמורים להיכנס לקופת הפועל תל אביב מקרן הטוטו. אלא ששם איחרו בהגשת הטפסים ואותם כספים שיכלו לעזור לא הגיעו.
בשורה התחתונה: הפועל תל אביב צריכה להוציא מדי חודש כ-6 מיליון שקל. אבל כשהפער בין ההכנסות להוצאות נושק ל-40 מיליון שקל בשנה, וכל חודש מסתיים במינוס, קשה למועדון לשלם לעובדים את שכרם.
תגובת הפועל תל אביב: "הפועל תל אביב נמצאת בעיצומו של יישום תכנית כלכלית כחלק מתהליך הפקת לקחי העונה שעברה, כפי שהצגנו והצהרנו בפני אוהדי הקבוצה לא אחת. יחד עם זאת, הנתונים המוצגים בכתבה, אשר מקורם באנשים שהיו חלק מהמערכת ואינם עוד - חלקם מופרכים וחלקם רחוקים מהמציאות ונופחו מעבר לכל פרופורציה".
מערכת וואלה! ספורט הציעה להפועל תל אביב להציג נתונים אחרים, אך הקבוצה סירבה.
בכתבה הבאה: החובות, התביעות וכל ההשלכות העתידיות של המצב הכלכלי.