גולדן סטייט מול קליבלנד: גמר 2016

עמוק באדמה: המשבר המנטלי של קליבלנד קאבלירס הולך ומחריף

טיירון לו אובד עצות, לברון מרוקן, אירווינג נוגח בקירות. כדי לא לקבל עוד סטירות, קליבלנד קודם כל זקוקה לפסיכולוג. אורן לוי על ההלוויה של הקאבס ועל סדרת הגמר האמיתית שגולדן סטייט כבר צלחה

06/06/2016
אימג'בנק GettyImages

נפתח בספוילר – גולדן סטייט טובה יותר בכדורסל. אבל בואו נספר משהו אחר.

על פניו, הווריירס רק שמרו על הביתיות, אין צורך להגיב לכך בצורה מופרזת. על פניו. מבט נוסף חושף מציאות אחרת, שבה הקאבס משחקים כמו מישהו שבא להלוויה של עצמו. אם יש קבוצה שמסוגלת לנצח את האלופה המכהנת בארבעה משחקים מתוך חמישה, היא לא הגיעה לגמר השנה. כשסופרים גם את הגמר הקודם ואת העונה הרגילה, זה היה ההפסד השביעי ברציפות של קליבלנד לגולדן סטייט. אחרי שנאלצו לנצח שלושה משחקי הדחה מול הת'אנדר בסדרה הקודמת, נדמה שהווריירס מעדיפים להימנע מריגושים מיותרים הפעם. 0:2 לחבורה של סטיב קר, ומה שהיה אמור להיות סיכום של המשחק השני הפך להיות סוג של פוסט-מורטם.

טוב לדעת (מקודם)

האם בי קיור לייזר מתאים לכם? ככה תדעו למי המכשיר מתאים ולמי לא

מוגש מטעם בי קיור לייזר
איך קמים מזה? לברון ג'יימס(צילום: GettyImages)

עם סטף וקליי בקו האחורי שלהם, קל להישאב לשיחה על קליעה מבחוץ. אבל היתרון האמיתי של הווריירס – שקלעו פחות שלשות, באחוזים פחות טובים מהקאבס לאורך הפלייאוף – נמצא בכלל ביכולת שלהם למסור את הכדור. השיטה ההתקפית של סטיב קר מניחה יסודות כלליים של פעולות ופעולות נגדיות, אך יש משהו מאוד חופשי ואינטואיטיבי בדרך שבה הלוחמים מחפשים זה את זה ונעים ללא הכדור. לעומתם, ההתקפה של קליבלנד נראית כמעט מיושנת. אחרי שחילקו ביניהם 20 נקודות בלבד במשחק הראשון, הספלאש בראדרס של גולדן סטייט חזרו למוטב עם 8 שלשות בחמישים אחוזי הצלחה. השליטה של גולדן סטייט על הסדרה ניכרת גם במבט על דפוסי החילופים של שתי הקבוצות, נדמה שקר מכתיב את האקשן גם במובן הזה. ניקח את אימן שאמפרט כדוגמה. עם השיער של שאמפרט מהווה איזושהי אינדיקציה, המצב לא טוב. ריצ'רד ג'פרסון תפס את מקומו ברוטציה במה שנראה יותר כמו אילוץ מאשר החלטה של טיירון לו, והאחרון נראה אובד עצות לפרקים כשהוא מביט לספסל שלו.

עוד בנושא

גולדן סטייט הביסה 77:110 את קליבלנד ועלתה ל-0:2 בסדרת הגמר
גולדן סטייט מציגה: הפתיחה הכי חד צדדית בהיסטוריה לסדרת גמר

האפרו כמשל. שאמפרט(צילום: AP)

מנגד, קר משתמש בקאדר השחקנים ה"אובר-קוואליפייד" שלו בצורה מיטבית. אנדרו בוגוט, הבחירה הראשונה של דראפט 2005, סיפק חמש חסימות ב-15 דקות. אנדרה איגודלה, אולסטאר לשעבר, עלה מהספסל עם אותה הגנה תוקפנית שזיכתה אותו בתואר השחקן המצטיין של הגמר בשנה שעברה. הוא פשוט שולח את הידיים הארוכות שלו בחריצים הכי קטנים של מרחב וזמן, ושולף משם את הכדור בדייקנות של מנתח. מולם, הצוות המסייע של הקאבס יכול רק להסתכל בהערצה ולרשום הערות.

לראשונה בקריירה עמוסת הגמרים שלו, לברון ג'יימס סיים את הרבע הראשון ללא נקודות. ג'יימס, שנכנס לליגה בשנת 2003, גילה בפתיחת מחצית השנייה שהשופטים מצאו זמן משונה להתחיל לשרוק לו צעדים. במסיבת העיתונאים שאחרי המשחק הוא הזכיר את איבודי הכדור שלו, שבעה כאלה היו לו במהלך הערב, בתור משהו שיהיה חייב להשתנות אם הקאבס רוצים לחזור לסדרה. מעבר ל-19 הנקודות האנמיות שלו והאיבודים הרבים, ג'יימס סיפק משחק אול-אראונד טיפוסי שכלל גם ארבע חטיפות מרשימות, אך הוא יאלץ למצוא דרך להטיל את כובד משקלו על הסדרה הזו בטור הנקודות לפני כל דבר אחר.

כקבוצה, קליבלנד נבלמה על 77 נקודות אשר הגיעו מ-79 זריקות מהשדה, שנכנסו ב-35.4 אחוזים מחרידים. חוסר התחרותיות בין הקבוצות הודגם גם על ידי הפרשים דו-ספרתיים במדדי הריבאונדים, האסיסטים והשלשות. הנתונים משני המשחקים הראשונים בסדרה מאששים את ההנחה הרווחת בתקשורת – גולדן סטייט צלחה כבר את האתגר הכי גדול שלה בדרכה לאליפות, כשניצחה בגמר המערב את אוקלהומה סיטי.

האתגר הגדול כבר מאחוריהם. בוגוט וברבוסה(צילום: AP)

מתחת לרדאר

מאבק הרכזים בין סטף קרי לקיירי אירווינג הופך למרתק יותר מרגע לרגע. מדובר בשניים מהשחקנים היותר מוכשרים שיש ל-NBA להציע, והמשחק שלהם מהדהד זה את זה. שניהם סקוררים מדהימים, עם קשר מיוחד לכדור ולטבעת. שניהם אתלטים נפלאים בכל מה שקשור לקואורדינציה וזריזות, אך אינם קופצים לשמיים, ואת רוב היתרונות שהם מייצרים לעצמם הם משיגים תוך הסתמכות על הטעיות גוף ושליטה בכדור שהיא כמעט מאגית. אך ההבדל המהותי בין קרי לקיירי מתבטא דווקא בנכונות לשחק בלי הכדור, והוא מיקרו-קוסמוס להבדל שבין ההתקפות של שתי הקבוצות.

בזמן שאירווינג מנסה לקחת על עצמו את העול של יצירת המהלך כשהכדור מגיע אליו, הנעת הכדור של גולדן סטייט מערבבת את ההגנה ומייצרת אינרציה מסוימת, שקרי מתעל לטובתו. הסטטיות של הקאבס מועצמת בחסות ההגנה החזקה ביותר שבה הם נתקלו בפלייאוף הזה, לאחר שדרסו את המזרח באין מפריע. אך חניכיו של לו יצטרכו לנסות ולשחזר את הקסם גם בסדרה הזו, כי ככה זה פשוט לא הולך. 18 הנקודות של קרי הגיעו מ-11 זריקות שהיו חלק מהשטף ההתקפי. זאת למרות ששיחק פחות מ-25 דקות עקב בעיית עבירות שהוציאה אותו ממרבית הרבע השלישי (שאלה – האם יש משהו מתסכל יותר לאוהד כדורסל מאשר בעיית עבירות של כוכב?). מנגד אירווינג נכשל פעם אחר פעם בניסיונותיו לנגח את הקיר, עם 12 נקודות שהגיעו ב-14 זריקות, לצד אסיסט בודד.

מצאו את ההבדלים. קרי ואירווינג(צילום: GettyImages)

נתון המשחק

5: לא פחות מחמש שלשות היו לדריימונד גרין במשחק, שהתחפש לדוד ספלאש ופתח נצרה. 28 הנקודות שלו הפכו אותו לקלע המצטיין הלילה. גרין – שמשחק באש לאורך כל הפוסט-סיזן עם ההתנהגות שלו על המגרש – מצא את הגרוב שלו במחצית הראשונה בזריקות שהיו פנויות לחלוטין, והמשיך את המומנטום עם קליעות קשות ולא אופייניות במחצית השנייה. בכל מה שקשור לתכנית המשחק, לו שמח לראות את הכדור נעצר אצל גרין בתור התחנה האחרונה, על פני אחד מהאחים ספלאש. אולי הגיע זמן לחשב מסלול מחדש, שכן זהו משחק שני ברציפות שבו הקלע המוביל של הלוחמים הוא לא סטף ולא קליי. אם הטקטיקה של לו היא לתת לאחרים לנצח אותו, הרי שבינתיים האחרים מנצחים.

אולי הגיע הזמן לשנות טקטיקה? גרין(צילום: AP)

לקראת המשחק הבא

חובת ההוכחה תהיה כמובן על לו וצוותו – קליבלנד חוזרת הביתה לשני משחקים וכל דבר פחות משני ניצחונות יסגור את הסיפור באופן מעשי. הקאבס חייבים להחזיר את הכוכבים שלהם לעניינים, אך הדרך הכי טובה לעשות את זה היא דווקא על ידי טיפול מחודש בשחקנים המשלימים. ג'יי.אר סמית' נראה כאילו החייזרים מספייס ג'אם גנבו לו את הכישרון. אם יש פסיכולוג ספורט שמחפש את האתגר המקצועי הבא שלו, הוא מתבקש לפנות למשרדי הקאבס בין ימים א-ה בשעות הפעילות. לאורך העונה, היכולת של סמית' להוות איום מחוץ לקשת השיגה לקאבס אינספור נקודות שאין לו שום קרדיט סטטיסטי בהן. בקליבלנד נותר רק לקוות שהוא ימצא את הדרך לסדרה במשחקי הבית. ברמה כללית יותר, ככל שהסיכויים של הקאבס קטנים, כך הם צריכים לכוון את המאמצים שלהם יותר ויותר לצד ההתקפי. לברון וחבורתו עדיין לא שכחו איך משחקים כדורסל, ואולי מטח שלשות אחד יחזיר את הביטחון שאבד ויקפיץ את האינטנסיביות ההגנתית למקום שבו היא צריכה להיות.

בצד של קר וגולדן סטייט הכל דבש, קינמון וסוכריות קופצות, אבל תסמכו על צוות האימון של הלוחמים שלא ייתן לשאננות להרים את ראשה הפעם. לאורך השנתיים האחרונות הסגל של גולדן סטייט הראה נטיות לשעמום ולירידה באינטנסיביות כשהוא לא מרגיש מאותגר, אך הבמה הזו גדולה מדי בשביל להתחיל להשתעשע. שני ניצחונות נוספים הולכים לקבע את מקומם של הדאבס בדפי ההיסטוריה. מהבחינה הזו אולי הקאבס הם לא היריב האמיתי שניצב מולם, והאחריות תהיה על קר להבהיר זאת לשחקניו.

דרוש פסיכולוג. אירווינג, לברון, וויליאמס וג'יי אר סמית'(צילום: AP)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully