הפודקאסט של אנשי וואלה! ספורט, אורן יוסיפוביץ וניצן ליבנה. עם פורוורד סקרמנטו, על גמר ה-NBA, האם השלשות הורסות את הכדורסל, חילופי המאמנים בקינגס, בלאט ("היה צריך להישאר בלופ") ובנדר ("בארץ לא מסתכלים על העתיד"). וגם: מתי סטף קרי יחזיר את הפיצה שהוא חייב לו?
לו"ז האזנה:
פרשת הפיצה של סטף קרי (01:00), לקראת סדרת הגמר - על מי קשה יותר לשמור, לברון או סוף? (02:30), עד כמה הכדורסל הפך לענף של שלשות (05:30), איזה באסה זה לגור בקליבלנד (08:30), ערים שכיף לעבור בהן, ומה מותר ואסור בלילה שלפני משחק (11:45), החלק של קארל בשדרוג שלו (13:00), אי הזימון לתחרות השלשות באולסטאר (16:00), האסטרטגיה לקראת המשך הקריירה ודיבורי שכר בחדר ההלבשה (17:30), בראש של קווין דוראנט (20:30), בראש של דיוויד בלאט (23:45), פנטזי (26:00), האם חברו פלויד מייוות'ר יחזור לזירה (28:30), לימודי אזרחות (30:00).
ציטוטים נבחרים:
על מי יותר קשה לשמור - סטף או לברון: "על סטף. אתה יכול להיות עם לברון טיפה 'לוס' ויכול לחיות עם זריקה שלו מבחוץ. סטף גם יכול לדפוק לך שלשה על הראש מ-13-14 מטר וגם יכול לקחת אותך לסל וגם יוציא פאול והוא כל כך עדין שהשופטים נותנים לו זריקות. לא כיף, לא כיף".
תופעת השלשות: "הכדורסל כבר השתנה. יוצא לי הרבה בתקופה האחרונה לשמוע 'הם הורסים את המשחק', 'כל ילד בגיל 12 מתחיל לזרוק שלשות', ו'זה מגעיל'. אני לא מסכים עם זה בכלל. כשמייקל שיחק, אנשים היו עובדים על פוסט אפ ועל פייד אוואיי, והיום אתה מבין שהזריקה הזו היא הכי פחות טובה בכדורסל. אנשים זורקים מטווח בינוני ב-34-35 אחוז - אם אתה טוב - ובשלשה מהפינה אתה 40-41%, ואתה מקבל עוד נקודה. אז תזיז את הכדור ותיתן עוד מסירה ותקבל זריקה יותר טובה. אני חושב שלהפך - הכדורסל צריך להשתנות לכיוון הזה. הכדורסל הופך להיות מאוד מהיר, מאוד אלגנטי, שלשות, ליי אפים, אחוזים מאוד גבוהים. כשאני בהגנה אעדיף לחיות עם זריקת פייד אוואיי מ-3-4 מטר מאשר שלשה של ספטן קרי או קליי תומפסון. די, מספיק. ילדים בגיל צעיר לומדים לזרוק אחרי כדרור אחד. די. זו זריקה גרועה. תעבוד עליה כל הקריירה ותגיע ל-40%, אולי. אם אני ילד, היום אני זורק שלשות".
אי ההשתתפות בתחרות השלשות באולסטאר: "זה היה לי נראה לי די מוזר שאני לא נמצא שם, אבל ל-NBA יש שיקולים כאלו ואחרים, ממיליון סיבות. באיזשהו מקום לא רציתי להיכנס לראש שלהם. אמרתי שזה מה שהם החליטו, הכול טוב, ואני ממשיך הלאה. טסתי למקסיקו עם האישה והיה לנו חופש וניקינו את הראש".
השיחה הראשונה עם המאמן החדש שלו, דייב ייגר: "דיברנו קצת על הקבוצה, איך הוא רואה את העונה, מתי כולם צריכים להגיע למחנה. שיחה קצרה ועניינית. אמרתי לו מה אני חושב על הקבוצה ועל מערכת היחסית שהיתה לי עם ג'ורג' קארל - כמה אני אוהב אותו ומעריך אותו - וכמה אני מתרגש לבוא לשחק איתו. אני משחק נגדו כבר כמה שנים, היה דיבור שאגיע לממפיס לפני כמה שנים והוא היה המאמן והיה אחד האנשים שדחפו לזה. יהיה כיף, אני חושב שהוא מאמן מצוין. יש לנו הזדמנות לעבוד עם מאמן הגנה מצוין, בטח בעיר כמו שלנו, עיר שרצה. אנחנו משחקים כדורסל מהיר ויהיה טוב להכניס סכמה הגנתית מובנית וטובה".
דיבורי השכר בחדר ההלבשה: "זה משהו שקורה כל הזמן, על בסיס יומיומי, זה מעסיק את כולם. כספורטאי, אתה רוצה למקסם את היכולות שלך בתור שחקן וגם למקסם את האפשרויות הכלכליות לחיים שאחרי הכדורסל. בטח כשאתה רואה שחקנים שמשחקים בעמדה שלך ומרוויחים פי 2 או פי 3 ממה שאתה מרוויח. שמענו את ג'ון וול כועס ורוטן על זה שרג'י ג'קסון מקבל יותר כסף ממנו, וזה קורה כל הזמן. זה עניין של להגשים את עצמך ולקבל את מה שאתה שווה. כולם מרוויחים סכומים גדולים, מיליוני דולרים. זה באמת עניין של אגו, אבל זה גם עניין של לקבל את מה שמגיע לך".
על החתימה של בלאט בדרושפאקה: "אני די מופתע, האמת. הצעות כעוזר מאמן הוא קיבל ומכמה קבוצות. לא רוצה להיכנס לשיקול הפיננס, אבל המחשבה שלי היתה שצריך להישאר בלופ, להישאר בארצות הברית, וההזדמנות תגיע. בכל זאת, הוא היה מועמד לכל קבוצה שחיפשה מאמן. מפתיע, אבל כל אחד והשיקולים שלו".
על דרגאן בנדר: "בארץ מסתכלים על עכשיו, ולא על העתיד. הילד בכל זאת בן 18. אמנם הוא בוסר, אבל יש לו סט יכולות. בארץ אוהבים להלל כישרון, אבל בארצות הברית אומרים /כישרון זה סבבה, אבל תהפוך את זה ליכולת'. אני חושב שיש לו הרבה כישרונות שהוא יכול להפוך ליכולת, ברמה גבוהה. הוא עכשיו 2.13-2.15 מ', יכול לזרוק מבחוץ ויכול לשמור בכמה עמדות. ילד שאתה לוקח אותו ובונה עליו, מוסיף עליו מסה, והוא יכול להיות שחקן מצוין".