שור למעלות: סרחיו ראמוס שוב יתגלה כווינר בגמר ליגת האלופות?

בווידאו: השער האחרון של סרחיו ראמוס, לרשת לאס פלמאס

7 במאי 2006. זינדין זידאן עלה להופעת פרידה בסנטיאגו ברנבאו, וההתרגשות במדריד הגיעה לשיא אחרי שהכוכב הצרפתי נגח לרשת בדקה ה-66 והשווה ל-2:2 במשחק מול ויאריאל. אלא שעל פסטיבל הפרישה איים ילד אחד בשם סרחיו ראמוס. שחקן ההגנה הצעיר, שכבר הורחק שלוש פעמים בעונת הבכורה שלו בריאל מדריד, הוסיף כרטיס רביעי בעקבות נגיעת יד ברחבה בדקה ה-85 וירד חפוי ראש לחדר ההלבשה בזמן שדייגו פורלאן העלה את האורחים ל-2:3.

במדריד חששו מאוד מפרידה עם הפסד, בטח אחרי שלוש עונות נטולות תארים. לשמחתו של ראמוס, היה זה ז'וליו באפטיסטה שדאג להשוות ולפנות את הבמה כולה לזידאן. הצרפתי שהוחלף לקראת הסיום, חזר למגרש לאחר השריקה ובכה לקול תשואות 82 אלף הצופים. לאחר מכן, כשעבר להודות לשחקנים, ראמוס הטירון לחש באוזנו של הסניור זידאן: "אני חייב לך".

עשור אחרי, זידאן הוא המאמן של ריאל מדריד וראמוס הוא הקפטן. לא רק השחקן הכי מזוהה עם המועדון בסגל הנוכחי, אלא השריד האחרון מתקופת "הזידאנס והפאבונס" והיחיד שהספיק לשתף פעולה עם מאמנו במדים הלבנים. עכשיו, בפינאלה של ליגת האלופות, בשחזור הגמר מלפני שנתיים בו כבש את השוויון הדרמטי שהוגדר כ"שער החשוב בהיסטוריית מפגשי הדרבי של מדריד", יש לראמוס הזדמנות להחזיר את החוב בריבית דריבית. עם תואר ראשון לזידאן כמאמן ולו כקפטן.

עוד בנושא:

עדכונים חיים עד שריקת הפתיחה של הגמר
זידאן: "להפסיד זה לא כישלון. אם נגיע בגישה שגויה ולא ניתן הכל, זה כישלון"
מלחמת מעמדות: למה כריסטיאנו רונאלדו חייב לזכות בליגת האלופות
החומה: כך הפך יאן אובלק מרכש מבוזבז לגניבת העשור באתלטיקו מדריד

בקיץ שעבר, סרחיו ראמוס היה גם הוא על סף פרידה ממדריד. הבלם הספרדי שקל לשנות אווירה אחרי עשור, אך כשהתבקש על ידי אנשי מנצ'סטר יונייטד לספק הצהרה פומבית בנוגע לעזיבה, קיבל רגליים קרות ולבסוף בחר לוותר על ההצעה מאנגליה. השדים האדומים לא אהבו את פניית הפרסה, אבל הוא מבחינתו התנהל נכון והרוויח בשני מישורים - גם חוזה חדש וגם הערכה מצד האוהדים על שעמד בפיתוי. "לשמחתי, קיבלתי את ההחלטה הנכונה בקיץ כשחתמתי לעוד חמש שנים בריאל מדריד", הודה ראמוס בראיון רדיופוני שהעניק במהלך השבוע. "ההחלטה הזו הייתה ברורה מבחינתי. אני גאה להיות כאן ומקווה להמשיך עוד שנים". קפטן.

כבר כשהגיע למדריד סימנו אותו כאיש שיענוד בעתיד את סרט הקפטן. אלא שבאותה מידה, הכול יכול היה להיגמר כבר בעונה הראשונה. באותו ראיון לתכנית הרדיו "הרכבת", הודה ראמוס כי אחת האגדות המפורסמות לגביו הייתה אמת לאמיתה ותיאר כיצד השתתף במלחמת שוורים. המועדונים בספרד, בעיקר הגדולים שבהם, אוסרים על שחקנים לעסוק בספורט אקסטרים או לבצע כל פעולה שעלולה לסכן את בריאותם. לא צניחה חופשית, לא באנג'י, בטח לא להיכנס לזירה עם שור במשקל 600 ק"ג.

את ראמוס של גיל 20, מסתבר, כל זה לא ממש עניין. "זה היה לפני שנים, בתחילת דרכי במדריד", הוא נזכר ביום בו ניסה את כוחו כטוררו עם סדין אדום. "הייתי צעיר, חרמן, משוגע וחסר מודעות לחלוטין. הייתי לי תשוקה לעולם הזה של מלחמות השוורים, הערצתי את האנשים שנכנסו לזירה. כשאתה רואה את השור דוהר לכיוונך, הביצים רועדות. אבל זה מה שרציתי. יש לי את הקטע מצולם, אבל הווידאו נעול טוב-טוב בכספת".

ראמוס כבר לא נוטל סיכונים כאלה. "אני ילד טוב, יש לי אחריות על הקריירה שלי", העיד על עצמו. את התשוקה הנדירה והחיפוש אחר אדרנלין הוא שומר למגרש. גם את החיבה לסכנות. "יש לו את הביצים הגדולות בעולם", אמרו במהלך יורו 2012 כאשר הקפיץ פנדל סטייל פאננקה בחצי הגמר מול פורטוגל, כאילו לא החטיא לפני כן בחצי גמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן. גם רבים מהכרטיסים האדומים שלו הגיעו מהימורים על מהלכים שבסופו של דבר לא צלחו.

ההרחקה בניצחון 1:2 על ברצלונה לפני כחודש, הייתה השנייה שלו העונה וה-21 במדי ריאל. מספיק כדי לשבור את השיא של פרננדו היירו, האיש אותו ירש בהגנת ריאל בכל מובן אפשרי.
למרות האדומים, החשיבות של ראמוס ידועה. הוא ווינר מוכח והיה הבוס בהגנת ריאל גם בעונה בה רצף המשחקים שלו נקטע לא פעם בגלל פציעות. היירו החמיא השבוע להגנה אותה מנהיג יורשו: "אני אוהב את האסטרטגיה ההגנתית בה ריאל משתמשת מול קבוצות גדולות. יש נטילת סיכונים, אבל תוך כדי שמירה על הקו המנחה של הקבוצה. ההגנה מקפידה לדחוף את כולם קדימה ושמה מבטחה בעיקר במהירות של פפה וראמוס, שמרשה לעצמו לקחת סיכונים. מעטים החלוצים שיכולים להקדים אותם".

בשבעה מתשעת המשחקים בהם פתח ראמוס בליגת האלופות, ריאל הצליחה לשמור על שער נקי. בסך הכול, היא ספגה יחד איתו רק שני שערים ודהרה אל הגמר שיכול להציל עבורה את העונה. גמר שיכול להבטיח תואר משמעותי ראשון מאז הדסימה. לראמוס, שכבש העונה פעמיים ובישל עוד שלושה שערים ב-23 משחקי ליגה, יש תמונת ניצחון מכל מפעל אפשרי, עם הקבוצה או הנבחרת. ועדיין, לתמונה מליסבון יש מקום מיוחד. זה היה הערב בו שמו של הבלם מסביליה נחקק באותיות זהב בספרי ההיסטוריה של המועדון.

ביום שלישי האחרון, דמותו של ראמוס התנוססה על שער העיתון "אס", שהוקדש לציון שנתיים לגמר ליגת האלופות של 2014. כזכור, הבלם נגח אז את שער השוויון לקראת סיום תוספת הזמן, כשאתלטיקו מדריד הוליכה 0:1 והשעון הראה 92:48. הוא כפה הארכה ובכך סלל את הדרך למהפך הגדול של ריאל ולזכייה בדסימה - אליפות אירופה העשירית של המועדון.

במדריד קראו לזה "השער החשוב בתולדות משחקי הדרבי", מפני שעשה היסטוריה עבור ריאל והפך אותה לראשונה שמגיעה ל-10 זכיות במפעל האירופי המרכזי. אלא שמאז הגמר ההוא לא זכו הבלאנקוס בתארים משמעותיים (גביע, אליפות, צ'מפיונס ליג). בפועל, הזכייה פירקה את ריאל ושמרה דווקא על אתלטיקו מאוחדת. הנפה של הקולצ'ונרוס הייתה גורמת לדייגו סימאונה לחפש אתגר חדש ובעקבותיו היו עוזבים גם רבים מהשחקנים המהווים את שלד הקבוצה בעידן שלו. הנגיחה ההיא של ראמוס גרמה להם לחזור יחד לאותו מעמד, מחוזקים ובטוחים יותר.

אבל גם לראמוס לא חסר ביטחון לקראת המפגש במילאנו, בטח כשהזיכרונות מהגמר הקודם כל כך טובים ועדיין טריים. "זה כמו לעשות אהבה בפעם הראשונה - תמיד תזכור את זה", תיאר ראמוס את הזכייה ב-2014 בראיון ל"גרדיאן" הבריטי. "ברור שתמיד יש מקום לשיפור, כי בהתחלה אתה אסון, אבל לפעם הראשונה יש טעם מיוחד. אבא וסבא שלי לימדו אותי שגם אם נשארה שנייה אחת, עדיין יש תקווה. זו הגישה שלי וזו גם הגישה של המועדון לאורך השנים. זו הסיבה שזכיתי לחוות בליסבון את אחד הרגעים הטובים בחיי. שיחקתי בגמר הגביע העולמי ופעמיים בגמר היורו, וניצחתי בכולם, אבל הגביע הזה היה חסר".

עכשיו הוא רוצה להשיג אותו שוב. רק הפעם, לראשונה, כקפטן של ריאל מדריד ועוד באצטדיון שהיה הבית של אלילו פאולו מאלדיני. הבלאנקוס לא הפסידו בארבעת הגמרים האחרונים שלהם בצ'מפיונס וראמוס עצמו הפסיד רק גמר אחד בעבר. זה קרה בגביע המלך לפני כשלוש שנים, אז שימש כקפטן כשאתלטיקו ניצחה 1:2 בהארכה. אין לו כל כוונה לתת למקרה כזה להישנות. בכל זאת, יש לו חוב להחזיר.