נסיגה קדימה: השינוי המפתיע שמאפשר למסי להישאר הגדול מכולם

המשבר של ברצלונה באפריל, אשר מנע ממנה זכיה נוספת בליגת האלופות ואיים להרוס גם את השאיפות בזירה המקומית, נבע בעיקר מעייפות. למזלה, כאשר היתה עם הגב אל הקיר, ללא אפשרות למעידה נוספת, לוח המשחקים האיר לה פנים. לה קורוניה, חיחון, בטיס, אספניול וגרנאדה הן לא יריבות שמסוגלות לאתגר את ספינת הדגל הקטלונית ברצינות גם כאשר שחקניה לא בשיאם.

ואולם, אתמול היה זה סיפור אחר לגמרי. סביליה גילתה כושר גופני עילאי, מעורר התפעלות אחרי המאמץ שהושקע ביום רביעי בגמר הליגה האירופית מול ליברפול, וכפתה על בארסה מלחמה אמיתית. הקרב הפך קשה שבעתיים בעקבות ההרחקה של חבייר מסצ'ראנו במחצית הראשונה והפציעה של לואיס סוארס. לואיס אנריקה החליף את איבן ראקיטיץ' כתגובה למכה הראשונה, והעדיף לשלוח למגרש את ראפיניה במקום האורוגוואי. המערך ההתקפי המשומן נפגע פעמיים. במצב זה, האנדלוסים היו הפייבוריטים להניף את הגביע, אבל ליאו מסי מנע את הפיאסקו.

שתי מסירות של הארגנטיני ניצחו עבור ברצלונה את ההתמודדות. הראשונה התרחשה בזמן פציעות של הזמן החוקי. שחקני בארסה היו מותשים מול היריב הנוקשה והחלו לאבד עשתונות. התחזויות וצעקות לעבר השופט הניבו ארבעה כרטיסים צהובים תוך ארבע דקות. אף אחד לא רצה להיגרר להארכה בנחיתות מספרית, כי התוצאה היתה עלולה להיות הרסנית. ברגע אחד של גאונות, מסי פתר את הבעיה. הוא שלח את ניימאר לדייט עם שוער סביליה סרחיו ריקו בכדור שחתך את ההגנה. אבר באנגה, המנוע הבלתי נלאה של סביליה, הכשיל את הברזילאי וספג כרטיס אדום. מספר השחקנים על הדשא התאזן, המומנטום השתנה ב-180 מעלות, והרוח יצאה מהמפרשים של סביליה.

החלטה נועזת של אונאי אמרי גרמה בעקיפין למהפך. בדקה ה-80 החליט המאמן הבאסקי להמר על כל הקופה, הוריד את המגן הימני המצוין מריאנו לספסל, הסיט את הקפטן קוקה חזרה לעמדה טבעית זו, ושלח למגרש את יבגני קונופליאנקה כקיצוני שמאלי. המטרה היתה להכריע את המשחק, וצריך להוריד את הכובע על המחשבה החיובית, אך בדיעבד התברר כי היתה זו שגיאה קריטית. באנגה הורחק כי האגף הימני הופקר, ומשם הגיע גם שער היתרון של ג'ורדי אלבה, ממסירה פנומנלית שניה של מסי.

הארגנטיני היה קרוב לעיגול האמצע כאשר שלח כדור מושלם הישר לנקודה הנכונה בשטח מת ואיפשר למגן השמאלי להכניע את ריקו בנגיעה אחת. המהלך הזה הדגיש את חשיבותו העצומה של אלבה למשחק ההתקפי של בארסה – מעטים משתווים אליו בתפקידו בהיבט זה, על אף שהוא לא תמיד מגלה איכויות דומות בעורף, כפי שראינו למשל בקלאסיקו האחרון. ואולם, אלבה היה שם על תקן שחקן משנה בהצגה של מסי, ודרך הפעולה של הפרעוש אתמול מחדדת את השינוי ההדרגתי שהוא עובר.

השינוי החל, כמובן, עוד בעונת טאטה מרטינו שהשתמש לא פעם במסי בתפקיד נסוג מאוד, כמעט כקשר, וקיבל ממנו הרבה בישולים מרהיבים. החתמתו של סוארס איפשרה למסי לקבל תפקיד חופשי בשלישיית החוד. הוא כבר לא היה החלוץ המרכזי, וגם לא תשע מדומה, אלא אמן שנע על פני המגרש, ומצא את עצמו לא פעם גם באגף וגם בקישור. אלא שאתמול, אחרי שהאורוגוואי נפצע, היה צפוי שמסי ייכנס לחלל הריק במרכז הרחבה הרבה יותר. זה לא קרה. נהפוך הוא – הארגנטיני זז אחורה, ונדמה היה כי לקח על עצמו דווקא את התפקיד של ראקיטיץ'. הוא הצטרף מאחור כדי להזין את ניימאר, שלח כדור ארוך לאלבה, וגם בישל את השער האחרון של הברזילאי בתוספת הזמן של ההארכה.

עם הזמן, זה צפוי להיות התפקיד הבלעדי של מסי. בחודש הבא יחגוג הפרעוש את יום הולדתו ה-29, והמהירות המסחררת שאיפיינה אותו לאורך השנים כבר לא תהיה קטלנית כמו בעבר. הוא לא יצליח לעמוד בקצב בעולם הכדורגל המודרני, בו כמעט ואין לכוכבים הגדולים מנוחה. אחרי המונדיאל בקיץ 2014 וקופה אמריקה בקיץ 2015 הוא נוסע לקופה נוסף ביוני הקרוב. העומס הזה עלול להרוס שחקנים ותיקים אם לא ישכילו לחלק את הכוחות כראוי. לא לחינם חזרה לעצמה בארסה אחרי שהודחה מליגת האלופות, ולוח המשחקים היה מרווח יותר. אחרי שיעבור את גיל 30, סביר שנראה הרבה פחות כדרורים של מסי תוך כדי ריצה. למעשה, אנחנו רואים אותם פחות כבר עכשיו.

כישורים אחרים של מסי הופכים להיות חשובים הרבה יותר – מסירות עומק, כדורים נייחים וארגון המהלכים של קבוצתו. הארגנטיני יודע לשלוט בקצב המשחק, ונהנה לראות את המגרש פרוס לפניו. כל אלה הם הנכסים הגדולים ביותר של אנדראה פירלו, ולשם עשוי מסי להתקדם בשנים הקרובות. אם ישחק כמו פירלו, מסוגל הארגטיני לזהור עוד עשור שלם. כמו המאסטרו האיטלקי, הוא לא יתן לגיל להפריע לו. האסיסט האלוהי לאלבה הזכיר מאוד את פירלו. אם עיקר הפעילות של מסי תהיה באיזור עיגול האמצע, והוא ישלח עשרה כדורים כאלה בכל משחק, לא כדאי לפסול אפשרות שיצעיד את ארגנטינה גם לזכיה במונדיאל 2022. כל העתיד לפניו.

בינתיים הוא הוביל את ברצלונה לדאבל ספרדי שני ברציפות, לראשונה מאז 1953. יותר מ-60 שנה חלפו מאז הפעם הקודמת, וזה מדגיש את גודל ההישג. בארסה שאפה להיות הזוכה הראשונה בתולדות ליגת האלופות שמצליחה להגן על התואר, וכשלה במשימתה, אך מעבר לכך כל השאיפות התגשמו. האליפות לא עמדה בסימן שאלה עד המעידות באפריל, והקטלונים סיימו בפסגה למרות שריאל מדריד לא איבדה נקודות ב-12 המחזורים האחרונים. כעת ליקט לואיס אנריקה גם גביע שני ברציפות בנסיבות לא פשוטות. במשך העונה, נדמה היה כי בארסה פיתחה תלות בסוארס, שחווה את התקופה הטובה בחייו והפך לשחקן הטוב בעולם. אתמול, מסי הוכיח שהקבוצה מסוגלת להסתדר גם בלי האורוגוואי.

עם המשך השינוי ההדרגתי בתפקודו של מסי, ועם החיזוקים הנדרשים על הספסל, במיוחד בעמדת החלוץ (למשל, קווין גמיירו המצוין), בצלונה עשויה להישאר הקבוצה הטובה באירופה גם בעונה הבאה, ויכולה להיחשב לפייבוריטית לזכות בטרבל ב-2017 – עד שמישהו יוכיח אחרת.