אלפסי מאמן העונה, אליהו השחקן: נבחרי העונה של וואלה! ספורט

אריק אלפסי היה המאמן היחיד בליגת העל שהגיע לקבוצה בקיץ האחרון. הוא חתם בעירוני נהריה בתחילת יולי, במהלך שנראה מסוכן ולא קל - מצד אחד הקבוצה רשמה עונת בכורה יפה בליגת העל ושרדה בניגוד לכל הציפיות, מצד שני האפשרות להתקדם לאזור הפלייאוף נראה כמעט דמיוני. גם הסגל שאלפסי בנה לא נראה מבטיח במיוחד - ללא אף ישראלי שנחשב מוביל, עם זרים שהיו בשוק והקבוצות האחרות לא קפצו עליהם, ולסגל אפשר להוסיף אולם שרחוק מלהיות מבצר.

כשלוקחים את נתוני הפתיחה, ורואים שנהריה מסיימת את העונה במקום הרביעי, עם אפשרות ריאלית להגיע לפיינל פור ובעונה הבאה למפעל אירופאי, הבחירה באלפסי קלה וטבעית. כמעט כל אחד מהשחקנים הישראלים בסגל הקבוצה רשם עונת שיא - הזרים התבררו כבינגו ואפילו השינויים תוך כדי העונה - צירופו של אורי קוקיה ולאחר מכן קוואמי ווהן וגיל אמיתי בשל פציעות, הסתדרו בצורה מדהימה. כשרואים את הרזומה של אלפסי, רואים שבכל עונה שפתח בליגת העל, לפחות עמד בציפיות, אם לא הרבה יותר מכך. אחרי ההישג הפנטסטי בנהריה, קשה להאמין שיקרה מצב בו יישב שנה שלמה מבלי לעבוד בליגה הבכירה.

העונה, יותר מתמיד, כמעט כל בחירה לתואר שחקן העונה תהיה ראויה ולגיטימית, ולאו דווקא מדובר בדבר טוב. מכבי תל אביב, שכמעט ולא שולחת שחקנים לתואר הזה, מחלקת את הדקות ואין שחקן שבלט בה יותר מהאחרים. מכבי חיפה היא קבוצה יותר מאשר אוסף של שחקנים, בנהריה לא היה סופרסטאר, ומכבי קרית גת, הקבוצה הנוספת שרשמה עונה מוצלחת, לא תשלח את שחקן העונה כי השיגה 33 אחוזי הצלחה בליגה.

ליאור אליהו הוא שחקן העונה של וואלה! ספורט כי המשיך בדומיננטיות שלו, גם כשהמספרים הם כבר לא הטובים בקריירה. הוא הוביל את האדומים בליגה לעונה בה הבטיחו את המקום הראשון באופן מעשי כבר בתחילת הסיבוב השלישי, ניצחו שלוש פעמים, ודי בקלות, את מכבי תל אביב, ואת ההפסדים שלה רשמו בעיקר במקביל לקמפיין האירופי הלא טוב. בעונה שסימני השאלה סביב דונטה סמית', והירידות שלו לאורך תקופות ארוכות, שבו ועלו, אליהו נשאר השובר שוויון בליגת העל – והעובדה כי האדומים העניקו לו במהלך העונה חוזה ארוך טווח מלמדת על החשיבות שלו למערכת. הוא היהלום האמיתי של המועמדת הבולטת לאליפות, ונשאר לו לרשום הישג מדהים עם אליפות שנייה ברציפות מחוץ למכבי תל אביב.

פול דילייני (מכבי קרית גת)

סטטיסטיקה: 18 נקודות, 4.9 אסיסטים, 4.6 ריבאונדים ו-2.5 חטיפות ב-33.6 דקות למשחק

בקדנציה הקודמת שלו בישראל נחשב פול דילייני לשחקן סולידי, אך לא לכוכב גדול, וכשחזר בקיץ לקרית גת, הציפיות היו שימשיך באותו דבר ממה שנתן עד אז – תרומה טובה לקבוצה שרוצה להשאר. אלא שדילייני עשה הרבה יותר מכך – הוא הפך לרוח החיה של קרית גת, לשחקן שהולכים אליו במצבי ההכרעה ולזה שמנהיג את המועדון ברגעים הקשים בדרך לעונה שנייה ברציפות בליגת העל. על הדרך רשם רצף של שמונה משחקים עם יותר מ-30 נקודות מדד. בעונה הבאה, אם ימשיך בארץ, כבר אף אחד לא יצפה לפחות מהמשך ההצגות הללו.

שון דאוסון (מכבי ראשון לציון)

סטטיסטיקה: 15.7 נקודות, 6 ריבאונדים, 3 אסיסטים ו-2 חטיפות ב-31.7 דקות בממוצע

אחרי הפלייאוף הפנטסטי אשתקד והכניסה לסגל נבחרת ישראל, לשון דאוסון לקח לא מעט זמן בתחילת העונה הזאת כדי להכנס לעניינים, בעוד קבוצתו פתחה את העונה נההדר. לקראת הסיבוב השני הציג הגארד-פורוורד המגוון, שישחק בליגת הקיץ של ה-NBA עם סיום העונה הנוכחית, את כל הרפרטואר שלו - קליעה מבחוץ, דאנקים והרבה מאוד ביטחון. אלא שביחד עם הפריחה של דאוסון, ראשון לציון החלה לצלול בליגה, כשרק זכרונות העונה האירופית היפה מונעים ממה שקרה להם בחלק השני של העונה להחשב ככישלון ענק. שחקן הנבחרת הוא עדיין אחד ממצטייני העונה, אבל כדי להפוך לשחקן הטוב בליגה, הוא עדיין צריך להוביל את קבוצתו להישג אמיתי.

וויל קלייבורן (הפועל חולון)

סטטיסטיקה: 20.9 נקודות, 8.3 ריבאונדים ו-2 אסיסטים ב-36.1 דקות בממוצע

העונה של הפועל חולון הייתה הכל חוץ ממוצלחת. הקבוצה הסגולה עבר לביתה החדש וציפתה להיות חלק מצמרת הטבלה, אך מהר מאוד נפלה לתחתית ולא הצליחה להתאושש עד למחזורי הסיום. על דבר אחד אין עוררין בעונה הזאת של חולון - ללא הגעתו של וויל קלייבורן, 2-3 שלא ישחק בישראל בקבוצה אחרת משתי הגדולות בשנים הבאות, הקבוצה הייתה משחקת בעונה הבאה בליגה הלאומית. קלייבורן רשם חמישה משחקים של יותר מ-30 נקודות ו-18 משחקים עם יותר מ-20 נקודות, כשבלא מעט משחקים הוא פשוט לא יורד מהפרקט. ההצגה המשמעותית ביותר שלו הייתה במשחק שהשאיר את חולון בליגה - נגד מכבי אשדוד בחוץ, עם 31 נקודות, 9 ריבאונדים ואחוזים נהדרים.

ליאור אליהו (הפועל ירושלים)

סטטיסטיקה: 11.7 נקודות, 6.2 ריבאונדים ו-4.3 אסיסטים ב-25.5 דקות בממוצע

ראה שחקן העונה

ריצ'רד האוול (עירוני נהריה)

סטטיסטיקה: 15 נקודות ו-9.6 ריבאונדים ב-30.2 דקות בממוצע

קשה להאמין אבל שמו של ריצ'רד האוול עלה בהקשר של לא מעט קבוצות בקיץ האחרון, ואף אחת לא הסתערה והחתימה אותו. הסנטר הנהדר, בוגר אוניברסיטת צפון קרוליינה סטייט, לא רשם הצלחות בקריירה שלו מחוץ לליגה הפיליפינית, עד שהגיע לעין שרה, ואף נחשב לשחקן בעייתי. אלא שמהר מאוד, במקביל להצלחה הפנטסטית של הקבוצה שלו, הוא התגלה כשחקן יעיל, אחד הריבאונדרים הטובים ביותר ששיחקו בישראל בשנים האחרונות, וככוח שקשה מאוד להכניע מתחת לסלים. העובדה שגבר על דריל מונרו, הסנטר הורסטילי ביותר ששיחק בארץ לאחרונה, היא בעיקר לאור העובדה שהצליח להוביל את נהריה להצלחה.

גל מקל (מכבי תל אביב)

סטטיסטיקה: 13.4 נקודות ו-7.4 אסיסטים ב-28.1 דקות בממוצע.

ההגעה של רכז נבחרת ישראל באמצע העונה מהכוכב האדום בלגרד עשתה סדר במכבי תל אביב, אך לא מספיק כדי להפוך את העונה שלהם לטובה יותר. המבחן הגדול שלו יהיה בפלייאוף.

רביב לימונד (הפועל תל אביב)

סטטיסטיקה: 16.8 נקודות, 4.6 אסיסטים ו-3.5 ריבאונדים ב-34 דקות בממוצע.

הדבר הטוב ביותר שהיה בהפועל תל אביב העונה - לימונד המשיך להתנהל, להראות ולשחק כמו זר מוביל בליגת העל, והוא הסיבה שהאדומים בסופו של יום גם ישחקו ברבע גמר הפלייאוף ולא נלחמו נגד הירידה.

שון דאוסון (מכבי ראשון לציון)

ראה חמישיית העונה

ליאור אליהו (הפועל ירושלים)

ראה שחקן העונה

אלכס צ'וברביץ' (מכבי חיפה)

סטטיסטיקה: 8.6 נקודות, 5.1 ריבאונדים ו-1.1 חסימות ב-22.1 דקות בממוצע

לפני שנתיים קיבלו במכבי חיפה החלטה אסטרטגית ללכת על הסנטר הישראלי המוכשר, והעונה, למרות שהמספרים לא מדהימים, הם קיבלו יציבות, ושיפור הדרגתי שיהפוך את צ'וברביץ' למועמד אמיתי לסנטר הפותח של נבחרת ישראל.

גרגורי ורגאס (מכבי חיפה)

סטטיסטיקה: 13.9 נקודות, 6.4 אסיסטים, 4.6 ריבאונדים ו-2.4 חטיפות ב-34.7 דקות בממוצע

לאורך רוב שלבי העונה הייתה מכבי חיפה קבוצת ההגנה של העונה בהפרש גדול מיתר הקבוצות, כשמעל כולם היו שלישיית הגארדים שלה שקיבלו את הכינוי הבולדוגים של רמי הדר – ורגאס מונצואלה, והמתאזרחים ג'ון דיברתולומיאו וחנן קולמן. ורגאס, שהגיע לכאן בתור סוג של חידה, הפך מהר מאוד לנשק התקפי מצוין, ולשחקן שמוציא את החשק ליריבים שלו. הוא התפוצץ בניצחונות הנהדרים על הפועל ירושלים בחוץ בגביע וב-35 הפרש הבלתי נשכח על מכבי תל אביב ברוממה. במכבי חיפה יכולים לסמן עוד וי על רכש נהדר מדרום אמריקה, ויקוו להשלים את העונה עם העפלה לפיינל פור.

כארם משעור (בני הרצליה)

סטטיסטיקה: 8.4 נקודות ו-4.1 ריבאונדים ב-20 דקות בממוצע

בשנים האחרונות העמדה הזאת של תגלית העונה הייתה הבעייתית ביותר. שחקנים שהגיעו לליגת העל ובעונת הבכורה שלהם רשמו 4 נקודות ו-2 אסיסטים ב-15 דקות היו מועמדים לגיטימיים, אלא שהעונה ליגת העל התברכה בשני שחקנים שבהחלט ראויים לתואר. מלבד משעור, שזוכה בצדק, גם תמיר בלאט רשם עונה טובה מאוד בהפועל תל אביב, ואם לא הפריצה של הפורוורד מנצרת, שחזר אחרי מספר שנים בארצות הברית, ייתכן כי היה זוכה. משעור הפך משחקן שלא ברור כיצד ישתלב בליגת העל לכזה שיכול לעטר את סגל הנבחרת בקיץ הקרוב.