פאננקה המקורי: סיפורו של הפנדל המפורסם בהיסטוריה

לפני 40 שנה הדהים אנטונין פאננקה הצ'כי את העולם כאשר הקפיץ פנדל מכריע מול הגרמנים בגמר אליפות אירופה. כיצד נולד הרעיון ולמה דווקא סלובקיה היא היורשת הגדולה של הנבחרת המופלאה ההיא? מדור "היה היה" במסע שורשים אחרי בעיטת ה-11 המהפכנית

קובי אליהו

בוידאו: מאור בוזגלו מהפועל באר שבע בבעיטת פאננקה מוצלחת מוקדם יותר השנה

(תוכן מקודם)

פיתוח מהפכני לטיפולי אנטי אייג'ינג בבית יחולל שינוי בעור הפנים שלך

בשיתוף נומייר פלוס
לכתבה המלאה

במהלך יורו 76' ביוגוסלביה חלק אנטונין פאננקה חדר עם השוער איבו ויקטור, ולקראת הגמר בין צ'כוסלובקיה למערב גרמניה פרץ ויכוח נוקב בין השניים. ויקטור ידע היטב את החיבה של הקשר המשופם לביצוע מיוחד מאוד של הפנדלים, בהקפצה עדינה למרכז השער. היתה זו המצאה של פאננקה, ואיש בעולם לא עשה זאת לפניו. שוער דוקלה פראג נפל פעמיים קורבן לתעלול הזה במהלך משחקי הליגה, וחשד שפאננקה עלול להמר על התרגיל גם מול הגרמנים, אם וכאשר יגיע המשחק לדו קרב מהנקודה הלבנה.

"זה יומרני מדי ומסוכן מדי. אתה לא מתאר לעצמך מה יקרה אם תחמיץ. אסור לך לעשות זאת. לא אכניס אותך לחדר שלנו אם תבעט כך", הפציר ויקטור בחברו. ואולם, את פאננקה היה קשה מאוד לשכנע. השקפת העולם שלו היתה איתנה. את המוטו הוא סיגל לתמיד: "צריך לשחק כדי להעניק הנאה לקהל, וגם ליהנות בעצמך". זו היתה הגישה שלו הן במשחקי ידידות והן בגמר אליפות אירופה. אחרי שאולי הנס הטיס את הכדור שלו לשמיים, ניגש פאננקה לפנדל בידיעה שהוא עשוי להעניק את מדליות הזהב לנבחרתו. ספ מאייר זינק הצידה ובהה בחוסר אונים כיצד הכדור החלש של הגאון הצ'כי עושה את דרכו פנימה. אחרי החגיגות, הכניס אותו ויקטור לחדרו. לא היתה לו סיבה לכעוס.

זה היה הרגע בו נכנס פאננקה להיסטוריה. תשאלו אוהד ממוצע על ההרכב של צ'כוסלובקיה לפני ארבעה עשורים, והוא יצליח לנקוב בשם אחד בלבד. כל היתר זכורים אך ורק במולדתם, ולא קיימים בתודעה העולמית. רק פאננקה מוזכר על בסיס שבועי על ידי שדרים ופרשנים בכל רחבי תבל. מאות בועטים שיחזרו את הביצוע שנקרא בצדק רב על שמו. לא קל להמציא פטנט מסוג זה. למעשה, אין יותר בעיטות שמזוהות עם בועט ספציפי. פאננקה הוא דמות יוצאת דופן, והוא באמת הגה את הרעיון בעצמו.

הפנדל המפורסם מכולם: אנטונין פאננקה מכניע את ספ מאייר ומערב גרמניה

בירה ושוקולד

פאננקה, הכוכב הגדול של בוהמיאנס – קבוצה צנועה יחסית מפראג עם קהל אוהדים מצומצם אך נלהב ומסור – היה הפליימייקר האולטימטיבי. הוא לא ניחן במהירות ושנא לעשות הגנה. תפקידו היה לנווט את מהלכי הקבוצה כאשר היא קיבלה את הכדור, והוא קיבל באופן טבעי גם אחריות לכל המצבים הנייחים. לא היה שני לו בכדורים חופשיים ובקרנות, אך בפנדלים משום מה זה הלך קצת פחות טוב. אי שם ב-1974, במשחק ליגה שגרתי מול פלזן, נשרק פנדל לטובתה של בוהמיאנס, והשוער עצר את הניסיון של פאננקה. השופט הורה על בעיטה חוזרת כי שחקנים נכנסו לרחבה, אבל גם הפעם נכשל הקשר. הוא כעס על עצמו מאוד על שתי הפשלות, והחליט להשקיע שעות נוספות באימונים.

למזלו, שוער בוהמיאנס זדנק חרושקה היה מומחה גדול להדיפת פנדלים. השניים התערבו על בירה ושוקולד בקרבות אחרי האימונים, ולא פעם מצא את עצמו פאננקה משלם על השתייה של חברו. כך הוא התחיל לחשוב על דרך להתגבר על הזינוקים של חרושקה, ומצא את המתכון המיוחד. הניסיון הראשון באימון עבד, וכך נולד הטריק. "הדבר החשוב ביותר היה לשכנע את השוערים שאני הולך לבצע את הבעיטה הרגילה. עשיתי את באמצעות מבטים לכיוונים שונים ובתנועות גוף. רציתי לשלוח אותו לפינה, וכלל לא משנה לאיזו פינה", סיפר בדיעבד פאננקה.

איים לא להכניס את פאננקה לחדר והתרצה לאחר הביצוע המוצלח. השוער איבו ויקטור ופאננקה במהלך הטורניר (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

מאייר התקשה לסלוח

באופן מדהים, אכל חרושקה את התרגיל פעם אחר פעם. הוא זכר היטב שזה עלול לקרות, אך במהלך האימונים הרבים לא תמיד השתמש פאננקה בבעיטה הייחודית. זה היה סוד הצלחתו. "הבעיה היחידה היתה שהתחלתי לנצח את חרושקה כל הזמן, שתיתי יותר מדי בירה, אכלתי יותר מדי שוקולד, והשמנתי", התבדח פאננקה בהומור האופייני. אפילו ויקטור, שפגש אותו בדרבי שבועות ספורים אליפות אירופה, לא הצליח להתאפק והימר על פינה. פאננקה הכניע אותו, והיה מרוצה מאוד. הוא ידע שהוא הולך לעשות את זה גם בטורניר הגדול, אם וכאשר תהיה לו הזדמנות.

הרבה לפני המצאת האינטרנט, הפטנט של פאננקה לא התפרסם מחוץ לפראג. הרי בוהמיאנס אפילו לא שיחקה במפעלים האירופיים, ואף שוער זר מעולם לא פגש את הפליימייקר המיוחד. למאייר לא היה מושג קלוש מה מכין לו פאננקה, והשוער הגרמני המפורסם לא ממש הצטיין בפנדלים באופן כללי. אחרי שספג והפסיד, הוא כעס מאוד על הצ'כי, משוכנע שהיריב רצה לעשות ממנו צחוק. לקח למאייר שנים ארוכות לסלוח לפאננקה, ועם הזמן הוא הבין את חלקו האישי בהיסטוריה – כי יש כבוד גם לספוג את הפנדל שהפך למיתולוגי.

בסוף גם הוא הבין את חלקו בהיסטוריה. ספ מאייר, היום מאמן השוערים של באיירן מינכן (צילום: אימג'בנק - Gettyimages)

כל המשחקים הלכו להארכה

צ'כוסלובקיה הניפה את הגביע כנגד כל הסיכויים, מעטים נתנו לה סיכוי מול הולנד המופלאה בחצי הגמר בזאגרב. הכתומים, שהופיעו בהרכב דומה מאוד ל-1974, בראשות יוהאן קרויף, היו פייבוריטים ברורים לזכייה, והגמר הצפוי מול הגרמנים היה אמור להיות שחזור גמר גביע העולם. ואולם, המזרח אירופים נתנו פייט מצוין, והיתה זו דרמה משובחת. הקפטן אנטון אונדרוש העלה את צ'כוסלובקיה ליתרון בנגיחה מושלמת במחצית הראשונה, אך הוא גם זה שהשווה בדקה ה-73 באחד השערים העצמיים הביזאריים ביותר שנראו ברמה כה גבוהה.

בשלב זה שיחקה צ'כוסלובקיה בנחיתות מספרית, אך הרחקה של יוהאן נייסקנס איזנה את הכוחות, וזמן קצר לפני סיום ההארכה נגח זדנק נהודה את שער היתרון היקר. בדקה ה-118 הבטיח פרנטישק וסלי את העלייה הסנסציונית לגמר – 1:3, וכך נותר קרויף ללא תואר במדי הנבחרת. יממה מאוחר יותר, חזרו הגרמנים מפיגור שני שערים מול המארחת בבלגראד וניצחו 2:4 בהארכה, עם שלושער של דיטר מולר.

באופן כללי, היה זה הטורניר הדרמטי אי פעם – כל המשחקים גלשו ל-120 דקות, כולל הקרב על המקום השלישי בו ניצחה הולנד את יוגוסלביה 2:3. ואולם, רק הגמר הגיע לפנדלים, אחרי שברנד הולצנביין השווה ל-2:2 בדקה ה-90. צ'כוסלובקיה, שעלתה ל-0:2 מוקדם כמו היוגוסלבים, היתה אמורה להישבר מנטלית, אך ההיפך המוחלט קרה. הרוח הקבוצתית היתה חזקה מאוד, היא היתה טובה יותר בהארכה, והשחקנים דייקו בכל חמשת הפנדלים. פאננקה, שהיה אלמוני לחלוטין מבחינת אוהדים מחוץ למדינתו, נכנס ברגע אחד להיכל התהילה.

"שחרור" בגיל 32

אחרי ההצלחה המסחררת – לא רק בפנדל אלא לאורך שני המשחקים בטורניר עם המסירות המדודות, הגישו קבוצות גדולות רבות הצעות לבוהמיאנס, אך זה לא היה רלוונטי. לפי החוק בצ'כוסלובקיה, רק שחקנים מעל גיל 32 הורשו לעבור לליגה אחרת – וגם בכך היה להם מזל. בברית המועצות, למשל, הדבר היה בלתי אפשרי בכל גיל. פאננקה לא רצה לעזוב את קבוצתו האהובה גם למועדון גדול יותר בפראג, ולכן נותר ללא תואר מקומי במשך כל הקריירה. רק ב-1981, כאשר הגיע לגיל הנכון, הוא קיבל אישור לנהל משא ומתן עם מועדונים מהמערב.

מבחינה כלכלית, האופציה של מורסיה הספרדית היתה עדיפה בפער ניכר, אך הקשר לא רצה להתרחק יתר על המידה מביתו, וגם לא התלהב מקרבות התחתית. הוא בחר להצטרף לראפיד וינה – גם קרוב לפראג, גם מנטליות דומה, גם צבעים ירוקים-לבנים – זהים לחלוטין לאלה של בוהמיאנס, וגם הזדמנות לזכות סוף כל סוף בתארים. הוא עשה זאת, עם אליפויות בשתי עונותיו הראשונות, וגם שלושה גביעי אוסטריה. האוהדים העריצו אותו, והוא זכור עד היום כאחד הזרים הגדולים של המועדון. חבל שפציעה מנעה ממנו לשחק 90 דקות בגמר גביע המחזיקות מול אברטון ב-1985 באחד המשחקים האחרונים שלו כמקצוען בקבוצת צמרת. הצ'כי נכנס רק בדקה ה-67 בהפסד 3:1.

הנה כמה בעיטות פאננקה שפחות הצליחו

הרוב לסלובקים, זוכרים את הצ'כי

וכך נותרה מדליית הזהב ב-1976 ההישג המשמעותי ביותר שלו. ההצלחה המדהימה הזו נבעה בראש ובראשונה מלכידות בחדר ההלבשה. לאורך השנים, התאפיינה הנבחרת במתיחות בין צ'כים לסלובקים. הם לא רק אכלו בשולחנות נפרדים בחדר האוכל, אלא אפילו התאמנו בנפרד וקיבלו תדריכים טקטיים בנפרד – וכך לא פשוט להגיע לתיאום אמיתי. בדרך לזכיה ביורו, כל זה לא היה קיים. המאמן הצ'כי ואצלאב ייז'ק עבד בהרמוניה מושלמת עם עוזרו הסלובקי יוזף ונגלוש. הקפטן הסלובקי אונדרוש איחד את השורות והיה דומיננטי מאוד. סכסוכי העבר נשכחו, והדרך לניצחון נסללה.

וכאן המקום לציין כי פאננקה היה רק אחד משלושה צ'כים בהרכב הפותח בגמר, לצד ויקטור ונהודה. וסלי, שנכנס כמחליף בהארכה, היה הרביעי. כל היתר היו סלובקים. מבחינה רשמית, צ'כיה היא היורשת של צ'כוסלובקיה בזירה הבינלאומית, אך במובנים רבים זה ממש לא מדויק. לכן, כאשר אתם שומעים על הופעת הבכורה של סלובקיה באליפות אירופה בקיץ, תזכרו שזה לא נכון. בפועל, הסלובקים כבר היו אלופי אירופה לפני 40 שנה, ולחבורה של מארק האמשיק יש מסורת מפוארת, ממנה זוכר כל העולם רק צ'כי גאון אחד.

לפני 40 שנה הייתה להם נבחרת לא פחות מוצלחת, שחסתה בצלו של כוכב צ'כי אחד. סלובקיה חוגגת העפלה ליורו 2016 (צילום: רויטרס)

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully