בווידאו: תקציר ה-0:2 של הפועל באר שבע על בית"ר ירושלים
למרבה האבסורד, המוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל הוא מוסד "סודי" שההחלטות ופסקי הדין שלו אינם חשופים לציבור. מעבר לכך, גם אין אפשרות לערער על ההחלטות של הבוררים. על כל תיק מסוקר של אריאל הרוש או בן רייכרט, כאשר מחוץ למשרד הבורר מחכים עשרות עיתונאים בניסיון להבין את המתרחש, ישנם מדי שנה עשרות תיקים קצת פחות עסיסיים, אך כאלה שברוב המקרים חושפים את הסיפורים האמיתיים על מאבקי הכוחות שמאחורי הקלעים רחוק מעין התקשורת והציבור.
לעיתים רחוקות, ההליכים הללו מגיעים גם לבתי המשפט האזרחיים, שם זכות הציבור לדעת היא הרבה יותר רחבה. כך למשל גילינו את תיק מספר 8518-05-16, שמתנהל היום בבית המשפט המחוזי בתל אביב. תיק שלא ניצב באור הזרקורים, למרות מעורבותו של אחד השחקנים הדומיננטיים בליגת העל ג'ון אוגו מהפועל באר שבע. סכסוך עם סוכן, פסק בורר קצת מוזר ועוד מקרה משפטי שנגרר למחוזי. מישהו אמר ראיקוביץ'?
אז איך הכול התחיל? ב-14 ביוני אשתקד הגיש סוכן השחקנים ושחקן העבר קובי סגל, שיוצג על ידי עו"ד יוסי גייר, תביעת ענק כנגד ג'ון אוגו במוסד לבוררות של ההתאחדות לכדורגל בשל הפרת הסכם. לטענת סגל, בין השניים היה הסכם בלעדי לפיו יזכה ל-10 אחוזים מחוזהו של השחקן בהפועל באר שבע. הסוכן טוען כי מצא את השחקן על הספסל של קבוצת אקדמיקה מפורטוגל והביא את אוגו להתרשמות בהפועל באר שבע לפני כשנתיים. התרשמות בעקבותיה חתם השחקן בקבוצה.
בספטמבר 2015 חתם אוגו על חוזה לארבע שנים עם הפועל באר שבע. בהתאם להסכם זה, התחייבה הקבוצה לשלם לאוגו בעונה הראשונה סך של 548 אלף שקלים ברוטו. באשר לשלוש השנים הבאות, התחייבה הקבוצה לשדרג את שכרו של השחקן. בשלב מאוחר יותר, לאחר הצטיינותו של אוגו, שודרג שכרו באמצעות חוזה חדש עליו חתם השחקן באמצעות סוכן אחר. לטענת אוגו, מה שהוא לא ידע זה שסגל גם קיבל 250,000 שקלים מהפועל באר שבע על העסקה.
סגל תבע את 54 אלף השקלים שאמור היה לקבל עבור עונת 2014/15 . לטענתו, קיבל מהשחקן עד עתה כ-7,000 דולר שהם כ-28 אלף שקלים, ועליו לקבל את יתרת הסכום, אך השחקן מסרב לשלם לו אחרי שגילה שהוא מקבל, מאחורי גבו, כספים מבאר שבע. בנוסף, תבע סגל 175 אלף שקלים כעמלות על שלוש השנים הבאות בחוזהו של השחקן ועוד כ-50 אלף שקלים בעבור עוגמת נפש.
אוגו, שיוצג בהליך על ידי עו"ד רועי רוזן, התנגד לטענותיו של סגל, תוך טענה כי הסוכן מנסה לבצע רווח כפול והסתיר ממנו שהוא קיבל עמלה עצומה מהפועל באר שבע עבור העסקה. טענת אוגו היא שאסור לקבל עמלה כפולה גם משחקן וגם מהקבוצה הקולטת (הפועל באר שבע) עבור אותה עסקה. טענת אוגו היא שהתנהגות הסוכן מנוגדת גם להוראות תקנוני ההתאחדות וגם לתקנוני פיפ"א, והינה לא חוקית ואסורה.
על פי כתב ההגנה, מי שפנה אל השחקן הוא בכלל אדם אינדונזי בשם אקאני אולריאן שהציע לו לשחק בישראל. לאחר שאוגו הביע נכונות, נכנס סגל לתמונה. ב-31 באוגוסט נחתם הסכם בין הצדדים לפיו השחקן הסכים להעביר 5 אחוזים משכרו לסגל ועוד 5 אחוזים לאותו אולריאן, אך לא צוין אם האחוזים הם מהשכר ברוטו או נטו. כל זאת, כאשר לטענת השחקן לא היה ידוע לו שסגל סיכם במקביל עם באר שבע גם על קבלת עמלה ישירה מהקבוצה.
אוגו טוען כי בדיעבד נודע לו מהפועל באר שבע, אחרי שכבר שילם לסגל 7,000 דולר, שהסוכן קיבל גם תמורה של כ-40 אלף שקלים מהפועל באר שבע ובסך הכל באותו עונה ראה עמלות בסך 68 אלף שקלים. על פי כתב ההגנה, קבלת עמלה כפולה משני הצדדים (בטח ללא הסכמה או ידיעה של השחקן) היא הפרה של תקנון הסוכנים, תקנון פיפ"א ניגוד אינטרסים ופעילות לא הוגנת ואסורה של סגל.
מעבר לכך, אוגו טען כי מכל סכום שייקבע ממילא סוכם על אחוזים משכר הנטו כפי הנהוג, ולא משכר הברוטו כפי שדורש הסוכן. בנוסף, דרש השחקן כי אם יוחלט שעליו לשלם עמלה, יהיה זכאי סגל רק ל- 5 אחוזים וברור שהוא לא יכול לקבל את האחוזים של אולריאן בשמו מבלי שהוא מופיע בתביעה ואף אחד מהצדדים, בתיק שמתנהל בישראל, בכלל לא יודע מי הוא.
ההליך התנהל רחוק מעין הזרקורים בפני הבורר עו"ד חנוך קינן. בסופו של הליך, הבורר קינן אמנם דחה את התביעה כמעט לחלוטין, אבל פסק כי על אוגו להשלים את סכום העמלה עבור העונה הראשונה בלבד בסך 26 אלף שקלים וכן הוסיף 10 אלף שקלים עבור עוגמת נפש. בסך הכול, נראה שההחלטה טובה מאוד עבור אוגו וברור שהיא הסתיימה בתשלום סכום זעום לעומת תביעת הענק של סגל.
דווקא כאן הסיפור התחיל להיות מעניין מפני שאוגו, למרות הכול, החליט לא לוותר. על אף העובדה שנדרש לשלם סכום נמוך, החליט אוגו להיאבק נגד הפסיקה. לפני כשלושה שבועות, בצעד די חריג ונדיר, פנה אוגו, באמצעות עורכי הדין רועי רוזן ויובל שדמי, לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לבטל את פסק הבורר.
בבקשה שהוגשה לבית המשפט, צוין כי בהחלטה נקבעה זכאות של 5 אחוזי עמלה לאינדונזי שיועברו לסגל על אף שלא היה צד בהליך, קולו לא נשמע ומדובר באדם עלום ששום ייצוג כח לגביו לא הוצג. בבקשה לביטול פסק בורר, טוען אוגו שהבורר העדיף להתעלם מהתייחסות לאקאני ואף קבע בהחלטתו כי: "לעניין הסוכן הנוסף, אין בדעתי להיכבד בין שני הסוכנים הנ"ל והם יפתרו זאת ביניהם". בעצם, אוגו מתרעם על כך שהבורר פסק לסגל סכום שאולי מגיע לאקאני, שכלל לא היה צד לתביעה.
בבקשה גם נטען שיש לבטל את פסק הבוררות מפני שהבורר פסק בפועל סכום שנגזר משכר הברוטו, למרות שסגל תבע מתוך סכום הנטו וגם הבורר עצמו קבע שהזכאות שלו היא מתוך הנטו. יש בבקשה גם הפניית אצבע מאשימה על התעלמות מהוראות תקנוני ההתאחדות, פיפ"א והכללים שחלים על סוכנים שמייצגים שחקנים.
למעשה, התביעה לביטול פסק הבוררות מתבססת על טענה כי נתקבלה כאן החלטה בניגוד לכל התקנות, החוקים ונהלי העבודה, הן ברמת תקנון ההתאחדות והן ברמת תקנות הציבור והצדק. יהיה מעניין לראות האם כמו במקרה פרדראג ראיקוביץ', שוב בית המשפט המחוזי יכריע לטובת כדורגלן ונגד מוסדות ההתאחדות.
