הכי קוקו שיש: מאחורי הדרמה המטורפת במחזור הסיום בהולנד

הדרמה הגדולה ביותר במחזור הסיום בהולנד היתה ונשארה זו של 2007. שלוש קבוצות הגיעו אז למשחק האחרון בשיוויון נקודות, ואלקמאר של לואי ואן חאל היתה הפייבוריטית הברורה לקחת את התואר בזכות הפרש שערים עדיף באופן משמעותי. היא התארחה אצל אקסלסיור הזעירה, אשר גורלה נחרץ ללכת למבחני הישרדות בכל מקרה, וניצחון היה מכתיר אותה לראשונה מאז 1981.

אייאקס, שדורגה במקום השני, הבטיחה לפי הדיווחים בתקשורת ההולנדית לא מעט כסף לשחקני אקסלסיור עבור תוצאה חיובית. ואכן, הסנסציה הגדולה התרחשה, בין היתר בזכות שוער אלקמאר בוי ואטרמן שאיבד את העשתונות כבר בפתיחת המשחק, שגה ברחבה, ביצע עבירה והורחק, בעוד קבוצתו ספגה שער בפנדל. החבורה של ואן חאל נלחמה בשיניים בנחיתות מספרית, ולא היתה רחוקה מהגשמת חלום, אך זה לא היה היום שלה. בדקה ה-90 הבקיעה אקסלסיור את שער הניצחון, חגגה עם 2:3 וחיכתה למזוודות המזומנים מאמסטרדם.

האם באייאקס שמחו על כך? לא בדיוק. היא אמנם ניצחה 0:2 את ווילם II, אך הפרש השערים שלה ערב המחזור היה טוב רק באחד מאיינדהובן השלישית. סיכוייה של פ.ס.וו לזכות נראו אפסיים ערב המחזור, אבל היא לקחה את כל הקופה. פיליפ קוקו, הקפטן והסמל, במשחקו האחרון במדי קבוצתו האהובה, נגח את השער החמישי והמכריע ב-1:5 על ויטסה. בזכותו, עקפה איינדהובן את אייאקס וזכתה באליפות הכי ביזארית וסנסציונית אי פעם. את תחושת האושר שהיתה אז באיצטדיון לא קל לשחזר.

לקראת המחזור האחרון אתמול, בעוד אייאקס מקדימה את איינדהובן בזכות הפרש שערים עדיף, נזכר קוקו באירועים מלפני תשע שנים. מאמן איינדהובן לא רק שיחזר את התסריט ההזוי בראשו, אלא הראה אותו לשחקניו. "זו הוכחה שתמיד יש סיכוי", הוא אמר להם. "אנחנו צריכים להמשיך ולהאמין שאנחנו מסוגלים לעשות את זה".

על הנייר, הסיכויים היו קלושים גם הפעם, אך קל היה להקביל את הסיטואציה ל-2007, גם אם שתי קבוצות בלבד הגיעו לקו הסיום בשיוויון נקודות. הפעם היתה דה חראפשחאפ בתפקיד אקסלסיור. היא דורגה במקום הלפני האחרון, וגם ניצחון על אייאקס לא יכול היה למנוע ממנה ללכת למבחני הישרדות מתישים. אולם, כמו שחקני אקסלסיור, היא ידעה שזו הדזמנות נדירה להיכנס להיסטוריה, ולא חסרו אנשים שהיו מוכנים להעניק פרסים תמורת כך.

ראשית, היתה זו חברת התקשורת PHC, אשר משמשת במקרה כספונסורית של פ.ס.וו ודה חראפשחאפ בו זמנית. מנהליה הבטיחו לכך שחקן דה חראפסחאפ אייפון 7 חדיש במקרה של ניצחון, וזכו בפרסום נאה כמעט ללא תמורה. הסמארטפונים הפכו לשיחת היום בהולנד, גם אם סיכויי האנדרדוג לקבלם לא נראו מזהירים בלשון המעטה.

לאחר מכן נכנס לתמונה דייבי פרופר, קשר פ.ס.וו וסגל הנבחרת הכתומה, שהפך העונה לאחד הכוכבים הבולטים בליגה וכבש 10 שערים. אחיו הצעיר, רובין פרופר, משחק כבלם בדה חראפשחאפ, והצמד כבר עלה העונה לכותרות במפגש הישיר בינואר, כאשר טעות גסה של רובין הובילה לשער של דייבי בניצחון 2:4. הפעם הבטיח האח הבכור לממן לרובין חופשה חלומית לפי בחירתו, אם תצליח קבוצתו לגזול נקודות מאייאקס. לתוכנית המשפחתית היתה בעיה גדולה אחת – רובין ספג יותר מדי כרטיסים והושעה מההתמודדות המכריעה אתמול. ובכן זאת, הסיפור הגיע אפילו לדיונים בהתאחדות ההולנדית שבחרה לפרסם הודעה רשמית: "תמריץ כספי לצד שלישי אסור על פי התקנון. איינדהובן עודכנה על כך". מעניין כיצד הם מתכוונים לאכוף את התקנון שלהם בתוך משפחת פרופר.

על מנת לגרום לדה חראפשחאפ להאמין בעצמה, היו כאלה שהזכירו את חוס הידינק, שחקן העבר המפורסם ביותר שלה, אשר מזוהה מאוד גם עם פ.ס.וו. לפני שנה אפילו היו שמועות על אפשרות צירופו של המאמן הוותיק להנהלה על תקן יועץ, ולאיש לא היה ספק במי תמך אתמול הבוס הזמני של צ'לסי. חוץ מזה, שמות החיבה של שתי הקבוצות דומים. את פ.ס.וו מכנים "בורן", כלומר האיכרים. דה חראפשחאפ היא "סופרבורן" – סופר איכרים. כל האיכרים האלה היו אתמול נגד האיכר הגדול מכולם, מאמן אייאקס פרנק דה בור. ככה זה בהולנד הכפרית והפסטורלית.

החופשות, האייפונים והידינק נראו לחלוטין לא רלוונטיים בתחילת היום. כבר בדקה ה-16 העלה אמין יונס, חלוץ גרמני ממוצא לבנוני, את אייאקס ליתרון, ודה חראפשחאפ היתה אמורה להיכנע ללא תנאי. ואולם, הפייבוריטית מאמסטרדם הציגה משחק חלש להחריד ואיפשרה לעולה החדשה הצנועה להתמודד מולה ללא רגשי נחיתות. ואז, בעוד פ.ס.וו מובילה בבטחה במשחק החוץ המקביל מול זוולה, זה קרה.

בדקה ה-55 הגיע הרגע הגדול של בריאן סמטס בן ה-23. יליד מאסטריכט, הוא שיחק במשך כל הקריירה בקבוצת נעוריו בליגת המשנה, עד שהצטרף בקיץ החולף לדה חראפשחאפ וקפץ כיתה. עונתו הראשונה בטופ לא היתה מוצלחת במיוחד. מעטים מאוד מחוץ לקבוצתו הבחינו בכישוריו, והוא לא מצא את הרשת אפילו פעם אחת – עד אתמול. לפתע, כל הגנת אייאקס נפערה כמו ים סוף ואיפשרה לקשר האלמוני לדהור קדימה באין מפריע ולהשוות ל-1:1.

זמן רב עוד נותר על השעון, אך השחקנים של דה בור נכנסו להלם ולא תיפקדו. הם בקושי הגיעו למצבים ראויים, ואחרי שריקת הסיום נשכבו מיואשים על הדשא. הם גם ידעו היטב למי לבוא בטענות. "לא היינו טובים מספיק כדי לזכות באליפות", הודה בכנות הקפטן דייבי קלאסן. זו היתה האמת הטהורה. דה בור נעלם בתוך חדר ההלבשה, זועם ומתוסכל. הוא לא העלה בדעתו שיישאר ללא תואר במשך שנתיים רצופות בנסיבות כה מבזות.

בצד של איינדהובן, החגיגות היו גדולות. לוק דה יונג, שהבקיע צמד ב-1:3 על זוולה, שמר על מסורת משפחתית יוצא דופן עם אליפות שביעית ברציפות לצמד האחים. לו החל את הכל כאשר קיבל את מדליית הזהב עם טוונטה ב-2010. אחיו הבכור, סים דה יונג, המשיך עם ארבע אליפויות רצופות באייאקס, עד שעזב לניוקאסל והלך לאיבוד. לוק, ששיחק בעצמו בניוקאסל בעבר ונכשל, חזר לאיינדהובן בקיץ 2014, ומאז יש לו שתי אליפויות ברציפות. הוא גם כמעט הוכתר למלך השערים, אבל וינסנט יאנסן הפנומנלי מאלקמאר הקדים אותו בכיבוש אחד.

ובינתיים, באיצטדיונה הקטן של דה חראפשחאפ, בעיר דוטינכם, כולם היו עליזים ומאושרים, במיוחד אחרי שחברת PHC הכריזה כי תעניק את האייפונים גם על תוצאת התיקו. כולם, חוץ מאחד. סמטס, כובש השיוויון ההיסטורי, היה האומלל מכולם. "אני אוהד אייאקס מגיל אפס", הוא אמר, "שמחתי מאוד להבקיע שער בכורה בליגה הראשונה, אבל חבל לי שהוא גזל ממנה אליפות".

לא רבים בהולנד היו שותפים לאכזבתו. אייאקס היא הקבוצה השנואה במדינה, וכל מי שלא אוהד אותה מעוניין באופן כמעט אוטומטי ברעתה. העיתונאי המקומי שסיקר אתמול את המשחק בין דן האג להרנבן סיפר לי ששני מחנות האוהדים קפצו לשמיים כאשר נודע כי החבורה העשירה מאמסטרדם הפסידה את האליפות. הם אפילו שרו ביחד שירים בגנותה, במקהלה אחת גדולה.

כעת עתידו של דה בור לא ברור, והוא צפוי לעזוב את אייאקס בדרכו להרפתקה חדשה. סוכנו כבר הצהיר על נכונותו לעבור לליגה גדולה יותר וסימן את ולנסיה ואברטון כיעדים אפשריים. מנגד, קוקו – שחולל שוב נס, כמו ב-2007 כשחקן – עדיין לא מתכוון לעזוב את הקבוצה שהוא בונה בשלוש השנים האחרונות. שתי אליפויות רצופות מהוות הישג נהדר, ובל נשכח גם את ההצלחה הגדולה בליגת האלופות העונה, כאשר פ.ס.וו עלתה לשמינית הגמר על חשבון מנצ'סטר יונייטד, ואף היתה קרובה מאוד להדיח שם את אתלטיקו מדריד בפנדלים, אחרי 210 דקות מאופסות.

קוקו התפתח לאט כשחקן, וסיים את הקריירה כשיאן ההופעות של ברצלונה לשחקן זר (ליאו מסי שבר בהמשך את השיא), וכאחד השחקנים האהובים ביותר בתקופתו, הן בקאמפ נואו והן בנבחרת הולנד. כעת, הוא מתעלה בהדרגה על דה בור גם כמאמן, אך זה לא צפוי להשפיע על החברות האמיצה בין השניים. אין לקוקו חבר טוב יותר בעולם הכדורגל מאשר דה בור, והם נוהגים לבלות ביחד בחופשות משפחתיות מדי קיץ. זה לא צפוי להשתנות גם העונה, למרות הדרמה, ואין ספק שיהיה להם על מה לדבר.