האיש שעקף את גרד מולר: יוליאן ברנדט, ילד הפלא של לברקוזן

שיא נהדר בן יותר מחצי מאה נשבר אתמול (שבת) בליגה הגרמנית. לא שמעתם על זה, כי ליאו מסי וכריסטיאנו רונאלדו לא היו מעורבים במעשה, אבל זה לא מקטין מחשיבותו. נהפוך הוא. כי הרי השיא המקורי שייך לגרד מולר, שמצא את הרשת בחמישה משחקי בונדסליגה רצופים בתחילת עונתו הראשונה בבאיירן מינכן, בין אוגוסט לאוקטובר 1965, בהיותו בן 19. מאז לא הצליח אף שחקן מתחת לגיל 20 לשחזר את ההישג, עד שהגיע יוליאן ברנדט והתעלה על גדול החלוצים הגרמנים בהיסטוריה.

זה התחיל בסוף מרץ עם שער ובישול ב-0:2 בשטוטגרט, נמשך עם שערי היתרון החשובים ב-0:3 על וולפסבורג וב-0:2 בדרבי האזורי החם בקלן, ובכיבוש נאה ב-0:3 על פרנקפורט. בשבוע שעבר הבקיע ברנדט את השער הראשון מתוך שלושה שנתן את האות לקאמבק המפואר בגלזנקירשן מול שאלקה. לברקוזן פיגרה 2:0 במחצית, אך הפכה את התוצאה ל-2:3 תוך שש דקות, ביססה את מעמדה כפייבוריטית להעפיל לליגת האלופות, ועל הדרך השווה הכוכב הצעיר את שיאו של מולר. אתמול לקח לו 77 שניות משריקת הפתיחה כדי לשלוח כדור אמנותי לרשת הרטה ברלין ולדלג מעל האגדה הנצחית.

אף שחקן בגיל העשרה לא כבש בשישה משחקים רצופים בגרמניה לפניו. באופן משעשע, הוא לא יוכל להאריך אותו במשחק הבא – לא בגלל פציעה או השעיה, אלא כי ברנדט חוגג מחר יום הולדת 20. ניצחון ליגה שביעי רצוף ומקום מובטח בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג מהווים מתנה נאה לכל הדעות. נכון לרגע שינוי הקידומת, מדורג ברנדט במקום החמישי בתולדות הבונדסליגה מבחינת מספר השערים עבור שחקן מתחת לגיל 20. רק הורסט קופל, אולאף טון, קלאוס פישר ו-ואלטר בכטולד מקדימים אותו. הוא עקף כוכבים מוכרים שפרצו לתודעה בגיל צעיר, כמו אולי הנס, לותאר מתיאוס, פייר ליטברסקי, לוקאס פודולסקי ומריו גצה. וגם את גרד מולר בכבודו ובעצמו.

עד אמצע פברואר היו לברנדט שמונה שערי קריירה בלבד, והמאזן כמעט הוכפל מאז. כושרו הפנומנלי הוא אחת הסיבות המרכזיות לתקומה של לברקוזן, אותה מיהרו רבים להספיד בסך הכל לפני חודשיים. הקבוצה של רוג'ר שמידט, שגם כך לא הבריקה במשך רוב העונה, נקלעה למשבר עם שלושה הפסדים רצופים. במהלך הראשון שבהם, מול דורטמונד, סירב המאמן להיות מורחק אחרי שהתווכח עם השופט וספג השעיה. הוא צפה מהיציע בפיאסקו במיינץ תבוסה הביתית המחפירה 4:1 מול ברמן, אשר חגגה חודש אחרי שהעיפה את באייר גם מהגביע. שמועות על מעברו האפשרי של שמידט ללייפציג, שצפויה לעלות לבונדסליגה, ממש לא הועילו. לאחר מכן, נקלעה הקבוצה לפיגור 3:0 באאוגסבורג, והמצב נראה אנוש. הקאמבק לתיקו 3:3 לא שיפר את מצבה בטבלה. היא היתה שמינית, בפיגור שש נקודות מהמקום השלישי. אפילו וולפסבורג הקדימה אותה אז.

אבל איפה לברקוזן ואיפה הזאבים עכשיו. 21 נקודות מלאות משבעה משחקים הספיקו ללברקוזן כדי להשיג את המטרה המוצהרת מתחילת העונה ולהבטיח מתמטית את הכרטיס הישיר לליגת האלופות – מקומה הטבעי. גם עבור ברנדט עצמו, היה זה קאמבק אישי מופלא. במשך תקופה ממושכת הוא לא היה בהרכב, ולעתים אפילו מצא את עצמו מחוץ לסגל של שמידט. אחרי ששב ל-11 הפותחים בדרמשטאדט בפברואר והבקיע את שער הניצחון, הצהיר הכוכב הצעיר: "חיכיתי להזדמנות הזו הרבה זמן, והוכחתי שאני מסוגל לתרום. אני מקווה ליישם זאת במשחקים הבאים".

ואכן, חודש מאוחר יותר הגיעה הפריצה שהעלתה את מניותיו באופן חד במיוחד. עד כדי כך חד, שיש התוהים אם כדאי ליואכים לב לזמן את היהלום לסגל ליורו 2016. "נכון לעכשיו, אני אמור לטוס למשחקים האולימפיים בריו, וזו המטרה, אבל אם יתנו לי לבחור, ברור שאעדיף את אליפות אירופה. אני לא מתעסק בסוגיות היפותטיות כרגע ולא מתרגש מהן. אסע לאן שיבקשו ממני", הצהיר ברנדט. הטלפון מהמאמן הלאומי עשוי בכל זאת לחכות קצת – אחרי הכל, יש לגרמניה עושר עצום של שחקנים מוכרים ומוכחים יותר בחוליה הקדמית. עם זאת, לאיש אין ספק שברנדט ילבש את מדי הנבחרת בשלב מוקדם בקריירה. רודי פלר, שיודע שבר או שניים על הנבחרת, אמר זאת מיד אחרי שהחתים אותו.

מבחינת חלוץ העבר המשמש כמנהל הספורטיבי של לברקוזן, היתה זו הצלחה מסחררת לשכנע את הכישרון לעזוב את וולפסבורג בדצמבר 2013 ולעבור לבאייר. אצל הזאבים, שמבכים מאז את האובדן, היה שיחק רק בקבוצה הצעירה אותה הצעיד לאליפות. לברקוזן הציעה לו שדרוג מיידי לסגל הראשון, ופלר הצהיר: "יוליאן הוא אחד השחקנים הצעירים הטובים בגרמניה. זו השקעה נהדרת בעתיד המועדון". הראיות לא איחרו לבוא. כבר באפריל 2014, לפני שחגג 18, הבקיע ברנדט שני שערי בונדסליגה ראשונים, כולל הקפצה נהדרת לרשת הרטה, אותה הוא נהנה לפגוש יותר מכל יריבה אחרת.

היה קל מאוד לראות את האיכויות – מהירות מסחררת, שליטה טובה בכדור בשתי הרגליים, יכולת לשחק בכל עמדה בקישור ההתקפי בדגש על שני האגפים, נכונות לעבוד למען הקבוצה ולחפש את המסירה, וחוצפה חיובית עם חיוך ממזרי על הפנים. לא לחינם שלחו צ'לסי וליברפול נציגים לעקוב אחריו באליפות אירופה עד גיל 19 בקיץ 2014 והביעו עניין בהחתמתו. גם באיירן מינכן היתה בתמונה, אך לברקוזן ממש לא מיהרה למכור, והשחקן עצמו לא חשב על עזיבה. הוא ידע היטב שיש לו הזדמנות להתפתח במועדון שמאמין בו, והעונה שעברה היתה חיובית מכל הבחינות, עם מקום ברוטציה, משחק ראשון בהרכב בליגת האלופות, ואפילו שער בניצחון על באיירן מינכן בדיוק ביום הולדתו ה-19 לפני שנה. כאשר לברקוזן מכרה את סון האונג-מין הקוריאני לטוטנהאם בקיץ, הרעיון היה לפנות את המשבצת עבור ברנדט.

הציפיות היו גבוהות, וכך גם האכזבה. מעטים מאוד הכישרונות הצעירים אשר לא חווים מעולם ירידה בכושר, ואצל ברנדט זה קרה בתחילת העונה. תגובתו היתה מצוינת. במקום להסתכסך עם שמידט, להתלונן בתקשורת ולהפיץ שמועות על עזיבה אפשרית לנוכח העניין הרב שקבוצות רבות עדיין מגלות בו, ברנדט השקיע שעות נוספות באימונים, ובא על שכרו. הפריצה הנוכחית עלתה אפילו על החלומות הוורודים ביותר של אנשי לברקוזן, וכעת צפויה להם משימה לא פשוטה – להשאיר את הכוכב בקיץ. מבחינת ברנדט לא תהיה עם זה בעיה. "לא אוכל להגיד שאשחק בלברקוזן עד גיל 80, אבל יש לי חוזה עד 2019, ואני רוצה לזכות במשהו עם הקבוצה הזו", הוא אומר.

במציאות החדשה בגרמניה, זכייה היסטורית ראשונה של לברקוזן באליפות נראית כמו אשליה בלתי אפשרית. באיירן מינכן ודורטמונד עשויות להמשיך לשלוט בליגה גם בשנים הקרובות, ואפקט חוסר הוודאות שאפיין את הבונדסליגה במשך עשורים נעלם. זה חבל, אבל בהינתן המצב החדש, הרי שהמקום השלישי מהווה סוג תואר – פסגת השאיפות של כל יתר הקבוצות בליגה. בתואר הזה זכתה אתמול באייר, וזה מגיע לה בזכות. מכאן, ברנדט יכול רק להשתפר, אבל מקום בהיסטוריה כבר מובטח לו בכל מקרה. הוא שבר את השיא של גרד מולר.