פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        אתגר סוסה: האם זה האיש שיביא להפועל ירושלים אליפות שנייה ברציפות?

        הוא היה הבייבי של ריק פיטינו, קיבל חוזה מחמיא אצל שרון דרוקר באיטליה וסומן ככוכב, אבל פציעה מחרידה כמעט חיסלה לאדגר סוסה את הקריירה. "הרגשתי שאני מדדה על המגרש", עכשיו, כאלוף הטרי של הליגה האיראנית, הוא מצטרף לאדומים כדי להשלים דאבל פרטי

        אתגר סוסה: האם זה האיש שיביא להפועל ירושלים אליפות שנייה ברציפות?

        אדגר סוסה בכלל לא היה אמור להיות כאן. לא רק בהפועל ירושלים, אלא בכלל על מגרש כדורסל. כשמסתכלים על הקאמבק שרשם הגארד הדומיניקני, אפשר לקטלג אותו לאחד הגדולים בכל הזמנים. אחד המאתגרים בוודאות. שבר ברגל, מהסוג שלא מומלץ לצפייה, ותשעה חודשים לאחר מכן שבר בכף הרגל השנייה. וכל זה ללא קבוצה, וללא עזרה מקצועית לחזור אליה. "אני חושב שכל אחד יכול לשאוב עידוד מהסיפור שלי, שאם יש לך רצון ותשוקה למשהו, אתה יכול לעשות הכל", אמר לפני שלוש שנים ל"ניו יורק דיילי ניוז".

        מאז החזרה מהפציעה, סוסה מגיע להישג אחרי הישג. זה התחיל עם עונה מצוינת באולם הגרמנית, שהסתיימה בהדחה מול ירושלים ביורוקאפ אך בכניסה לחמישיית המפעל; המשיך בעונה שעברה עם הובלת ססארי לזכייה היסטורית באליפות איטליה, כשהוא אחד משלישיית גארדים פנטסטית; וכמעט נגמר העונה עם כניסה מרשימה ל-NBA, אך כאן החלום נעצר. במקום זה הוא נסע לאיראן, קיבל חוזה מרשים בשווי יותר מ-600 אלף דולר ולקח אליפות עם פטרוכימי.

        כעת הוא מתחיל את המסע לעבר הגדרתו מחדש של המושג "דאבל" - זכייה בשתי אליפויות, בשתי מדינות שונות, בעונה אחת. וכשרואים את הסיפור מעורר ההשראה שלו, אי אפשר לזלזל בסיכוי שזה יקרה.

        אזהרה: תמונות קשות לצפייה. הפציעה של אדגר סוסה במשחק הנבחרת ב-2011

        שחקן הפועל ירושלים, אדגר סוסה (קובי אליהו)
        יכול להשלים דאבל חלומי. אדגר סוסה (צילום: קובי אליהו)

        אדגר סוסה גדל בניו יורק ושיתף פעולה בתיכון עם קרטיס קלי. מי שלקח אותו כפרויקט היה מאמן לואיוויל, ריק פיטינו, שאמר עליו כבר לפני עשר שנים כי "מדובר בשחקן שיכול להגיע רחוק". ביחד עם דריק קרקטר (אקס בני הרצליה והפועל רמת גן) וג'רי סמית' (מכבי ראשון לציון) הוביל סוסה את לואיוויל לטורניר המכללות כבר בשנתו הראשונה, ואף קלע 31 נקודות במשחק שבו הודחו הוא וחבריו. בעונתו השלישית אף הגיעה לואיוויל לאליט 8, אך לא בלט מספיק כדי להגיע ל-NBA עם 9.7 נקודות בממוצע בקריירה שלו במדי הקרדינלס.

        ביילה הייתה זאת שהימרה עליו בעונתו הראשונה כמקצוען, וסוסה היה נהדר עם 14.1 נקודות ו-4.5 אסיסטים למשחק, מה שגרם ללא מעט קבוצות טובות להתעניין בשירותיו בקיץ 2011. מי ששם עליו את ידו היה שרון דרוקר, אז מאמן מונטגרנרו, עוד לפני הבעיות הכלכליות שחיסלו את המועדון.

        דרוקר בנה על סוסה כשחקן מוביל, אלא שאירועי ה-5 בספטמבר 2011 שינו הכל מקצה לקצה. הרפובליקה הדומיניקנית שיחקה נגד פנמה, בסיבוב השני של אליפות אמריקה, והובילה בכ-30 נקודות הפרש. "המאמן דרש ממני להמשיך לחדור לסל כדי להגיע לקו", סיפר סוסה בראיון לאתר היורוליג בשנה שעברה. לקראת סיום המשחק סוסה התקרב ללייאפ פשוט, אלא שאז נחת רע מאוד על הרגל ומבט קצר לא הותיר מקום לספק. רגלו נשברה בצורה קשה, והוא פונה על אלונקה לבית החולים. "הסתובבתי וראיתי שהרגל שלי פשוט תלויה, זה שבר אותי", סיפר סוסה. את רגע הפציעה, שהופץ ביוטיוב ושודר ברשתות השונות, הוא נשבע לא לראות לעולם.


        בחודשים הבאים ניסה סוסה לשמור על היצר התחרותי שאפיין אותו עוד מהימים שבהם שיחק בשכונות של ניו יורק. הוא עבד קשה, והחליט שירצה להיות באליפות מרכז אמריקה בשנה שלאחר מכן. עם הגעתו למחנה האימון של הרפובליקה הדומיניקנית היה נראה לכולם שהגארד, שלא קיבל דקות משחק בליגת הקיץ במדי סקרמנטו, פשוט לא החלים מהפציעה. "הרגשתי שאני מדדה על המגרש, ולא באמת נמצא שם", אמר בראיון אחד, ובאחר הוסיף: "ידעתי שאני חוזר מוקדם מדי, אבל הגאווה שלי, אוי הגאווה. רציתי לשחק".

        סוסה רצה להוכיח את עצמו נגד הדרים טים שהתכוננה לאולימפיאדה, אבל הפעיל את כל העומס על רגל שמאל, הבריאה. מהר מאוד התברר הנזק - הוא שבר את כף הרגל השמאלית והושבת לפחות לעוד חצי שנה. "בשלב הזה לא ידעתי בדיוק מה אני הולך לעשות", סיפר, "הייתי ללא חוזה בשום קבוצה, ואף אחד לא יכל לכוון אותי איך אני מתאושש מהפציעה הזאת".

        סוסה ואמו שכרו מאמן אישי שביחד עבדו וגילו איך יוצאים מהבור אליו נקלעו. "פתאום אנחנו מבינים מה צריך לעשות בשבוע הרביעי לשיקום, מה בשמיני ומה בעשירי. לא באמת ידעתי אם מה שאני עושה זה נכון, אבל סמכתי על מי ששכרתי, ובסופו של דבר זה הוכיח את עצמו". 18 חודשים אחרי שנפצע לראשונה הוא חתם בוויאדוליד מתחתית הליגה הראשונה בספרד, אך שוחרר כעבור שני משחקים לא מרשימים. העבודה בקיץ הבא הייתה כדי להכניס אותו כבר לכושר משחק.

        מאט ג'נינג שחקן לוקומוטיב קובאן (GettyImages)
        סוסה הגיע כדי להחליף אותו. מאט ג'נינג (צילום: gettyimages)

        בקיץ 2013, שנתיים אחרי הפציעה, לא מעט קבוצות בחנו את האפשרות לצרף את סוסה, אך חששן שלא התגבר על הפציעות - אל מול הרצון שלו לחתום על חוזה טוב ומובטח - הפילו לא מעט אפשרויות. אולם, ששאפה לשמר את מעמדה בצמרת הליגה הגרמנית, החליטה לבסוף לצרפו כאחד משלישיית גארדים, ולצד קמרון לונג ופר גונתר החל לפרוח גם שחקן הפועל חולון, וויל קלייבורן. התוצאה - מקום שביעי בליגה, והדחה בידי ירושלים בשמינית גמר היורוקאפ.

        במשחק הראשון בגרמניה הרשים סוסה עם 19 נקודות והצעיד את אולם לניצחון מינימלי 87:89. לא הספיק בגומלין במלחה, שבו ניצחו האדומים 65:81. סוסה מסר שבעה אסיסטים, אך קלע רק שתי נקודות ופגע ב-1 מ-7 מהשדה. "המשחק באולם הכניס את סוסה לראש של לא מעט אנשים בקבוצה", סיפר אחד מאנשי ירושלים השבוע.

        "אני זוכר את ההגעה של סוסה לאולם, הרבה מאוד אנשים הרימו גבה ותהו מה הקבוצה עושה", מספר העיתונאי הגרמני מוריץ קורפף, "בכל זאת מדובר בשחקן שלא שיחק שנתיים באופן סדיר, לא היה כוכב גדול לפני זה. קבוצה כמו אולם, שרצתה לשחזר את ההצלחה משנתיים לפני כן, כשהגיעה עד לגמר, לוקחת שחקן שהוא סימן שאלה גדול? זה נראה קשה מדי בזמנו. הימור מסוכן. אבל מהר מאוד הסיפור הזה הוכיח את עצמו. סוסה היה בדיוק השחקן שאולם הייתה צריכה - קליעה טובה, אתלט, ווינר. אז נכון שהוא לא חדר כמו פעם, והיה פחות אגרסיבי, אבל אפשר להבין את זה משחקן שעבר טראומה כזאת".

        ההצלחה באולם הובילה את סוסה לקבל חוזה בססארי, שהעפילה לראשונה ליורוליג. הקבוצה מסרדיניה זיהתה את הפוטנציאל של הרכז כחלק משלישיית שחקנים טובים בעמדות הגארד, וצירפה אותו לצידם של ג'רום דייסון ודייויד לוגאן. מבחינה מקצועית סוסה היה הצלחה. ביורוליג היו לו ממוצעים נאים של 10.4 נקודות ו-4.2 אסיסטים, ובליגה האיטלקית הייתה לו הצגה בלתי נשכחת עם 10 מ-15 לשלוש בדרך ל-40 נקודות נגד וארזה. היה לו חלק חשוב בהפיכתה של ססארי למועמדת לגיטימית לאליפות בכל העונה באיטליה, אלא שרגע לפני הפלייאוף החלו הבעיות עם השחקן, או יותר נכון - עם הטמפרמנט החם שלו.

        במהלך חודש מרץ הודיע סוסה על פציעה בשורש כף היד, שהשביתה אותו לשלושה שבועות, וחודש לאחר מכן, כשדיווחים באיטליה לימדו על תקרית אלימה בה היה מעורב, הודיעה הקבוצה האיטלקית על השעייתו. "יש לנו שניים או שלושה שחקנים כאפשרויות, נחתים שחקן עד הפלייאוף במקומו", הודיע הנשיא סטפנו סרדרה. למחרת הודיע סוסה באופן פומבי על התנצלותו, ובססארי החליטו למחול לו.

        גם כאן הנושא המשמעתי לא נסגר. במהלך סדרת חצי גמר הפלייאוף נגד ארמאני מילאנו ביצע הדומיניקני עבירה מכוערת שעלתה לו כמעט בהרחקה, ובגמר נגד רג'ו אמיליה, שנתן לקבוצתו את האליפות, דחף אוהד שהתקרב אליו בצורה מאיימת. "הוא בחור חיובי בסופו של יום, ושחקן כדורסל נהדר", הגן עליו מאמנו רומאו סאקטי.

        אחרי העונה הטובה החליט סוסה לרדוף אחרי חלום ה-NBA. הוא הוזמן למבחנים באטלנטה, בידיעה שהסיכוי שלו לקבל חוזה בליגה הטובה בעולם הוא די נמוך. "אדגר רוצה לראות איך הוא מול הטובים ביותר", הסביר אז סוכנו. לאחר שנחתך, עם פתיחת העונה באירופה, רוב הקבוצות הגדולות כבר היו עם סגלים מלאים, מה שהוביל לחתימה המפתיעה בפטרוכימי העשירה בליגה האיראנית, ממנה הגיע לאחרונה להפועל ירושלים.

        דני פרנקו מאמן הפועל ירושלים (מגד גוזני)

        בירושלים חיפשו לאורך כמעט חודשיים מועמד מתאים לאייש את עמדת הגארד אחרי עזיבתו של מאט ג'נינג. שמו של סוסה עלה בהקשר של הקבוצה כבר לפני חודשיים, אך השכר הגבוה שלו באיראן, יחד עם העובדה שהעונה שם הסתיימה ממש לפני תום מועד ההעברות בארץ, הובילה את האדומים לחפש אלטרטיבה אחרת. משלא נמצאה כזאת, חזרה האלופה לאופציה של הדומיניקני והחתימה אותו.

        סוסה לא אמור להפוך לשחקן מרכזי בירושלים, אלא ינסה להביא להם משהו שונה שיעזור להם בעוד כחודש וחצי להיות אלופי המדינה בפעם השנייה ברציפות. במילים אחרות: אם איליי הולמן הוא הגירסה המעודכנת של דיון תומפסון, אז סוסה הוא מחליפו של טיוויין מקי.

        "לא מדובר בסופרסטאר", אומר אחד ממאמני ליגת העל, "השם שלו עלה בהקשר של חולון לפני כן, וזה לא היה מפתיע אם היה מגיע לשם. מה שבסופו של דבר גרם לירושלים להביא אותו זו העובדה שהוא נמצא בכושר משחק טוב, ומגיע ממסורת של הצלחות - אליפות באיטליה, הצלחות ביורוקאפ, ושהוא יודע להיות חלק מסוללה של גארדים - כמו בססארי ובאולם. ביחד עם הלפרין, בר טימור ואי.ג'יי רולנד, הקו האחורי של ירושלים לא נופל מזה של מכבי תל אביב, ואולי אף עולה עליו. לצד היתרון של הולמן וליאור אליהו מתחת לסל, ודונטה סמית' בכנף, זה בהחלט מהלך שמקרב את ירושלים לזכייה נוספת בתואר".