קורבן לאומי: הסיבות לשינוי מעמדו של ביברס נאתכו בצסק"א מוסקבה

צסק"א מוסקבה תארח הערב (רביעי) את קרסנודר בחצי גמר הגביע הרוסי, וביברס נאתכו צפוי להמשיך לשבת על הספסל. הקשר הישראלי שיחק 90 דקות בלבד מאז חידוש הליגה הרוסית לפני חודשיים, וזה הזמן להסביר את הסיבות האמיתיות בגללן הפך נאתכו מבאנקר ודאי בהרכב של המאמן לאוניד סלוצקי לשחקן שולי בסגל. על מנת לעשות זאת, כדאי לחזור לראיון שקיימתי עם אלן דזגוייב בפברואר 2014.

דזגוייב הוגדר מאז ומתמיד כעושה משחק או שחקן אגף בקישור ההתקפי, אך תוכניותיו האישיות היו שונות בתכלית. "אני מעדיף לשחק בעמדה נסוגה יותר, סוג של קשר אחורי, בערך כמו ביברס נאתכו. בשנתיים הראשונות של הקריירה הייתי פליימייקר, אבל עכשיו זה פחות טבעי מבחינתי", אמר לי כוכב צסק"א. הוא הזכיר את נאתכו ביוזמתו, בעוד הישראלי עזב את רובין קאזאן וחתם עד לסיום העונה בפאוק סלוניקי. הוא ראה בו מעין מודל לחיקוי, והגדיר אותו כשחקן השני בטיבו בליגה הרוסית בתפקידו, אחרי ראסמוס אלם השבדי.

דזגוייב לא ידע אז שהוא עשוי לשתף איתו פעולה כבר בחלוף חצי שנה. סלוצקי, שהעריך מאוד את כישוריו של נאתכו וחלק להביא אותו לקבוצה בשלב מוקדם יותר, קיבל את אישור ההנהלה לעשות זאת כאשר התברר כי המחלה הנדירה ממנה סובל אלם סיכנה באופן טראגי את עצם הקריירה שלו. נשיא צסק"א יבגני גינר אמר שאסור לשבדי בשום אופן להמשיך לשחק כדורגל אם ברצונו להישאר בחיים. אחרי הפסקה ארוכה, מנסה אלם לשוב למגרשים במדי קבוצת נעוריו קלמאר, אבל מבחינת הרוסים זה כבר לא רלוונטי. הם היו זקוקים למחליף בקיץ 2014, ובחרו את נאתכו, שהיה שחקן חופשי. צסק"א, שמקפידה על תקציב צנוע ומאוזן, אוהבת מציאות מסוג זה, והישראלי התאים כמו כפפה ליד למערך של סלוצקי, אשר זהה כמעט לחלוטין לזה שיישם קורבן ברדייב בקאזאן.

מבחינת דזגוייב, היתה זו אכזבה. הוא נוסה לא פעם כקשר אחורי בעונת 2013/14 כאשר אלם לא היה כשיר, וקיווה שסלוצקי יגשים את חלומו בעקבות עזיבתו של השבדי. המציאות היתה שונה – נאתכו נכנס להרכב באופן מיידי, התאקלם תוך ימים ספורים, והפך לשחקן מפתח עבור המאמן. השילוב שלו עם פונטוס ורנבלום, השבדי היחיד שנותר בקבוצה, היה מושלם. ורנבלום הפיזי והקשוח הוא הגרזן אשר תפקידו לחסל התקפות מתפרצות ולגבות את שחקני הקו האחורי שמצטרפים להתקפות. נאתכו היה הנווט והמוח, והצטיינותו של השבדי איפשרה לו לנוע קדימה בתדירות גבוהה מבלי לחשוש להפקרת עמדתו.

ימים ספורים אחרי הגעתו של נאתכו, חתם בצסק"א גם חברו הקרוב רומן ירומנקו, הפליימייקר הרוסי-פיני ששיתף פעולה עם הישראלי בקאזאן. כתוצאה מכך, איבד דזגוייב את מקומו הבטוח בהרכב. הניצחון 0:6 על רוסטוב ב-31 באוגוסט 2014 הדגים היטב את המערך האופטימלי של צסק"א בעונה שעברה. נאתכו הבקיע אז שלושער במשחקו השלישי בלבד בקבוצה, וגם בישל לירומנקו שכבש בבעיטה אדירה. דזגוייב צפה בהצגה מהספסל ונכנס רק בדקות האחרונות.

צסק"א אמנם לא זכתה באליפות אשתקד, אך מבחינת איכות המשחק היתה זו העונה הטובה ביותר שלה בעידן סלוצקי שהחל ב-2009. היא נתנה פייט לא רע בשלב הבתים בליגת האלופות, כולל ניצחון 1:2 בחוץ על מנצ'סטר סיטי, בו בישל נאתכו צמד שערים לסיידו דומביה. היא כבשה 67 שערים ב-30 משחקי הליגה הרוסית – המאזן הטוב בליגה בפער ניכר. ירומנקו כבש 13 פעמים, נאתכו תרם 12 שערים (מתוכם שבעה בפנדלים). דזגוייב, שנע בין העמדות השונות בקישור ההתקפי והיה סוג של שחקן רוטציה, הסתפק בחמישה.
כך החלה גם העונה הנוכחית. נאתכו שיחק כהרגלו לצידו של ורנבלום בקישור האחורי, ירומנקו היה הפליימייקר, דזגוייב תופקד באגף השמאלי. זה עבד נהדר, וצסק"א השיגה ניצחונות בכל חמישה המשחקים הראשונים עם המערך הטבעי הזה. ואז חלה התפנית – באוגוסט מונה סלוצקי למאמן רוסיה במקומו של פאביו קאפלו הכושל.

מצבה של הנבחרת במוקדמות יורו 2016 היה קשה, והמשימה הראשונית היתה להציל את הקמפיין ולעלות לטורניר. סלוצקי קיבל תחילה את הג'וב למשך חודשיים בלבד, כולל משחקי פלייאוף פוטנציאליים. אחד המהלכים הטקטיים החשובים ביותר שביצע על מנת לשנות המגמה היה לשלב את דזגוייב שלא נספר על ידי קודמו האיטלקי – הקשר המחונן כמעט ולא היה רלוונטי, יצירתיותו לא הותירה רושם על קאפלו, ובמונדיאל בברזיל הוא קיבל דקות ספורות כמחליף. סלוצקי סבר כי יש לתת לדזגוייב את הבמה המרכזית, אבל באיזה תפקיד? זה היה הרגע בו החלו הצרות של נאתכו.

עמדת הפליימייקר בנבחרת היתה תפוסה על ידי הקפטן רומן שירוקוב, השחקן החכם ביותר בסגל עם ראיית משחק מופלאה. על הקווים רצו אלכסנדר קוקורין ואולג שאטוב, וסלוצקי ממש לא רצה לוותר עליהם. מנגד, בקישור האחורי הסתמנה בעיה, כי כל המועמדים הטבעיים היו בכושר גרוע, ואיש לא סיפק את הסחורה. רק שניהם יודעים מי מהם העלה ראשון את הרעיון לשבץ את דזגוייב בעמדה נסוגה, ואפשר להניח שהיה זה דווקא השחקן עצמו שראה בכך הזדמנות פז להגשים את חלומו הכמוס. בשורה התחתונה, דזגוייב פתח ב"עמדת נאתכו" במשחק הבכורה של סלוצקי, בניצחון הקריטי 0:1 על שבדיה שסלל את הדרך להעפלה. ואם הוא משחק ב"עמדת נאתכו" בנבחרת, הגיוני ביותר שישחק באותו תפקיד גם בצסק"א, לא?

התפקיד הכפול של המאמן פעל לרעתו של הישראלי. לקראת משחקי המוקדמות הגורליים, רצה סלוצקי להריץ את הכוכב שלו בעמדה החדשה שלו גם בקבוצתו. למעשה, בניסוי הראשוני היה זה ורנבלום ששילם את המחיר וירד לספסל במשחק מול רוסטוב, בעוד דזגוייב שיחק לצד נאתכו. אלא שהיה זה רעיון גרוע במיוחד. לשבדי החסון אין תחליף, הקישור של צסק"א היה רך להחריד, והיא פיגרה במחצית. ורנבלום הוזעק למגרש, הקבוצה חגגה קאמבק וניצחה 1:2, והמאמן הבין את המסר. תכונותיו של דזגוייב דומות הרבה יותר לאלה של נאתכו, ולכן נאתכו איבד את מעמדו. הוא הוקרב לטובת נבחרת רוסיה.

זה לא אומר שסלוצקי הפסיק להעריך את נאתכו. נהפוך הוא – המאמן ניסה למצוא פתרונות יצירתיים למצב החדש. כאשר ירומנקו ירד בכושרו בגלל פציעה שלא טופלה כראוי, ניסתה צסק"א לשלב את נאתכו בעמדת הפליימייקר. זה לא היה הרעיון המבריק ביותר, כי הישראלי לא מרגיש נוח בעמדה קדמית זו, ולכך התלווה גם חוסר מזל. במשחקו הראשון כעושה משחק, מול דינמו מוסקבה באוקטובר, ספג נאתכו מכה בראשו, סבל מזעזוע מוח וחתך עמוק בפניו, ונאלץ להיעדר מספר שבועות. כאשר חזר, ראה כיצד עיתונאים המזוהים עם דזגוייב מתגייסים נגדו על מנת לבסס את מעמדו החדש של יקירם.

ב-2014/15 נכלל נאתכו בנבחרת העונה, והיו אפילו פרשנים בודדים שבחרו בו לשחקן המצטיין של העונה כולה. כעת נאלץ הישראלי להתמודד עם כותרות מדהימות בנוסח "קטסטרופה ושמה נאתכו". התסכול על אובדן המקום בהרכב היה חזק מספיק, ואיתו הגיעו גם טעויות תכופות יותר כתוצאה מרצון להוכיח את עצמו כנגד כל הסיכויים. כל פאשלה כזו דוסקסה לעומק במאמרי מערכת, בנסיון להצדיק את ההעדפה של דזגוייב בתפקיד החדש.

לנאתכו היו תקוות להפוך את המגמה אחרי פגרת החורף הארוכה. הוא סיפק מספר משחקים חיוביים במחנה האימונים בספרד, אך המציאות השתנתה דווקא לרעתו. קפטן הנבחרת שירוקוב הצטרף בפברואר לצסק"א אחרי שעזב את ספרטק בטונים צורמים, במטרה להתכונן ליורו. ירומנקו החלים מהניתוח וחזר לכשירות מלאה. במקביל, חלה פריצה של הקשר ההתקפי הצעיר אלכסנדר גולובין, שצפוי להיכלל בסגל רוסיה לאליפות אירופה. השלישיה הזו חסמה לחלוטין את האפשרות של נאתכו לשחק בקישור הקדמי כפי שעשה בשלהי 2015, ובצדק – לשלושתם כישורים מתאימים הרבה יותר.

נאתכו צריך לשחק בקישור האחורי, אבל כאשר היורו מעבר לפינה, ברור כשמש שאין לסלוצקי כל כוונה להזיז את דזגוייב ממקומו. ליכולתו של הישראלי אין למעשה כל משמעות. הוא לא משחק מסיבות שאינן תלויות בו, ואפשר אף לומר כי אינן מקצועיות. ולראיה התוצאות – צסק"א שפתחה את העונה בסערה עם ההרכב ההגיוני, צולעת מאז נובמבר. היא ביזבזה יתרון תשע נקודות בצמרת שהיה לה בסתיו, האליפות שנראתה ודאית נמצאת בסכנה גדולה מאוד. ב-2016 הפסידו חניכיו של סלוצקי 2:0 לרוסטוב של ברדייב, כשהם לא מסוגלים לייצר אפילו מצב הבקעה ראוי אחד. הם נכנעו ללא תנאי 2:0 לזניט במשחק העונה. הם בקושי ליקטו נקודה בתיקו מול לוקומוטיב במחזור האחרון. לקראת הישורת האחרונה, המצב לא מעודד בלשון המעטה.

דווקא במשחק הבודד בו שותף נאתכו לפני שבוע וחצי, בשל השעייתו של ורנבלום, הביסה צסק"א את מורדוביה 1:7. התוצאה האסטרונומית נבעה בעיקר מחולשתה האיומה של היריבה, אבל נאתכו סיפק משחק יציב ושקט במרכז המגרש, והתחיל את המהלכים שהובילו לשני השערים הראשונים במסירות למריו פרננדס הברזילאי. המגן הימני מתואם מצוין עם הישראלי, והצמד הזה היה אחראי להתקפות רבות מאוד בעונה שעברה. פירוקו בחודשים האחרונים ממש לא הועיל לקבוצה. אפילו דזגוייב עצמו הודה בראיון לפני חודש: "שחקן ברמתו של נאתכו על הספסל – זו מותרות".

אז מה יהיה עתידו של נאתכו? הוא תלוי בעיקר בעתידו של סלוצקי. המאמן הצהיר כי אינו מעוניין בשילוב התפקידים אחרי אליפות אירופה, אך עדיין אי אפשר לפסול אפשרות זו על הסף. אם יצליח הבוס עם דזגוייב בקישור האחורי ביורו ויישאר בצסק"א, אין לישראלי מה לחפש בצסק"א בעונה הבאה. מצד שני, אם ייכשל דזגוייב במדי רוסיה, או אם סלוצקי יתמקד בנבחרת ויוחלף על ידי עוזרו הבלארוסי ויקטור גונצ'ארנקו, הרי שאפשר יהיה לצפות לשינוי החל מיולי הקרוב. כאשר המגבלות הזרות יוסרו, עשויה צסק"א לשוב לשפיות ולתת לנאתכו את המושכות, כמו ב-2014/15.