פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

        מוטיב חוזר: האם לוקומוטיב קובאן תיעלם למרות ההצלחה?

        התקציב שלה לא יותר גבוה משל מכבי ת"א, אך היא הפכה מודל לחיקוי עבור מעמד הביניים של אירופה. לוקו, "קבוצה אמריקאית מעיר רוסית", יודעת שהיא עלולה לשלם את מחיר התהילה ובעונה הבאה אולי תשחק בכלל ביורוקאפ. בינתיים היא לא תתן לדבר להפריע לה בדרך לחלום: פיינל פור

        מוטיב חוזר: האם לוקומוטיב קובאן תיעלם למרות ההצלחה?
        מאמן לוקומוטיב קובאן יורגוס ברצוקאס עם אנתוני רנדולף (GettyImages)
        חלומות על פיינל פור (צילום: GettyImages)

        לפעמים רגעי שיא ורגעי שפל מגיעים בסמיכות מפחידה זה לזה, אבל מה שעלול לקרות בקרוב מאוד ללוקומוטיב קובאן הוא באמת נדיר. גם אם קבוצתו של יורגוס ברצוקאס תנצל החל מהערב (רביעי) את יתרון הביתיות ותעפיל לפיינל פור על חשבון ברצלונה, בכלל לא בטוח שהיא תשחק בעונה הבאה ביורוליג. דבר כזה לא אירע כבר 18 שנים, מאז שא.א.ק אתונה, סגנית אלופת אירופה ב-1998, שיחקה בגביע ספורטה ב-1999.

        כי במפה הסבוכה, אולי אף מעוותת, של הכדורסל האירופי, הרוסים יכולים באופן תיאורטי לזכות ביורוליג ולהידרדר ליורוקאפ. הכרטיס שלהם למפעל הבכיר תלוי בכלל במה שיעשו בפלייאוף של ליגת ה-VTB: הם יצטרכו לזכות בה, או לכל הפחות להפסיד בגמר לצסק"א מוסקבה. "ההסכם של היורוליג, לפחות בכל מה שקורה בו בעונה הבאה, אינו טוב להרבה קבוצות, ואנחנו ביניהן", הודה נשיא הקבוצה אנדריי ודישב, "זאת תהיה הפעם השנייה שהדלת של היורוליג נסגרת בפנינו רק בגלל מאיפה שאנחנו מגיעים".

        אבל גם אם התרחישים המוזרים ביותר יקרו, הם לא יקלקלו לקבוצה מקרסנודאר את העונה הגדולה בתולדותיה. עונה שיכולה לשמש מודל לקבוצות רבות מהדרג השני ביורוליג, לפחות מבחינה תקציבית, דוגמת מכבי תל אביב, כיצד לבנות סגל שיקרא תיגר על הגדולות באמת.

        מאמן לוקומוטיב קובאן יורגוס ברצוקאס (GettyImages)
        ברצוקאס בנה חבורה מיוחדת (צילום: GettyImages)

        קובאן מוכרת לקהל הישראלי בעיקר בשל הקשרים והקצרים שלה עם שחקני הקבוצות הבכירות בארץ. היא התקוטטה עם מכבי תל אביב על יוגב אוחיון, ויתרה בקיץ על בריאן רנדל אחרי שעזב את הצהובים ולפני שחזר אליהם, רכשה לפני חודשיים את מאט ג'נינג מהפועל ירושלים, וכעת נראה כי היא עשויה לאבד את מאמנה המצליח ברצוקאס לטובת הקווים ביד אליהו.

        גם אם תשתחל ליורוליג בעונה הבאה, הסיכוי שנראה את "לוקו" מצליחה כך ומגיעה רחוק בעתיד אינו גבוה. "הרבה מאוד דברים התחברו כדי שנהיה כל כך טובים", סיכם ברצוקאס אחרי הבטחת הביתיות בהצלבה לפני מספר שבועות, והוא היה מספיק כן כדי להודות: "אלה דברים שלא תמיד יחזרו על עצמם". לא רק המאמן עצמו עשוי לעזוב: שני כוכבי הקבוצה, מלקולם דילייני ואנתוני רנדולף, בדרכם ל-NBA, כשהראשון אף עשוי לקבל חוזה בסדר גודל של שלושה מיליון דולר, וספק אם סוללת השחקנים המשלימים יכולה לסחוב בעצמה את הקבוצה הזו לאנשהו ולעשות את קפיצת המדרגה לדרגות של כוכבים.

        יש ברוסיה מי שמנסה לגמד את ההישג של קובאן וטוען כי היא נהנתה מהגרלה נוחה. זה לא תלוש לחלוטין מהמציאות: היא אמנם הקדימה בטבלה את פנאתינייקוס, הכוכב האדום בלגרד ואנאדולו אפס, אבל המבקרים אומרים כי לו הייתה נקלעת לבית המקביל - עם ריאל מדריד, ברצלונה, ויטוריה ואולימפיאקוס, היא הייתה רואה את סדרות רבע הגמר בטלוויזיה. ממש כמו חימקי מוסקבה. "זה רחוק מהמציאות", דוחה העיתונאי הרוסי אלכסנדר ברמינסקי את הטענות. "קובאן דאגה להצלחה שלה מתחילת העונה. חימקי עלתה סיבוב עם 5:5, וסיימה את העונה במאזן שלילי ביורוליג. קובאן עומדת על מאזן נהדר של 7:17. זה נקרא לדאוג למזל שלך".

        ואחרי כל סיפור ההצלחה, הדרך של לוקומוטיב לפיינל פור צפויה להיות קשה, אפילו קשה מאוד. אז נכון שברצלונה של העונה היא לא קבוצה גדולה העונה, ונכון שהיא הבטיחה את עלייתה רק במחזור האחרון והייתה רחוקה מלהרשים לאורך כל הדרך, אבל הניסיון של הקטלאנים, שלא החמיצו הופעה ברבע הגמר מאז 2005, עשוי להתברר כחיוני אל מול חוסר הניסיון של הרוסים, שמעולם לא הגיעו למעמד הזה.

        "שמעתי בימים האחרונים כאלה שאומרים שאנחנו פייבוריטים נגד ברצלונה", אמר דילייני בסוף השבוע האחרון, "אולי זה אומר הכל על העונה הגדולה שלנו. אבל כדי להפוך מלהיות פייבוריטית למנצחת הדרך ארוכה".

        פורוורד מכבי תל אביב, בראיין רנדל (קובי אליהו)
        אורח לרגע. רנדל (צילום: קובי אליהו)

        ההצלחה המטאורית של לוקו אינה מובנת מאליה. את העונה שעברה היא סיימה באכזבה, כשהודחה ברבע גמר היורוקאפ, אחרי 19 ניצחונות רצופים שנמחקו כלא היו, והפסידה בחצי גמר ה-VTB. המאמן סרגיי בזארביץ' נשלח הביתה יחד עם שלושה משחקני החמישייה המובילה - דריק בראון, ריצ'רד הנדריקס ומנטאס קלנייטיס. המפתחות הועברו לשניים שכבר היו בקבוצה: הגארד דילייני והפורוורד רנדולף, שסיים עונת בכורה סבירה ובינונית במועדון.

        "היה ברור שהנדריקס לא ימשיך, כי הוא היה פחות טוב והייתה תחושה שהוא בירידה", אומר העיתונאי ברמינסקי, "ובקובאן הבינו שצריך ללכת רק על אחד מהשניים, רנדולף ובראון, כי השילוב הזה פשוט לא כעבד". רנדולף, שכבר היה שחקן רוטציה מוביל בגולדן סטייט בעונתו השנייה ב-NBA, זכה לקבל את האמון מההנהלה, בעוד בראון עבר לאנאדולו אפס.

        "דריק הלך איתנו יד ביד לאורך שנים ואנחנו מודים לו", אמר הנשיא ודישב כשהסביר את השחרור, "החלטנו ללכת בכיוונים אחרים, ואנחנו בטוחים שזה יעשה טוב לשני הצדדים". לבראון זה עשה קצת פחות טוב, כשהתקשה להסתדר ברוטציה של דושאן איבקוביץ' והפך למשלים של דאריו שאריץ' בעמדת הפאוור פורוורד.

        אם אחרי העונה הראשונה באירופה לא היה ברור לאן הקריירה של רנדולף תגיע, כעת ההערכות הן שבקיץ הקרוב הוא ישוב ל-NBA, כמו גם דילייני שקנה לעצמו את המעמד של הגארד הסקורר הטוב באירופה, כולל שישה משחקים עם 20 נקודות או יותר. "חשוב לי מאוד להגיע להישג משמעותי עם הקבוצה הזאת", אמר דילייני בקיץ.

        עד כמה הוא גדול? אחרי שפירק את אנאדולו אפס באיסטנבול עם 19 נקודות, בדרך לניצחון ב-15 הפרש, אמר עליו איבקוביץ': "זה שחקן שעושה את ההבדל. אי אפשר לעצור אותו מלקלוע, השומרים הטובים באמת יוכלו אולי מעט להאט אותו. רק הוא יכול לעצור את עצמו ביום פחות טוב".

        מלקולם דילייני שחקן לוקומוטיב קובאן (GettyImages)
        סקורר ענק. דילייני (צילום: GettyImages)

        התקציב של קובאן אינו הנמוך ביותר בין שמונה קבוצות ההצלבה - ויטוריה ענייה ממנה, בוודאי שהכוכב האדום בלגרד ואפילו על פי הערכות מסוימות גם פנאתנייקוס מחזיקה בתקציב שווה לקבוצה מקרסנודאר או נמוך ממנה. ובכל זאת, לצד ההצלחה של כוכבים כמו רנדולף ודילייני, שמשתכרים ביחד כשלושה מיליון דולר, נמצאת סוללה של שחקנים משלימים שהפכו את קובאן לקבוצה הטובה שהיא.

        השם המוכר ביותר הוא ויקטור קלאבר, שתמיד היה אחד מבעלי הפוטנציאל הגדול שחיכו לפריצה. אחרי כמה שנים שבהן הוביל את ולנסיה לצמרת הספרדית, אך לא האירופאית, וכאמור עוד תקופה במדי הטריילבלייזרס. "לא היה לי נוח לשבת על הספסל ב-NBA", סיפר הספרדי בכנות אחרי שלוש שנים של 13.4 דקות ו-3.2 נקודות למשחק בפורטלנד. "החלטתי לחזור לאירופה וקובאן הייתה הקבוצה עם השאיפות הטובות ביותר שנתנה את ההצעה הטובה ביותר".

        בקובאן הוא אחד משני פורוורדים שמשלימים את רנדולף, וזה לא שהוא נוצץ - אלא עושה את זה בצורה יעילה מאוד. "כל פעם שקלאבר קולע יותר מדי, קובאן מפסידה, וזה לא סתם קורה", אומר ברמינסקי. "ברצוקאס לא צריך שיקלע 15, כי זה אומר שההתקפה לא מגיעה למקומות הנכונים. הוא עושה הרבה דברים מעבר לזה".

        אם קלאבר נתפס כסוג של באנקר, הרי ששלושת הזרים הנוספים שהגיעו בתחילת העונה לקבוצה, וג'נינג שהצטרף אליה במהלכה, לא סומנו מראש כהצלחות גדולות. כריס סינגלטון לא הצליח ב-NBA, והגיע אחרי עונה בסין ובליגת הפיתוח. דונטיי דרייפר לא הצליח לבוא לידי ביטוי בריאל מדריד ובאפס, והצגותיו הגדולות עם צדביטה זאגרב ביורוקאפ הפכו כבר לזיכרון חולף, ואילו ריאן ברוקהוף היה צלף בבשיקטאש. רק בבשיקטאש. העלות הממוצעת של שלושת השחקנים שפתחו את העונה בקובאן היא חצי מיליון דולר, סכום אפשרי בהחלט לקבוצה מהדרג השני באירופה.

        "מאט הוא מסוג השחקנים שאנחנו אוהבים", הסביר ברצוקאס את הבאתו מירושלים, "שחקנים שיש להם מה להוכיח, שרוצים לשחק ברמה הגבוהה, ובעלי יכולות שכבר עשו משהו בכדורסל האירופי". ואכן, מספריו של ג'נינג בקובאן לא רחוקים מאלה שהיו לו בארנה. הוא עומד על 9 נקודות למשחק ופוגע ב-41% לשלוש (10.1 נקודות למשחק ו-41% לשלוש היו לו קודם לכן העונה ביורוקאפ), רק מול יריבות חזקות בהרבה, וכשתפקידו ברוטציה שולי יותר.

        אם נחפש נקודה דומה למכבי תל אביב, נראה שגם בקובאן השחקנים המקומיים רחוקים מלהיות כוכבים. שלושה רוסים מקבלים דקות מברצוקאס - יבגני וורונוב, אנדרי זובקוב וסרגיי ביקוב נעים בין 3.7 ל-5.3 נקודות ובין 11.5 ל-16.5 דקות בממוצע. "כן, זאת קבוצה אמריקאית לכל דבר, היא רק מגיעה מעיר רוסית", מודה ברמינסקי, "אבל כשרואים את חוסר ההצלחה של נבחרת רוסיה, והקושי של קובאן להתמודד על הכוכבים הרוסים - אלכסיי שבד, ויקטור חריאפה, אנדריי וורונצביץ', טימופיי מוזגוב וסשה קאון, אפשר להבין למה הולכים על הקונספט הזה, והעובדה היא שהוא מצליח".

        האזינו לפודקאסט "הפודיום" - פרק 31, עם 31 דקות על השיא של זהבי