רונאלדו של הבלמים: האם נאלדו מסוגל להדיח את ריאל מדריד?

כאשר חתם נאלדו בוולפסבורג בקיץ 2012, הוא הצהיר במסיבת העיתונאים הראשונה: "באתי כדי לשחק שוב בליגת האלופות. היו לי שבע שנים נהדרות בברמן, אבל זו המטרה שלי כעת, ואני מאמין שאוכל להגשים את השאיפה כאן. יש לזאבים קבוצה טובה מאוד".

ורדר ראתה את המעבר בעיניים קצת אחרות, וגם הבלם הברזילאי עצמו ניסה לייפות את המציאות באמירתו לגבי קבוצתו הקודמת. היו לו חמש שנים נהדרות בלבד בברמן, כי השנתיים האחרונות הפכו לסיוט מתמשך, שהעמיד בסימן שאלה את עצם המשך הקריירה שלו.

בקיץ 2010 התגלתה פציעה חמורה בברכו הימנית של נאלדו, והצוות הרפואי של המועדון היה אובד עצות. כל איש מקצוע העניק אבחנה אחרת, והטיפולים לא עזרו. נהפוך הוא – הם רק החמירו את המצב. בחלוף חצי שנה, במהלכה לא התאפשר לו אפילו להתאמן, ביקש הברזילאי לטוס למולדתו כדי לקבל חוות דעת נוספת. ברמן השיבה בשלילה, אבל השחקן הפר את ההוראות, נסע בכל זאת ועבר ניתוח שהוכתר כהצלחה מסחררת. מאז, לא ניתן היה לשקם את הקרע. נאלדו הבין היטב כי אין לו עתיד בברמן.

עוד כאשר היה בעיצומו של תהליך החלמה, התנפל נאלדו בביקורת חריפה מאוד על מועדונו. "לו היו משחררים אותי ללא בעיות, הכל היה נפתר הרבה יותר מהר. איבדתי שנה שלמה מהקריירה, ואחמיץ את קופה אמריקה. היה זה חלום חיי לשחק בטורניר הזה, ולא אוכל לעשות זאת בגלל ברמן", הוא אמר, והאשים בנוסף את הקבוצה בהפרת התחייבויות כלכליות, כולל הפסקת תשלום דמי ביטוח. "הם מתנהגים כאילו לא אכפת להם ממני ומפגינים חוסר כבוד כלפיי", טען נאלדו.

בסופו של דבר, קיבל אותו הקהל בתשואות כאשר עשה קאמבק בתום היעדרות בת 15 חודשים, אך זו לא היתה חזרה מאושרת. זמן לא רב מאוחר יותר, קרע הברזילאי רצועות בברכו, הפעם ברגלו השמאלית, והחמיץ גם חלק נכבד מהסיבוב השני בעונת 2011/12. ההצהרות החד משמעיות על נכונות לעזוב, לצד ספקות כבדים מאוד סביב כשירותו בגיל 29, גרמו לברמן להסכים פחות או יותר לכל הצעה שתבוא. וולפסבורג שמה צ'ק של 4 מיליון יורו, והוא התקבל בשמחה. היתה זו פרידה צורמת מהאיש שזכור עד היום כאגדה של ממש, כי חמש העונות הראשונות של נאלדו היו חלומיות.

בנעוריו, לא נחשב נאלדו לעילוי, לא התקבל לאף אקדמיה ושיחק על מגרשי אספלט, עד שאביו דחף אותו, כמעט בכוח, לנסות את מזלו בכדורגל מקצועני. את הקריירה הוא החל כחלוץ, ורק בז'ובנטודה, כאשר כבר היה בן 22, החליט המאמן איבו וורטמן להציב אותו במרכז ההגנה, לצידו של טיאגו סילבה. אוהדי הקבוצה זוכרים עד היום את חוליית העורף המצוינת ההיא בשנת 2004, ויש לומר כי לנאלדו היה מזל רב יותר מעמיתו ביציאה לאירופה. טיאגו סילבה הצטרף לפורטו שלא ספרה אותו, ואז נמכר לדינמו מוסקבה, שם כמעט מת משחפת – אתם מוזמנים לקרוא את הסיפור המלא כאן.

לעומת זאת, נאלדו אותר על ידי הסקאוטים של ברמן, והמנהל הספורטיבי קלאוס אלופס טס לברזיל במיוחד כדי לצפות בו. ראשי ז'ובנטודה שמעו על כך, וסיפסלו את הבלם בכוונה כדי להסתירו – אז אלופס נשאר שבוע נוסף וביצע את המשימה בכל זאת. הוא ידע מיד שזה בדיוק הרכש הנכון שיתאים כמו כפפה ליד לסגנון ההתקפי של המאמן תומאס שאף. למרות מימדי הגוף העצומים (198 סנטימטרים של גוף אתלטי), ניחן נאלדו בשליטה נהדרת בכדור שאיפשרה לו לבנות את המשחק מאחור, וגם ביכולת כיבוש יוצאת דופן, כולל בעיטות אדירות ממרחק.

ברמן היתה אז קבוצת צמרת מלהיבה, שנה אחת בלבד אחרי הדאבל ההיסטורי ב-2004. את עונת הבכורה של נאלדו היא סיימה כסגנית אלופה, בפיגור חמש נקודות בלבד מבאיירן מינכן. בעונתו השניה, הצטרף אליו פר מרטסאקר, והצמד עשה חיים משוגעים. הצטרפותו של נאלדו להתקפות והכדורים החופשיים האימתניים שלו הפכו לנשק חשוב מאוד, ובניצחון 2:6 בפרנקפורט אפילו הבקיע הברזילאי שלושער. ב-2009 הוא אף מצא את הרשת בגמר גביע אופ"א מול שחטאר דונצק – הישג לא מבוטל למרות שהאוקראינים ניצחו 1:2. באותה עונה הניף נאלדו את הגביע הגרמני. האליפות אמנם חמקה מברמן, אך הברזילאי היה שחקן מפתח בקבוצת פאר.

ואז באה הפציעה הקשה, בעוד במקביל נקלעה ורדר למשבר כלכלי ומקצועי. עם שובו, גילה נאלדו שהוא משחק בקבוצת מרכז טבלה במקרה הטוב. לו היו מתייחסים אליו כראוי, ייתכן והיה נשאר, אבל במציאות החדשה זה ממש לא היה רלוונטי. הוא היה זקוק לאתגר חדש, אבל מי יהמר על כוכב לא צעיר שעבר פציעות קשות בשתי הברכיים? פליקס מאגאט ספג אינספור ביקורות בקדנציה השניה שלו בוולפסבורג, אך על ההחלטה הזו צריך להסיר בפניו את הכובע. הוא לא היסס להחתים מנהיג מנוסה במחיר מציאה. המאמן עצמו "התפוטר" כבר באוקטובר 2012, אך יורשו דיטר הקינג קיבל מתנה מופלאה.

הקריירה הבינלאומית שלו נעצרה בגלל הפציעה על ארבעה משחקים בלבד, וזה בהחלט מתסכל, אבל בבונדסליגה הוא רק הלך והשתבח. "עסקת נאלדו היתה אחת הטובות בתולדות וולפסבורג. הוא הסמל של הקבוצה, המנהיג האולטימטיבי, חלק אינטגרלי ביותר מהמערך של הקינג. הוא לא רק תורם המון על הדשא, אלא גם משפיע רבות בחדר ההלבשה בזכות האופי הנהדר שלו", אומר תומאס היטה, המסקר את הזאבים עבור "קיקר". כל החששות לגבי כשירותו נעלמו מזמן. הברכיים שלו מתפקדות ללא בעיה, הסיבולת הפיזית לא נפגעה למרות שיחגוג יום הולדת 34 בספטמבר. בארבע העונות בוולפסבורג, הוא כמעט ולא החמיץ משחקים.

וגם בצד ההתקפי הוא ממשיך לתרום. אחרי 22 שערי ליגה במדי ברמן, נוספו גם 16 בוולפסבורג. עם 38 כיבושים במצטבר, הוא שחקן ההגנה הפעיל הפורה ביותר בגרמניה, ואחד המצטיינים בתולדות הבונדסליגה. בעונה שעברה הוא אפילו קבע שיא אישי של שבעה כיבושים, וזו גם היתה עונה מזהירה מבחינת הזאבים, בזכותה הצליח סוף כל סוף להגשים את השאיפה למענה הגיע.

הברזילאי ציפה להעפיל לצ'מפיונס-ליג כבר ב-2013, אך תחילת עונה גרועה עם מאגאט דירדרה את הקבוצה למרכז הטבלה. ב-2014 החמיצה וולפסבורג העפלה על חודה של נקודה, ורק ב-2015 כבר צעדה בבטחה וסיימה כסגנית האלופה. אחרי ארבע עונות בליגת האלופות במדי ברמן, חזר נאלדו לבמה המרכזית, ולא היה מאושר ממנו. והוא אכן נהנה מכל רגע.

כאשר הקבוצה היתה זקוקה לו יותר מכל, במשחק הנעילה בשלב הבתים מול מנצ'סטר יונייטד בו נקלעה לפיגור מוקדם, כבש הבלם התמיר צמד בניצחון 2:3 – אחד ברגלו הימנית האדירה ואחד בראש. יש כאן אירוניה לא מבוטלת, כי בליגה טרם מצא נאלדו את הרשת העונה, אך בליגת האלופות שילש במשחק אחד את המאזן של כל הקריירה.

השדים האדומים כה התרשמו, שלאחרונה הופיעו בגרמניה דיווחים על כך שהם מעוניינים להחתים את נאלדו בקיץ על תקן מנהיג שיחנך את דור הבלמים הצעיר. האם אפשר להתייחס אליהם ברצינות, לאור הבלגן הניהולי באולד טראפורד? קשה לדעת, אבל בינתיים נאלדו עסוק במשימה שונה בתכלית.

הוא נעדר משני המשחקים מול גנט בשמינית הגמר בגלל פציעה (לא, ממש לא בברך, אלא בכתף), והאוהדים חששו שלא יהיה במיטבו במשחק הראשון מול ריאל מדריד ביום רביעי. הם לא היו צריכים לפחד, כי נאלדו היה סלע איתן בעורף בניצחון 0:2. כעת, הוא מגיע לסנטיאגו ברנבאו במטרה לסגור עניין, וזה לא צפוי להיות פשוט. השם המלא שלו, אגב, הוא רונאלדו אפארדיסו רודריגס. כאשר החל את דרכו בכדורגל, הוא ממש לא רצה השוואות לרונאלדו המקורי, ומכאן נובע הקיצור המיוחד. הפעם יעמוד מולו רונאלדו אחר לגמרי. השאלה, אם כך, היא איזה רונאלדו יעלה לחצי הגמר. ומה הסיכוי ששניהם ישחקו במנצ'סטר יונייטד בעונה הבאה?