בווידאו: בריאן ווינדהורסט, כתב ESPN המקורב ללברון, נרדם בשידור
איפשהו, במדינה כלשהי באפריקה, אולי טנזניה, אולי טוגו, ילד אפריקאי זורק לסל וחולם להפוך להאקים אולג'וואן הבא. יכול להיות שאותו ילד לא יגיע בסופו של דבר לאותם גבהים שהאקים הגיע, אבל הוא יכול להרשות לעצמו לחלום להגיע לשם. אחת הסיבות שהוא יכול להרשות לעצמו את החלום המוטרף הזה היא מאסאי יוג'ירי.
.
על כרטיס הביקור של יוג'ירי כתוב נשיא וג'נרל מנג'ר של הטורונטו ראפטורס. זה תפקיד מרשים וחשוב, במיוחד עכשיו כשטורונטו הפכה לדמות קבועה בצמרת המזרח, שברה את שיא הניצחונות בהיסטוריה של המועדון וככל הנראה תאבד את בתולי הפלייאוף שלה אם תנצח סוף סוף בסיבוב הראשון העונה, אבל כרטיס הביקור הזה מספר רק חצי מהסיפור. הוא מספר רק את הפרקים האחרונים בספר על החיים של יוג'ירי, ובעוד אלו פרקים מרתקים, פרקים שכוללים את הטרייד ששלח את כרמלו אנתוני מדנבר לניקס ב-2011, את הטרייד שלא היה על קייל לאורי לפני שנתיים, את תואר הג'נרל מנג'ר המצטיין של העונה ב-2013, עדיין הסיפור האמיתי מתחבא בפרקים הראשונים, בפרולוג של הסיפור. בלעדיו, קשה מאוד להעריך כמה הסיפור הזה הוא סיפור פנטזיה.
יוג'ירי גדל בניגריה בילדותו והעריץ כמובן את אולג'וואן, יליד המדינה. הוא שיחק כדורסל מגיל 13 ואפילו נדד לארצות הברית כדי לשחק במכללות, אבל מהר מאוד הוא הבין שהכישרון שלו לא מספיק כדי להגיע למקצוענים. "ראיתי שזה לא הולך לשום מקום, אז החלטתי להתחיל ללכת לטורנירים". בטורנירים הללו יוג'ירי החל לטוות קשרים שיעזרו לו לפתוח דלתות שאמורות להיות חסומות עבור בחורים אפרו-אמריקאיים מניגריה. אחת הדלתות הללו הובילה בשנת 2000 לדייוויד ת'ורפ, אחד המאמנים האישיים המוכרים בעולם הכדורסל, שאימן בין היתר את ג'ואקים נואה, קווין מרטין, עומרי כספי וגל מקל. שנתיים לאחר מכן ת'ורפ הזמין את יוג'ירי לפיינל פור של טורניר המכללות. יוג'ירי הגיע עם חליפה מבריקה, תספורת חדשה והמון אנרגיות ליצור קשרים, אבל בלי פלאפון כי הוא לא יכול היה להרשות את זה לעצמו. אז הוא נתן את הטלפון של ת'ורפ לכל מי שהוא פגש במסדרונות.
"תוך כמה ימים כבר לא יכולתי להשתמש בפלאפון שלי בגלל כל השיחות שמאסאי קיבל", אמר ת'ורפ בראיון לספורטס אילוסטרייטד לפני כמה שנים, "הבחור הזה חם, הוא מקסים, אנשים רק רוצים להיות סביבו. הוא יוצר קשרים יותר טוב מכל אחד אחר שראיתי. נראה לי שבאותו פיינל פור הוא התחיל להבין את הערך שלו. מה שמאמנים אוהבים זה גישה לכשרון, ומאסאי ידע על כל ילד בגובה 2.00 מ' באפריקה ובאירופה".
זמן קצר לאחר מכן, בעזרת ת'ורפ, יוג'ירי מצא את עצמו באימון של אורלנדו מג'יק, שאומנו על ידי דוק ריברס בזמנו. ה-GM של המג'יק דאז, ג'ון גבריאל, נתן למאסאי את כרטיס הביקור שלו, וזה כל מה שיוג'ירי היה צריך. "התקשרתי אל ג'ון כל יום במשך שישה חודשים", יוג'ירי מספר בדיעבד, "אבל לא קיבלתי טלפון בחזרה. בסוף, ככל הנראה כדי להיפטר ממני, הוא נתן לי להיות הסקאוט הבינלאומי של המג'יק". כך, יוג'ירי קיבל את ההזדמנות שלו, משרת סקאוט ב-NBA. זו אמנם הייתה משרה ללא תשלום, ויוג'ירי היה צריך לשלם מכיסו על טיסות וכניסות לטורנירים וישן על רצפות של חברים בשנה הראשונה שלו בתפקיד, אבל זה היה החרך בדלת שהוא היה צריך כדי לפתוח אותה לרווחה.
שנה לאחר מכן הוא קיבל משרה מלאה (עם משכורת) בדנבר נאגטס והפך מהר מאוד לאחד השמות המעניינים ביותר במשרדי ה-NBA בגלל הרקע והקשרים הגלובליים שלו. טורונטו התרשמה מאוד ממנו וגנבה אותו מדנבר ב-2008 כדי להפוך אותו למנהל של הסקאוטינג הבינלאומי שלהם. תוך שנתיים יוג'ירי התקדם והפך לעוזר ל-GM, בריאן קולאנג'לו, אולם ב-2010 דנבר פיתתה אותו לחזור לקולורדו כשהציעה ליוג'ירי את תפקיד הג'נרל מנג'ר. "ניסינו לקחת אותו מדנבר, אבל הם הבינו איזה נכס הוא וגנבו אותו חזרה", אמר קולאנג'לו על המחטף של הנאגטס, שהפך את יוג'ירי לאפריקאי הראשון שמקבל אחריות על קבוצת NBA.
למאסאי היו המון הצלחות בתחום המקצועי בתקופה שלו כג'נרל מנג'ר. הרגע המכונן הראשון שלו כמנהל היה בטרייד על כרמלו אנתוני, שהפך, בזכות שלל הנכסים שהשיג מהניקס (כולל בחירה בסיבוב הראשון בדראפט הקרוב), לאב-טיפוס של איך לעשות טרייד על סופרסטאר ממורמר. בהמשך הוא היה חלק בלתי נפרד מבניית הקבוצה ששברה את שיא הניצחונות בדנבר (57 ניצחונות ב-2013), אולם לאחר שסטף קרי פירק את הנאגטס בפלייאוף של אותה עונה, ג'ורג' קארל פוטר ומהר מאוד העסק התפרק. יוג'ירי קיבל הצעה לרשת את קולאנג'לו בטורונטו ושוב עשה את הדרך לקנדה.
גם בטורונטו מגע המידאס של יוג'ירי עבד שעות נוספות. כשהוא הגיע לקבוצה הראפטורס עדיין לא התאוששו מהעזיבה של כריס בוש ב-2010. הם היו תקועים בבינוניות ורודי גיי היה השחקן הכי טוב שלהם. יוג'ירי שלח את גיי לסקרמנטו תמורת שחקנים משלימים במהלך שאמור היה להתחיל את תהליך הבנייה מחדש של הראפטורס, אולם במקום זאת הראפטורס החלו לנצח. בחסות החולשה של המזרח והרבה מאוד קייל לאורי, הראפטורס הגיעו לפלייאוף עם יתרון ביתיות בשנתיים האחרונות והחלו לבנות מסורת והיסטוריה שהם כל כך חשובים לפרנצ'ייז שאין לו ממש על מה להישען חוץ מכמה דאנקים של וינס קרטר.
יוג'ירי ידע לנצל את המומנטום. הוא מבין את החשיבות של הפרנצ'ייז, של ההיסטוריה, של הדברים שמעבר לשחקנים על הפרקט. הוא מינה את הראפר דרייק, אחד האוהדים הבולטים של הראפטורס, לשגריר העולמי של הקבוצה. הוא תמך בסלוגן We The North, כפראפרזה על הסיסמאות מ"משחקי הכס" והוא לא פחד לקלל את כל ברוקלין ערב הסדרה מול הנטס לפני שנתיים כדי לשלהב את הקהל שלו והקבוצה שלו (דמאר דרוזן אומר שהוא רואה את הקלטת של יוג'ירי צועק Fuck Brooklyn שוב ושוב כדי לקבל אנרגיות). אפשר להגיד שליוג'ירי היה הרבה מזל עם הסיטואציה בטורונטו, במיוחד כי הבעלים של הניקס ביטל את הטרייד ההוא על לאורי ברגע האחרון, אבל הוא ידע מה לעשות עם המזל הזה. הרבה אנשים זוכים בלוטו. רובם לא יודעים מה לעשות עם הכסף. יוג'ירי הוא אחד האנשים שכן.
אולם היכולות של יוג'ירי לא מתנקזות רק למה שנעשה בין כותלי האייר-קנדה סנטר. יוג'ירי הוא המנהל של התכנית באפריקה של Basketball Without Borders, תכנית שקיימת מ-2001 ונוסדה על-מנת לעזור לפתח שחקנים צעירים מכל רחבי העולם ולעודד שינוי חברתי בתחומים של חינוך ובריאות באזורים פרובלמטיים. הוא מארגן מחנות כדורסל באפריקה, הוא המייסד של ארגון "Giants of Africa" (ארגון שנועד ליצור עתיד לצעירי היבשת דרך ספורט) ומשתתף בכנסים על מנהיגות עם ארסן ונגר ואר.סי ביופורד. עבור ילדים באפריקה, יוג'ירי לא רק הג'נרל מנג'ר הזה שבחר משום מה את ברונו קאבוקלו האלמוני בבחירה ה-20 בדראפט 2014, אלא הוא מנהיג ומודל לחיקוי.
דיקמבה מוטומבו הגדיר זאת היטב. באירוע שיוג'ירי ארגן לכבוד שנה למותו של נלסון מנדלה מוטומבו אמר כי "החיים של נלסון מנדלה הופכים להיות חשובים יותר כשהדור הבא הולך בעקבותיו. מאסאי הוא הדור הזה. הוא מרים את כולנו". יוג'ירי בעצמו טוען כי כל מה שהוא עושה, כל התארים האישיים והקבוצתיים, כל ההצלחות בדנבר ובטורונטו, בטלים בשישים לעומת מה שקורה באפריקה. "שום דבר לא משנה אם אני לא יכול להחזיר לאנשים באפריקה", כך מאסאי.
אמנם על כל סיפור מדהים שכזה על יוג'ירי יש עשרות ומאות סיפורים על אנשים שניסו ורצו ולחצו ולא הגיעו למטרה שלהם, אולם מספיק סיפור אחד כזה כדי להצית את ההשראה שכל כך הרבה צעירים צריכים כדי לדבוק בחלום שלהם. יוג'ירי מחזיק באחת מ-30 המשרות הנחשקות בעולם הכדורסל בזכות החזון שלו והנחישות שלו, ואם יש איזשהו ילד בקהל שחושב על קריירה כסקאוט ב-NBA, הסיפור של יוג'ירי הוא אחד שנותן תקווה לא רק שהחלום הזה אפשרי, אלא שגם כשהוא מתגשם, אפשר להשתמש בו כדי לעשות טוב למקום שממנו באת ולעולם כולו.
איך כתבו על יוג'ירי באפריקה פעם? תחלמו. זה בסדר לחלום, וזה בסדר לחלום בגדול.
