בווידאו: תקציר ההפסד של מכבי תל אביב להפועל ירושלים
לפני שלושה חודשים, אחרי שמכבי תל אביב הודחה מהיורוליג, תקפתי כאן את הביקורת שספג ז'אן טבק מתקשורת הספורט הישראלית. הקרואטי הענק אימן אז את הצהובים במשך שבועות ספורים בלבד, אבל פרשנים לא מעטים תלו בו את הכשלון, לעגו לתרגיליו המיושנים ועקצו את שמרנותו. חשבתי אז, ועודני חושב, שהביקורת לא הייתה עניינית. חלק מפרשני הכדורסל לא יכולים למתוח על טבק ביקורת אובייקטיבית, גם אם אינם מתנכלים לו באופן מודע, פשוט כי הוא תופס להם מקום עבודה פוטנציאלי. חשבתי אז, ועודני חושב, שחשוב שהכדורסל הישראלי יגלה פתיחות למאמנים זרים. מצבו של הענף קשה מכדי לפסול את האפשרות שאנשי מקצוע אירופאים יוכלו ללמד אותנו דברים שאנחנו לא יודעים. לטבק הגיע צ'אנס, וסיר הלחץ הישראלי לא בנוי להעניק אותו.
יש רק בעיה אחת בתאוריה התמימה שפיתחתי: אחרי ארבעה חודשים וחצי בתפקיד, מסתמן שטבק אינה המאמן המתאים. ההתחלה הייתה סבירה, לא יותר אך גם לא פחות. טבק אמר ועשה את הדברים הנכונים פישט את ההתקפה ודרש משחקניו אגרסיביות בהגנה. לא היה בכדורסל שלו שום דבר מבריק, אך נראה היה שמכבי מגבשת לעצמה אופי. רוצ'סטי לקח את הכדור לסל בחלק מהמקרים, או מסר ללנדסברג וסמית שממתינים בפינות במקרים אחרים, ובצד השני הקיזה מכבי דם, יזע ודמעות (ואם להודות באמת, איפשרה גם לא מעט ליי אפים פשוטים של הקבוצה היריבה). במקביל, הציפייה הייתה שכשמאמן מצמצם את נושאי הלימוד, יהיה לו די זמן לרדת לפרטים: שמניעת הכדור תהיה רצחנית, שהלחץ על הכדור יהיה חסר פשרות, שהפיק אנד רול יהיה בתזמון מושלם, שקריאת המצבים של הגארדים הנחסמים, הגבוהים החוסמים והקלעים בפינות תהיה ללא רבב, שהנעת הכדור תהיה חכמה וסבלנית. מכבי הייתה אמורה להשתפר בהדרגה.
במקרה של טבק, הציפיה פשוט לא התממשה. למכבי אין כל גרף שיפור. להפך. מאז הגיע גל מקל (על חלקו בכדורסל הנורא של הצהובים ראוי להתעכב בהזדמנות אחרת) ההתקפה היא כדררת מתמשכת ונטולת תוחלת, ובלי כל קשר לרכז הישראלי, ההגנה הפכה גם היא נטולת אופי וגם לא יעילה. את מקומה של השמירה האגרסיבית ממשחקיו הראשונים של טבק תפס זגזוג בין חילופים אוטומטיים, מצ'אפ זון ושלל התחכמויות אחרות, משל היה מאמן ישראלי שלפן מהשורה. ניהול המשחק ומדיניות החילופים לא היו אמורים להיות הצד החזק שלו מלכתחילה, והתוצאה ברורה: מכבי קורסת. אין דרך לייפות זאת. בששת משחקי הליגה האחרונים, מאזנה עומד על 3:3, היא קולעת 72.8 נקודות למשחק וחוטפת 73.3. כן, ההרכב של מכבי חסר, אבל מהספסל עולים שחקנים שמשכורתם משתווה לעתים לכל תקציב השחקנים של היריבות. במקום למצוא פתרונות, כמו משחק ריצה שמתאים לסגל הנמוך או תרגילים שיוציאו את הכדור מידיו של מקל, טבק דבק באותו סגנון שלא מצליח.
הנקודה המטרידה באמת מבחינת מכבי היא שנראה שהסיכוי היחיד שלה לזכות באליפות טמון בהתעלות של שחקנים יחידים, ובעיקר בבריאותם, ולא קשורה כלל לביצועים על הקווים. אם סמית ואמבקווה יחזרו לקו הבריאות, אם רנדל ישוב לכושר ולא ייפגע שוב באינסוף העצמות והשרירים השבירים שלו, אם מקל יואיל בטובו לכדרר פחות ואם רוצ'סטי יצדיק את שכרו אולי למכבי יש סיכוי לגבור על ירושלים בגמר הפיינל פור. זאת בהנחה הלא מבוססת שתנצח את מכבי חיפה, היריבה הצפויה בחצי הגמר. טבק לא יסייע למכבי לנצח במשחקים האלה. לא נראה שיש ביכולתו להקנות לקבוצתו הרגלים בריאים או לחילופין לנהל את המשחק בצורה חכמה דיה. שני המאמנים שהוא צפוי לפגוש במשחקים המכריעים האלו הם תמונת המראה שלו: רמי הדר ממכבי חיפה הוא כל מה שטבק היה אמור להיות מינימליסט ויסודי. חיפה עושה מעט מאוד ברמה הטקטית, אך עושה זאת היטב. זו הקבוצה הישראלית הכי לא ישראלית שיש. היא שומרת חזק ומתקיפה בחוכמה, בדרך כלל, ומוציאה את המקסימום מסגל מוגבל ולא כשרוני במיוחד. פרנקו, מנגד, הוא המאמן הישראלי האולטימטיבי, לטוב ולרע: ירושלים לא משחקת כדורסל חכם במיוחד ולא משתקפת בה עבודה מעמיקה על יסודות המשחק, אבל אפשר לסמוך על מאמנה הערמומי שישלוף איזו אזורית 1:3:1 ברגע האמת ויסגור עניין. טבק, כרגע, נמצא מחוץ למשחק.
מכבי כבר הפסידה שלוש פעמים לירושלים, הובסה ב-35 הפרש על ידי חיפה וגברה עליה בגביע בעיקר בזכות ערימות של מזל. השאלה היא מה עושים ראשי מכבי תל אביב עם העובדות האלו. דיוויד פדרמן הבטיח דף חדש בעונה הבאה, בדמות 12 שחקני יורוליג בסגל. אלא שהמבחן של המועדון בעיני אוהדיו מתחיל כעת. מכבי כבר הוכיחה בעבר שהיא מוכנה לעשות הרבה כדי לזכות בתואר לפטר, להשפיל, לספסל, להחליף. האם היא מוכנה לנקוט בצעד חסר תקדים, ולהחליף מאמן בפעם השנייה העונה, חרף הביקורת הציבורית, היעדר הנוחות ובעיקר הקושי הכספי הכרוכים בצעד כזה? הטענה הנגדית תהיה שאין מחליפים פוטנציאליים, אך היא שווה בדיקה. מישהו מאמין, למשל, שבייאאוט לדן שמיר מחולון עם הבטחה שישמש בעונה הבאה לכל הפחות עוזר מאמן לא יביא אותו להיכל מחר? מה עם מסע שכנועים נוסף לארז אדלשטיין? אולי סולחה מפתיעה עם פיני גרשון? מכבי הישנה ידעה להיות אכזרית, אסרטיבית ומפתיעה. מכבי הנוכחית, כך נראה, משלימה עם מר גורלה. אם תראו את טבק בפיינל פור, המסקנה המתבקשת תהיה שהנהלתו צועדת בעיניים פקוחות לעבר הפסד של אליפות שנייה ברציפות ושלישית בארבע עונות. במילים אחרות, המסקנה המתבקשת תהיה שזו כבר לא מכבי.
