משום מה, שני המאמנים הזרים האחרונים שעבדו במכבי תל אביב נחרתו בזיכרון הקולקטיבי כמי שנכשלו. אחרי הכל, לא היו להם כאן חברים שידברו בשבחם. לא היה להם לובי, כתבי חצר או דוברים. ובכל זאת, הנה נקודה שבדרך כלל לא מציינים בנוגע לוינקו ילובאץ ונוון ספאחיה: הם סיימו עונה שלמה ביד אליהו, זכו בתארים ובהצלחה סבירה באירופה, בעוד מחליפיהם יורם חרוש ועודד קטש, בהתאמה פוטרו אחרי שבועות ספורים. זו עובדה: ילובאץ וספאחיה היו טובים מהאנשים שבאו במקומם. העונות שלהם בישראל, גם אם לא היו מבריקות, היו סבירות בהחלט. אם היו ישראלים, סביר מאוד להניח שהיו ממשיכים בתפקידם לעונה נוספת ומקבלים צ'אנס לתקוע יתד במועדון. רק שלא היה להם סיכוי.
לא צריך להיות נביא כדי לנבא שזה יהיה גורלו של ז'אן טבק. אין לי מושג אם טבק הוא מאמן כדורסל מעולה. אין לו די עונות ברזומה כמאמן ראשי כדי לקבוע זאת. אלא שמהתרשמות ראשונית, אחרי כמה שבועות בתפקיד, אפשר לומר במידה רבה של ביטחון שהוא לא רע, לכל הפחות. הוא מצטייר כאדם אינטליגנטי וכריזמטי למדי, עם פילוסופיה מגובשת למדי על המשחק (שאפשר להתווכח איתה, כמובן) ויכולת לזכות באמונם ובכבודם של שחקנים שמשתכרים מאות אלפי דולרים בתוך תקופה קצרה. זה לא מעט בכלל.
אי אפשר לומר שמכבי תל אביב משחקת תחתיו כדורסל מבריק, אבל הקרואטי הענק הצליח לייצב את השורות. חשוב לזכור שגיא גודס פוטר מתפקידו אחרי קריסה מוחלטת באירופה אך גם בעקבות שני הפסדי בית רצופים בליגה, אחד מהם להפועל ירושלים והשני למכבי אשדוד. טבק אמנם הפסיד בנהריה, אבל הביס בצורה משכנעת את מכבי חיפה ואילת, ובאירופה הוביל את מכבי לשלושה ניצחונות רצופים, אחרי ההפסדים לצסק"א ומלאגה.
מכבי לא העפילה לטופ 16 ונפלה תחת ניצוחו ליורוקאפ, אך אי אפשר לתלות זאת בטבק. המספרים מדברים: מכבי הייתה במאזן 4:1 ביורוליג בלעדיו ו-2:3 איתו. לא כל הניצחונות היו מרשימים, לא כל הדקות היו טובות, אבל טבק לקח קבוצה במצב זוועתי והביא אותה למצב סביר. לא יותר, לא פחות.
רק שלטבק יש בעיה אחת קטנה: הוא תופס למאמנים הישראלים את מקום העבודה הנחשק ביותר, היוקרתי ביותר והמכניס ביותר. יתרה מכך, הוא לא משלהם, הוא לא מהחבר'ה, לא מהקליקה. לא במחנה של פיני ולא בחבורה של צביקה. על אף שהכדורסל הישראלי כושל כבר שנים, למרות שהקבוצות הישראליות רחוקות מהצמרת האירופית, ותוך התעלמות מחוסר יכולתם לגדל כשרונות ראויים, מעזים המאמנים הישראלים להתנשא על אלוף אירופה ו-NBA לשעבר כשחקן ומאמן שעבד לצד אלוף יורוליג (טוב, זה כולה פבלו לאסו "חסר המושג") ואחד המאמנים הבכירים ביבשת (אוקיי, זה בסך הכל ז'ואן פלאסה "הנגר") ואף הוביל קבוצה במצב קשה (קאחה לבורל) לטופ 16 של המפעל היוקרתי.
אין פירוש הדבר שטבק צריך להיות חף מביקורת, אבל בדברים של כמה עיתונאים ופרשנים (למען ההגינות, לא כולם) מאז נחת כאן אפשר למצוא יותר משמץ של איבה, שהיה קשה לאתר עם זכוכית מגדלת במקרה של קודמו הכושל לתפקיד. טוב, גודס הוא צבר ומשלנו, ולך תדע מתי ניפגש באיזה צוות אימון של קבוצה או נבחרת. למה לשרוף גשרים עם מישהו בעל תעודת זהות כחולה, במקום להיכנס חזיתית באיזה קרואטי גמלוני שתכף יחזור למולדתו עם הזנב בין הרגליים.
הביקורת על טבק צרמה במיוחד אחרי המשחק מול דרושפאקה ביום חמישי. טבק לא ניהל את המשחק מושלם, רחוק מכך, אבל חוסר הענייניות צעק לשמיים. אפשר למנות אחראים רבים לכישלון של מכבי, החל מההנהלה, דרך בניית הקבוצה התמוהה של אבי אבן וניקולה וויצ'יץ' (עוד זר שספג בישראל ביקורת ששמורה בדרך כלל לחברים בשבורים שתיקה) ועד למחדלים של גיא גודס, אבל כל מי ששם את טבק בצמרת הרשימה הזאת חוטא לאמת ולעצמו.
כמה מהפרשנים אוהבים לעסוק בכדורסל הלא מעודכן של טבק ובעובדה שהוא בוחר לשמור אישית פשוטה ולא לבחור בהגנות מתחלפות בלי סוף. במילים אחרות, טבק אינו קולע ל-DNA של המאמן הישראלי, שאוהב להיות הכי מעודכן בעולם, להביא את מיטב התרגילים וההגנות, ובסוף מפסיד אך רק אחרי שהוכיח לכל העולם שהוא גאון של אמא. מישהו בדק פעם אמפירית עד כמה ההתחכמויות הטקטיות מסייעות למאזן הניצחונות וההפסדים? בעצם, הבדיקה טמונה במאזן העגום של הקבוצות הישראליות באירופה בשנים האחרונות.
פיני גרשון הגדיל לעשות ואמר שטבק משחק תרגילים מלפני עשרות שנים. ובכן, במחצית השנייה של המשחק בדרושפאקה דווקא שיחק טבק את תנועת הפיק אנד רול ההמשכית שגרשון השתמש בה לרוב בקדנציות השונות שלו במכבי. התרגילים האחרים של הקרואטי אמנם פשוטים ומתבססים על פיק אנד רול ופוסט אפ, אבל הם לא שונים באופן מהותי מאלו של צסק"א ושל קבוצות הצמרת האחרות באירופה.
בכלל, האלמנטים החשובים ביותר באימון הם ריווח, מסירה, הגנה, ירידה להגנה, ריבאונד ויציאה למתפרצת, ולא מקוריות. מכבי רחוקה מהצטיינות בכולם, ואפשר לטעון שטבק יכול היה לעשות יותר בשבועות הספורים שלו בתפקיד, אבל ההיטפלות הקטנונית לאיכות התרגילים מסגירה את המניעים האמיתיים של המבקרים: טבק לא בא להם טוב בעין.
הבעיה האמיתית בכדורסל של טבק היא שיש לו קבוצה לא טובה, שמקומה אכן לא בטופ 16 של היורוליג. העוגן המרכזי של הסגל, ג'ורדן פארמר, התגלה כשומר מחריד וכשחקן התקפה לא אינטליגנטי ואנוכי; בריאן רנדל, שחקן התקפה רע ושחקן הגנה מוערך יתר על המידה, צריך להיות שחקן תשיעי-עשירי בקבוצה עם יומרות באירופה; בעמדת הציר אין כלום; ועל כתפיו של טיילר רוצ'סטי מונחת אחריות מוגזמת. שאר הסגל צועק סתמיות. אין סיבה לחשוב שהחבורה הבינונית הזאת תגיע רחוק ביורוקאפ וגם בליגה היא נופלת בעומק וברמת הכישרון מהפועל ירושלים. רק שאף אחד לא ייתן לטבק הנחות. כל הפסד וכל טעות ייזקפו לחובתו. הוא יהיה האשם תמיד. לא בגלל הכדורסל שיש או אין לו, אלא בגלל שהוא לא משלנו. בקיץ הוא בוודאי ימשיך לתחנה הבאה, ויש לי תחושה שמי שישכור את שירותיו ייהנה ממנו. הוא ייחלץ מהביצה, בעוד אנו נמשיך לטבוע בה.
