איפה זהבי? הטוב, הרע והמכוער ממשחק העונה בין הפועל באר שבע למכבי תל אביב

גל אלברמן מזכיר את ערן זהבי בדבר אחד: אתה אף פעם לא מפסיק להתפעל ממנו. אתה בטוח שראית הכול, שחווית מספיק. שעוד לא נשארו תארים או משחקים שיסבירו איזה שחקן ענק הוא, ואז אתה נדהם מחדש. כך קרה גם במשחק העונה האחרון. פטר בוס, מאמן מכבי תל אביב, עלה במערך שעלול להיראות קצת לא אחראי. יותר מדי שחקנים קדמיים, יותר מדי ביטחון עצמי.

שתי הקבוצות האחרונות שזעזעו את טרנר, אמנם עם תיקו, עלו במערך הגנתי, וגרמו לבאר שבע להתרסק על חומותיה פעם אחר פעם בכות הגנה צפופה. בוס, וזו זכותו, רצה לנצח את משחק העונה בגדול. כמעט בכל עמדה היו שחקנים קדמיים, אבל גם עם המצב הזה אלברמן התמודד היטב. כי זה אלברמן. תן לו סיטואציה, והוא כבר יתמודד איתה. יתאים את עצמו מהר מאוד וינווט את המשחק של מכבי תל אביב כמו המנהיג האמיתי שלה. אולי הוא באמת המנהיג האמיתי שלה?

בהחמצה הראשונה אתה אומר - קורה. בהחמצה השנייה אתה סבור שזה שטויות. בהחמצה השלישית אתה כבר פחות חושש לומר את מה שעלול להתברר בכל משחק רגיל כטעות פטאלית: יכול להיות שערן זהבי לא הגיע למשחק? למשחק העונה? למשחק המאני טיים? מתברר שכן. זהבי לא היה חד, לא היה מפוקס, לא היה זהבי.

יכול להיות שזהבי פשוט התרגל לשחק כחלוץ, והוא בשלב שבו הוא צריך להתרגל מחדש לעמדת הקשר. כחלוץ, כל משחק ההתקפה היה מבוסס עליו, כקשר הוא מרוויח את ההזדמנויות שלו בצורה אחרת. כחלוץ, המצבים אליהם הגיע היו מעט יותר נוחים, כקשר הוא צריך להתבסס על כישורים מעט שונים. זהבי, תהיו בטוחים, עוד יתרגל. השאלה כמה זמן ייקח לו.

לאחר המשחק התברר: זהבי עלה לשחק חולה, ובסיומו קיבל אינפוזיה

הוא עייף, הוא שחוק, הוא תשוש. יותר מדי משחקים חשובים שאליניב ברדה לא מגיע בזמן כדי לתת להפועל באר שבע את השער שיעשה עבורה את ההבדל. יש שיגידו שהוא נחנק פתאום ברגע האמת, אבל נראה יותר שפשוט אין לו כוח. שברגעים שבהם הוא כבש, ברק בכר צריך היה לתת לו לנוח. לצבור כוחות לרגעים האלה. 34 משחקים, לא פחות, עברו על אליניב ברדה במסגרות הישראליות. הוא שיחק בכל המשחקים של באר שבע בליגה. והוא כבר בן 34, למי ששכח.

מי שרוצה לדעת מה ההבדל בין המחצית הראשונה הסבירה של באר שבע מול מכבי תל אביב למחצית השנייה, בין החלק המרשים של העונה למה שקורה בשבועות האחרונים בטרנר, הוא צריך להתמקד באליניב ברדה. אולי הוא שחקן העונה הסדירה, אבל לפלייאוף הוא הגיע עם מעט סיכוי להפוך את זה לשחקן העונה בכל 2015/16. ברק בכר לא בישל את העתודות שלו מספיק לאורך העונה, וגרם גם לשחקן הכי טוב שלו להיראות כמו לימון סחוט כבר בתחילת הפלייאוף.