בווידאו: קלודין לונז'ה מגיעה לבית המשפט
רק ב-2011, 35 שנה אחרי המאורע ההוא, הרולינג סטונס הרשו לעצמם לשחרר את השיר שנותר בחדרי ההקלטה, השיר שלא עבר צנזורה של חברות התקליטים, השיר המפוקפק שעותקים ספורים ממנו זלגו לעולם שנים רבות קודם לכן. "קלודין" אמור היה להופיע ב-"Emotional Rescue" ב-1980, אך במקום זאת, הגיח באופן רשמי לאוויר העולם ב-"Some Girls". הוא לא אחד השירים הטובים או החשובים ביותר של אחת הלהקות הטובות והחשובות בכל הזמנים, אבל הסיפור מאחוריו ממשיך להיות מרתק, גם ביום השנה ה-40 לרצח של קלודין לונז'ה את גולש הסקי הפופולרי כל כך ספיידר סאביץ', באחד הרגעים המוזרים בתולדות הספורט האמריקאי. ובין הפזמון שקורא "קלודין שוב חזרה לכלא", מסתתר הבית הבא:
"הו, קלודין, כעת רק ספיידר יודע בבטחה
אבל הוא לא מדבר על זה יותר
הלא כן, קלודין?
יש דם בבקתה
ודם בשלג
היא שטפה את ידיה מכל ההופעה הארורה
הדבר הטוב ביותר שאת יכולה לעשות, קלודין"
אביו של ספיידר סאביץ' היה טייס קרב במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה מטוסו הופל בצפון יפן, ו-ולדימיר סאביץ' נתפס ונאלץ לבלות שנה בכלא הסיבירי, לפני ששוחרר ושב לסקרמנטו, לאשתו. בחלוף שנה הביאו השניים לעולם את ולדימיר ג'וניור, שהזכיר לאביו עכביש. "הוא היה תינוק ארוך, אבל לא היה עליו בשר, רק עור ועצמות. אמרתי לעצמי - וואו, הוא נראה כמו עכביש", סיפר ולדימיר ל"סקרמנטו בי" על הכינוי שהדביק לבנו - כינוי שיישאר איתו לכל אורך חייו ומותו. המפגש הראשון של ספיידר עם מדרוני הסקי היה בגיל חמש, ובמהרה גם אחיו סטיב הצטרף אליו בפארק אדלווייס. השניים היו מתמרנים בין השלג והכנסיה, והצטיינו בשניהם. לאחר שסיימו את בית הספר התיכון זכו למלגות סקי באוניברסיטת בולדר שבקולורדו, שם זכו להתאמן אצל מאמן נבחרת ארצות הברית בוב ביטי, שיהיה אחד האנשים הקרובים ביותר לספיידר סאביץ' עד יום מותו.
בעוד סטיב נפצע בברכו וגמר את הקריירה, ספיידר החל להתחרות במסגרת תחרויות סבב גביע העולם וב-1968 סיים חמישי במירוץ הסלאלום באולימפיאדת החורף, כשהוא בסך הכל בן 22. עלייתו המטאורית הלכה יד וביד עם עלייתו המטאורית של הענף, ובין השניים התקיימו יחסי סימביוזה שבהחלט היטיבו עם שניהם - בעיקר בזכות יופיו של ספיידר סאביץ', עיניו הכחולות ושיערו הבלונדיני, שהפכו אותו לפנים של הענף. "הוא היה כל כך מקסים וסקסי", אמרה אחת מחברותיו דדה ברינקמן ל"סקרמנטו בי", "היתה לו כריזמה שרואים בדרך כלל אצל כוכבי קולנוע". ואכן, רבים מניחים כי דמותו של רוברט רדפורד בסרט "דאונהיל רייסר" (1969) היתה מבוססת על סאביץ'.
בערך בנקודת הזמן הזו - תחילת שנות השבעים - הרוויח ספיידר הרבה יותר כסף מחוץ למדרון, כשפרסם שלל מוצרים, בין היתר בשמים וקפה (ב-1971 הרוויח 100 אלף דולר, ב-1972 פחות או יותר הכפיל את הסכום הזה). "הוא היה חלק כל כך חשוב מהיסטוריית הסקי האמריקאית, בעיקר באותו זמן, כשאמריקה ממש התחילה להיכנס לסצנת הסקי העולמית", אמר ל"דנבר פוסט" יריבו לשלג, בילי קיד, שסיפר שסאביץ' יכול היה להפוך גם הליכה למכולת ל"הרפתקה נהדרת". "הוא גם היה כל כך צבעוני, כל כך כריזמתי, כל כך פוטוגני, כל כך טוב עם אנשים ועם התקשורת. ספיידר היה כמו ג'ו ניימת', בכך שהיה מאוד נאה, עם חיוך נהדר, נשים אהבו אותו וגברים אהבו להיות לידו".
ב-1971 בנה סאביץ' בקתה באספן, בשכנות לזמר ג'ון דנבר, וניצל את הפופולריות שלו כדי לבלות יותר ויותר עם בנות המין הנשי. "הוא היה מגנט של בחורות", אמר ל"סקרמנטו בי" אחיו סטיב. ואז, ב-1972, גולש הסקי הפופולרי ביותר בארצות הברית מיגנט אליו את האישה המרכזית בחייו.
האישה שתרצח אותו חודשיים וחצי אחרי יום הולדתו ה-31.
קלודין לונז'ה נולדה בפריס בתחילת 1942. בגיל 17 הפכה לרקדנית מקצוענית, הופיעה לראשונה בלאס וגאס וצדה את עיני מגלי הכשרונות הגדולים בארצות הברית. יום אחד מכוניתה שבקה חיים, ומי שעצר והציע לה טרמפ בלימוזינה שלו היה אנדי וויליאמס, הזמר ומנחה הטלוויזיה הפופולרי, שהעניק ללונז'ה זמן מסך בתכנית הבידור שלו, ובו בזמן העניק לה לא מעט מליבו. ב-1961 השניים התחתנו, תחזקו ידידות קרובה עם רוברט ואת'ל קנדי, ולונז'ה ניצלה את עולם הזוהר הזה ואת יופיה הבלתי ניתן לערעור כדי להרחיב את עיסוקיה, ולהפוך לשחקנית מבוקשת שבדרך כלל משחקת את דמות הפתיינית הצרפתיה, ולזמרת לא רעה בכלל עם טריק אחד שעבד לא רע בכל פעם מחדש: מלודיה רגועה וכמעט לחישה אל תוך המיקרופון, בשירים שלה ובגרסאות כיסוי של אחרים (בין היתר של הביטלס וג'ון לנון). אלבומה הראשון, "קלודין", התברג במקום ה-11 בטבלת המכירות בארצות הברית ב-1967, ומכר למעלה מחצי מיליון עותקים.
וויליאמס ולונז'ה נפרדו ב-1969, התגרשו ב-1975 (אחרי שהזמרת קיבלה פיצויים בסך 2.1 מיליון דולר) ושמרו על מערכת יחסים חמימה. בטקס פרסי הגראמי של 1975 עלה ג'ון לנון לבמה ואמר: "Hello, I'm John. I used to play with my partner Paul". אחריו פנה פול סיימון לקהל ואמר: "Hello, I'm Paul. I used to play with my partner Art". אחריהם פנה אנדי וויליאמס לקהל, חייך ואמר: "Hello, I'm Andy. I used to play with my partner Claudine".
לונז'ה וסאביץ' הכירו במירוץ סקי של מפורסמים, בקליפורניה ב-1972, התאהבו במהרה, ובחלוף כשנה הזמין גולש הסקי את הזמרת הפופולרית לעבור עם ילדיה ולהתגורר איתו באספן, בשכונה בה היו גם לטינה סינטרה וג'ק ניקולסון בתים. "כשהם נפגשו, זה היה כמו היתוך גרעיני", אמר יחצ"ן הסקי ג'ים לילסטרום על היחסים הנפיצים הללו. אספן הוגדרה אז על ידי מגזין "ניוזוויק" כמקום שמהווה בית ל"עשירים מתבודדים, הדוניסטים מגניבים, קאובויז רגועים וצמחונים מסניפי קוקאין". בדיילי מירור כינו אותה "סדום ועמורה המודרנית", אחד העיתונים בדנבר הלך עם "בירת הקוקאין של ארצות הברית", וכמות הברים שהיו מפוזרים ברחובות כמעט גברו על כמות האנשים שפקדו אותם. על פי כל העדויות, סאביץ' היה שותף מלא לשגעת הקוקאין הזו; שלג, קוקאין - הכל מסביבו היה לבן.
פחות או יותר בתקופה ההיא סבל מפציעה קשה בגבו באחת התחרויות האחרונות של העונה, כשעשה דרכו במהירות של 80 ק"מ במורד אחד המדרונים בדרכו לאחת הקפיצות, אך ידו הסתבכה בגדר, וגרמה לו לבצע מעין סלטה מאחור, ולנחות ישר על העורף. סאביץ' ניסה לקום, כשל, ופונה לבית החולים. ניצחונו האחרון בסבב המקצועני היה בינואר 1974, אך את עונת 1975 החמיץ לגמרי בשל פציעה בברכו. גם מחוץ למדרונים, המצב הפך מתוח ולחוץ.
חברתו לשעבר של סאביץ', שהתחתנה בסופו של דבר עם אחיו, אמרה למגזין GQ: "הוא אמר לי שהוא לא מצליח להיפטר מקלודין, היא חוללה מהומות". בשלב הזה מערכת היחסים הנפיצה היתה על סף פיצוץ - ערב אחד יצאו השניים למסעדה, וקלודין הטיחה בפניו כוס יין. גולש הסקי דרש שחברתו לחיים תעזוב את הבית, ועל פי מספר עדויות, אפילו שם לה דדליין לעזיבה - עד ה-1 באפריל, 1976. היא, במקביל, רק הפכה טעונה עוד יותר, קנאית הרבה יותר.
ואז הגיע ה-21 במרץ. הזוג נפרד באותו בוקר: סאביץ' נסע למדרון הסקי הסמוך אליו ולאחר מכן נפגש עם מאמנו בוב ביטי, בעוד חברתו הסיעה את ילדיה לבית הספר והמשיכה לכוס יין או שתיים בבר מקומי. לונז'ה שבה הביתה בשעות הצהריים, ובסביבות השעה 16:00 גם חברה נכנס בדלת, נותר עם תחתונים בלבד ונכנס להתקלח. בעוד מספר שעות אמור היה ללכת למסיבה - לבד, כך על פי חלק מכלי התקשורת האמריקאים - ולפתע, מחוץ למקלחת, ראה את קלודין לונז'ה אוחזת באקדח, מביטה בו ואז לוחצת על ההדק. כדור אחד הספיק כדי לפלח לו את חלל הבטן. ילדיה של לונז'ה נבהלו ונשלחו החוצה, לחכות לאמבולנס שלא יהיה מספיק מהיר, אמבולנס בו ספיידר סאביץ' יאבד הרבה יותר מדי דם ויוכרז כמת, ולצידו האישה שהרגה אותו.
שישה ימים לאחר מכן הופיעה לונז'ה בטקס האשכבה, לא ממש מודעת למבטים שמשפדים אותה מכל עבר. במשפט שהחל מספר חודשים לאחר מכן טענה שבסך הכל ביקשה מחברה להסביר לה כיצד להשתמש באקדח, בלי לדעת שהוא טעון ושהנצרה משוחררת. עם זאת, אחד השוטרים הראשונים שהגיע לזירת האירוע העיד כי הזמרת הצרפתיה אמרה לו שעוד לפני שהצליחה לירות, כיוונה את כלי הנשק אל ספיידר סאביץ' וצעקה: "בנג! בנג!" כך או כך, האקדח - חיקוי של לוגר גרמני שסאביץ' קיבל מאביו ב-1968 - ככל הנראה היה פגום, כך טען פרקליטה של לונז'ה במשפט שלא איחר להגיע. "הוא קרא בשמי שלוש פעמים ואז פחות או יותר נפל", אמרה במשפט. "אמרתי לו שינסה להחזיק מעמד. הוא התעלף. ניסיתי לבצע בו החייאה מפה לפה, אבל לא ידעתי כיצד... ספיידר ואני אהבנו אחד את השני מאוד. היינו החברים הכי טובים. היו זמנים בארבע השנים שלא הסכמנו על דברים, היו לנו ויכוחים קטנים.... אבל מעל הכל, היינו החברים הכי טובים ואהבנו אחד את השני מאוד".
בדיעבד, התברר שהשוטרים שהגיעו לזירת האירוע ממש אחרי הירי ביצעו שתי שגיאות עיקריות: הם ביצעו בדיקת דם בלונז'ה ללא צו, ונטלו את יומנה הפרטי ללא צו. על כן, כשהתברר שבדמה של הזמרת הצרפתייה נמצאו לא מעט שרידי קוקאין, וביומנה הפרטי תיאור מפורט של יחסיה המפוקפקים עם חברה לחיים, היו הממצאים הללו חסרי ערך, בלתי ניתנים לשימוש בבית משפט. ובכלל, על אף שכל אספן היתה נגד קלודין לונז'ה, ואנשים "עמדו בתור כדי להתנדב להיות חלק מחבר המושבעים", כפי שאמר אחד מחבריו של סאביץ' ל-GQ, על אף שאחת העדות סיפרה שלונז'ה היתה "בחורה משוגעת", ושחששה לשלוח את ילדיה איתה לבית הספר, הראיות פשוט לא הספיקו כדי להעניק לעיר הייחודית והמסוגרת את גזר הדין לה ציפתה. מאמנו של סאביץ' בוב ביטי, שעלה ראשון על דוכן העדים, סיפר ל-TRUTV כי "השאלה הכי קשה ששאלו אותי היתה מה שמי".
בסופו של דבר, לעיני אנדי וויליאמס שמיהר לאספן כדי לתמוך באשתו לשעבר, לקח לחבר המושבעים שלוש שעות וארבעים דקות בלבד כדי להגיע להחלטה: לונז'ה זוכתה מאשמת הריגה, והורשעה בעבירה חמורה הרבה פחות - גרימת מוות ברשלנות. "הנאשמת לא גרמה במתכוון למותו של ספיידר סאביץ'", אמר השופט, "כל הראיות מלמדות על כך שלנאשמת ולמנוח היתה מערכת יחסים קרובה, ושהמוות של המנוח מהווה טרגדיה עמוקה עבורה". העונש: קנס של 250 דולר ושלושים ימי מאסר, מתי שלונז'ה רק תבחר. העיתונאי המיתולוגי האנטר תומפסון, שהתגורר באספן באותה תקופה, טען שהמשפט ההוא היה כמו "לחרבן בקן שלך".
לונז'ה בחרה לרצות את העונש בעיקר בסופי שבוע (וקיבלה אפשרות לצבוע מחדש את תא המאסר שלה, ועל פי מספר דיווחים אף זכתה לאוכל ממסעדות יוקרה), וזמן לא רב אחרי גזר הדין, נמלטה לחופשה במקסיקו עם פרקליטה, רון אוסטין, איתו גם תתחתן ותבלה שנים רבות, עד היום למעשה, בהרים של אספן. אף שהיתה פרסונה נון-גרטה, המשיכה להתגורר בעיר שכל כך שנאה אותו. קרול פולר, ידידה של סאביץ' שהובאה בפני בית משפט לאחר שכביכול מילאה את מכוניתה של לונז'ה בגללי סוסים, אמרה ל-GQ: "למשך שנים קלודין התחמקה מהמקומות הוותיקים באספן. היו הרבה סיפורים על מלצריות ששפכו עליה משקאות". תושב אחר אמר לאותו מגזין שהיו לא מעט מסעדות בהן "לא הייתי רוצה לטעום את המרק שהיא קיבלה".
ההמשך היה שקט מאוד. כחודש אחרי הרצח, שודר מערכון של "סאטרדיי נייט לייב" שנקרא "התחרות על שם קלודין לונז'ה", ובו גולשי סקי ירדו במדרון ובסופו של דבר נורו בלי כוונה על ידי הזמרת הצרפתייה. ב-1979 פורסם שלונז'ה הגיעה לסיכום עם משפחת סאביץ' על תביעה אזרחית שהוגשה נגדה. ובאופן כללי, היא לא שחררה שום אלבום, לא הופיעה יותר בטלוויזיה או בשום מקום אחר, ניסתה והצליחה להיעלם מעין הציבור.
"זה מאוד חבל", אמר ל-TRUTV אחיו של סאביץ', "ספיידר השיג כל כך הרבה בחיים, וקלודין השיגה רק שני דברים - היא התחתנה עם אנדי וויליאמס, והצליחה לרצוח ולחמוק מעונש".
