ההחלטה ההזויה והבזויה לא לכלול את ג'אנלואיג'י בופון אפילו ברשימה המורחבת של 59 המועמדים לכדור הזהב ב-2015 דידרדה את כל הליך הבחירה של הפרס האומלל הזה לשפל חדש. במחאה על כך, סירבו בופון עצמו, כקפטן הנבחרת, והמאמן הלאומי אנטוניו קונטה, בהנחיית ההתאחדות האיטלקית, ליטול חלק בהצבעה, ועשו את הדבר הנכון. אלא שהטקס המטופש עם החליפות הוורודות והצרחות הילדותיות הוא עניין שולי. כוכבים מדברים על המגרש, והנה התשובה האמיתית של שוער יובנטוס הוא שומר על רשת נקיה בליגה האיטלקית מאז הוענק כדור הזהב לליאו מסי.
\האחרון להכניע את בופון היה אנטוניו קסאנו הוותיק מסמפדוריה ב-10 בינואר. מאז עברו 10 משחקים ללא ספיגה, והרצף עומד על 926 דקות. במהלך הניצחון של הגברת הזקנה על ססואולו ביום שישי נשבר שיאו הקודם של המועדון שנקבע על ידי זינו זוף בעונת 1972/73. כעת נותר רק שוער אחד בהיסטוריה של ארץ המגף לפני ג'יג'י זהו סבסטיאנו רוסי שנעל את שער מילאן במשך 929 דקות בעונת 1993/94. בופון יצטרך לא לספוג בארבע הדקות הראשונות בדרבי מול טורינו ביום ראשון הקרוב כדי לחלוף על פניו, וזה עניין כמעט ודאי. שיא כל הזמנים יהיה שלו.
השיא "חוזר הביתה"
כעת מתנהל בארץ המגף דיון מרתק ההישג של מי גדול יותר? מצד אחד, הליגה בעידן רוסי בתחילת שנות ה-90' היתה חזקה יותר בהשוואה להיום. מצד שני, ממוצע הכיבושים בה היה נמוך יותר. מצד אחד, רוסי עמד מאחורי הגנה עילאית עם פרנקו בארזי, בילי קוסטקורטה, פאולו מלדיני ומאורו טאסוטי. מצד שני, האם ג'ורג'ו קייליני, לאונרדו בונוצ'י ואנדראה ברזאלי פחות טובים? אם תשאלו את האוהדים בטורינו, זוהי שלישיית BBC האמיתית, ולא החבורה מריאל מדריד.
בכל מקרה, רוסי אינו זכור ככוכב על. הוא היה, כמובן, שוער מצוין, אך לא היתה לו אפילו הופעה אחת בנבחרת. העובדה כי שבר את השיא של זוף גרמה צער לא מבוטל לאוהדי יובה, והם מאושרים עד הגג שהשיא "יחזור הביתה" בסוף השבוע. הנושא הרלוונטי ביותר נמצא בזירה על טהרת יובה בלבד. מי השוער האיטלקי הגדול בכל הזמנים? האם בופון עקף את זוף, או אולי זה טרם קרה? והאם בכלל אפשר להיות גדול מזוף?
רשת נקיה בבכורה בגיל 17
רבים משתתפים בדיון הזה, אך קשה מאוד לאתר דעות נחרצות לצד כלשהו בעיקר כי זה בלתי אפשרי. כמעט כולם מצהירים כי מדובר בשני ענקים, כל אחד בדרכו שלו. ההשוואה ביניהם כמעט בלתי אפשרית איך אפשר להוריד את זוף מהפסגה? מצד שני, איך אפשר לא להעלות לפסגה את בופון? לכן מעדיפים כולם להתרכז בדקויות. "בופון ראוותני יותר ומושלם לעידן הטלוויזיה, וזוף היה רגוע יותר, אבל שניהם מדהימים באותה מידה", קבע העיתונאי פיורנצו באיני. בים אמירות מסוג זה, הציטוט המעניין ביותר שייך לשוער העבר ג'ובאני גאלי שהכריז: "אין ספק שבופון הוא השוער האיטלקי הגדול אי פעם".
להיכרות האישית יש כנראה השפעה לא מבוטלת. גאלי חנך בשלהי הקריירה את בופון שהיה נער צעיר בפארמה. "ג'יג'י הצטרף לאימונים של הקבוצה הבכירה בגיל 16, וראיתי כבר אז איך הוא נועל את השער", הוא אומר. ואכן, איטליה כולה הבינה שמדובר בעילוי כבר אחרי משחק הבכורה שלו, כאשר בופון נזרק למים העמוקים בגיל 17, אי שם בנובמבר 1995. פארמה סיימה בתיקו 0:0 מול מילאן, והקריירה האדירה יצאה לדרך באופן מושלם.
בעיות גב פוגעות או תורמות?
גם זוף לא היסס לומר בזמנו: "הקריירה של בופון התפתחה מהר יותר משלי. לגבי השלבים המתקדמים, אני כבר לא כל כך בטוח". זה מדויק, כי זוף רק הלך והשתפר ככל שעברו השנים. לא לחינם הוא זכה במונדיאל בגיל 40, והוא גם שמר על כושר פיזי חסר תקדים. השוער האגדי לא נפצע כלל, ועמד בשער בכל משחק ב-11 שנותיו ביובנטוס. "בופון לעולם לא ישבור את שיא 330 המשחקים הרצופים שלי", הוא אמר בחיוך.
ג'יג'י לא קיבל הזדמנות לעשות זאת בגלל פציעות גב כרוניות, אבל הנה לכם סוגיה מעניינת. האם הבעיות הרפואיות פוגעות במוניטין של בופון, או אולי בעצם מעצימות את גדולתו? כי הרי אם הוא מצליח להתגבר עליהן, לשמור על הרמה העילאית ולכוון להופעה במונדיאל 2018 בגיל 40, אולי זה מעניק לו יתרון על פני זוף שנהנה מלא מעט מזל בכל הקשור לבריאותו.
רוצה לסגור מעגל במוסקבה
אם אכן יגשים את המטרה וייסע לרוסיה בעוד שנתיים, יהפוך בופון לשחקן היחיד בהיסטוריה שנכלל בסגל לשישה מונדיאלים שונים. ב-1998 הוא אמנם ישב על הספסל, אך גם זה נחשב, ותרומתו במוקדמות היתה כבירה בכל מקרה. במשחק הפלייאוף מול רוסיה הוא נכנס בין הקורות בעקבות הפציעה של ג'אנלוקה פאליוקה ונתן הצגה גדולה בשלג ובקור המקפיא. הוא עשה זאת באיצטדיונה של דינמו מוסקבה, ביתו של לב יאשין, השוער היחיד אי פעם שזכה בכדור הזהב. תהיה זו סגירת מעגל מושלמת אם גם הופעתו האחרונה בנבחרת תהיה במוסקבה, רצוי בגמר גביע העולם.
לשיאו מבחינת המונדיאלים הגיע בופון, כמובן, ב-2006. זוף ספג שישה שערים בדרך לזכיה ב-1982, כולל שניים ב-2:3 המפורסם מול ברזיל בו הצטיין. בופון הוציא שני כדורים בלבד מהרשת בדרך למדליית הזהב, וגם הם לחלוטין לא קשורים אליו שער עצמי של כריסטיאן זקארדו מול ארצות הברית בשלב הבתים ופנדל של זינדין זידאן בגמר. את ההצלה אחרי בעיטה של לוקאס פודולסקי בהארכה בחצי הגמר, שהיתה צריכה להסתיים ברשת לפי כל חוקי הפיזיקה, אי אפשר לשכוח.
אנקונו שינה הכל
ובכל זאת, אם צריך לבחור את המונדיאל החשוב ביותר בחייו של ג'יג'י, הרי שמדובר באופן משעשע דווקא באיטליה 90'. בופון בן ה-12 שיחק כקשר בקבוצת הילדים של פרטיקאטה. המודל שלו לחיקוי היה ניקולה ברטי האלגנטי של אינטר, והוא העריץ גם את כוכב העבר מרקו טארדלי. ואולם, בגביע העולם ההוא נוסף אליל חדש שהשכיח את כולם. בופון אימץ את קמרון כנבחרתו השניה בטורניר, והתפעל מביצועיו של תומאס אנקונו בשער. זה היה הרגע בו השתנו כל תוכניותיו, והוא החליט לשנות מקצוע.
בדיעבד, למרות כל ההישגים, הוא העיד שקצת הצטער על כך. כאשר נשאל על עצתו לשוערים צעירים, תשובתו היתה: "אל תהיו שוערים", והסביר: "צריך להיות מזוכיסט כדי לשחק בשער. יש רק דבר אחד בטוח בחייו של שוער הוא יספוג שערים, וזה לא יביא לו אושר". במקרים רבים, זה גם לא מביא תהילה. לשוערים אסור לטעות, כי כל מעידה עלולה להסתיים עם כדור ברשת. לעומת זאת, גם אם תהיה גדול כמו זוף או בופון, לא יבחרו בך לשחק השנה בעולם. ב-1982 קיבל פאולו רוסי את כדור הזהב. ב-2006, כאשר כבר בחרו באופן חריג בשחקן הגנה, היה זה פאביו קנבארו. וב-2015, אחת השנים הטובות בקריירה עם דאבל, העפלה לגמר ליגת האלופות ואינספור הצלות מרהיבות, בופון אפילו לא ברשימה המורחבת.
רק ליגת האלופות חסרה
לו היה מנצח את ברצלונה ומניף את הגביע, זה היה שונה, אבל בופון כמו זוף עדיין לא היה בצד המנצח בגביע האלופות. זוף הפסיד בגמר פעמיים, ב-1973 לאיאקס וב-1983 להמבורג במשחקו האחרון בקריירה. בופון נכנע למילאן בפנדלים ב-2003, ובקיץ האחרון ספג שלישיה מברצלונה. בהיבט זה, נשמר השיוויון בין השניים, וזכיה של יובנטוס באחת משלוש ההזדמנויות שנותרו לג'יג'י עד הפרישה המתוכננת ב-2018 עשויה להכריע באופן סמלי את הקרב הווירטואלי בו איש מהגיבורים לא באמת חפץ. אם יצליח לשים את ידיו על גביע האלופות, בופון יעבור באופן רשמי את זוף.
העונה עוברת הדרך לשם באליאנץ ארנה, כאשר יובה תתייצב עם סגל חסר ופצוע כאנדרדוג מוחלט מול באיירן מינכן, אחרי 2:2 במשחק הראשון בשמינית הגמר. הסיכויים נגדו, אבל בעיצומו של הרצף ההיסטורי בליגה האוהדים משוכנעים שהענק בן ה-38 מסוגל להושיע אותם גם הפעם. הייתכן?