בווידאו: תקציר ניצחונה של מכבי תל אביב על בני סכנין
אלכסנדר אובארוב, גדול שוערי מכבי תל אביב ומאמן השוערים של הקבוצה כיום, העניק ראיון נרחב בשני חלקים לאתר הרוסי "יורו פוטבול". בין היתר דיבר אובארוב על ההופעה בגביע העולמי, על ימיו בדינמו קייב, על החיים בישראל, מכבי תל אביב וג'ורדי קרויף.
על ההופעה בליגת האלופות: "הגענו לשלב הבתים - זו הייתה הצלחה גדולה. אנחנו עדיין רחוקים מהקבוצות האלה בהרבה מובנים, כמובן גם מבחינה פיננסית. בכל מקרה, עשינו צעד חשוב עבור יהודים בכל העולם. בקבוצה של לפני 10 שנים לא היו כוכבים, אבל הייתה משפחה אחת גדולה. אם לא הטעות מול באיירן, נראה לי שלא היינו מפסידים פעם אחת בבית".
על המהלך להבאת פרדראג ראיקוביץ': "היה לנו שוער מנוסה, חואן פאבלו בן ה-36, ופתאום הייתה הזדמנות להביא את ראיוקביץ'. כזה כדורגלן מגיע לישראל רק בזכות הקשר ההולנדי, הוא לא היה בא אלמלא קרויף. הרבה קבוצות גדולות רדפו אחריו, אני חושב שהוא יצמח להיות שוער יוצא מן הכלל. לגבי ליגת האלופות, היו לו משחקים טובים וגם כמה טעויות. זה נורמלי לגילו".
על הפועל באר שבע: "זו קבוצה חזקה מאוד, אבל זה שהיינו בשני מפעלים שיחק לידיים שלהם. למרות שבזמן ליגת האלופות היינו בפיגור נקודה בלבד אחריהם ועכשיו (הראיון נערך לפני מחזור הסיום של העונה הסדירה) בפיגור של חמש".
על פטר בוס: "הוא אדם נחמד, ממוקד בכדורגל, שונה מאוד מהמאמן הקודם. הוא חברתי ומצא מהר מאוד שפה משותפת עם השחקנים, בניגוד ליוקאנוביץ'. אבל את התוצאות לעבודה שלו נוכל לשפוט בסוף העונה".
על ערן זהבי: "הוא שחקן שיכול לשחק ברוסיה, כמו ביברס נאתכו. צסק"א גם בקשר עם מונס דאבור ששיחק אצלנו ולאחרונה סמארה ניסה להחתים את אחד השחקנים שלנו".
על השוערים הישראלים: "יש שוערים מוכשרים, הבעיה שלא נותנים להם להתפתח נכון. מנפחים אותם ככוכבים בגיל צעיר וזוה מונע מהם לעבוד קשה, זה הדור לצערי. בקבוצה שלנו יש שוער בן 17 (חביב אוחיון) שנמצא במעקב של בורוסיה מנשנגלדבאך וכמה קבוצות מאנגליה".
על הדרבי המפוצץ מ-2014: "אוהד פרץ למגרש ורב עם שחקן שלנו. אחר כך הוא רץ לעבר השוטרים. השופט הוציא כרטיס אדום לשחקן, אבל למעשה זו הייתה בסך הכול הגנה עצמית. העסק התחמם, המשחק פוצץ ולשתי הקבוצות הופחתו שתי נקודות".
על קשיי הקליטה בישראל: "לא הייתי רגיל לבלות כל כך הרבה זמן בבית. השפה, המנטליות, החום, הקשר עם החברים. למדתי בהתחלה להגיד את הדברים החשובים - שמאל, ימין, קדימה, אחורה - כדי שאוכל לכוון את ההגנה. לא ידעתי אנגלית מספיק טוב, למדתי גרמנית בבית הספר. זה לקח משהו כמו שישה-שבעה שבועות, ואז הכול הלך חלק. באותה עונה זכינו באליפות".
על הזיכרון הגרוע ביותר מקריירת המשחק בישראל: "הדרבי שהפסדנו להפועל תל אביב 4:2. ספגתי שם שער אחד בין הרגליים".
על אברהם גרנט: "אני מעריץ שלו. זה בנאדם שנותן לך את התחושה שהוא עוסק 24 שעות בכדורגל, אתה לא יודע מתי הוא ישן. הוא יודע ומבין כדורגל. היינו ביחד שמונה שנים, במכבי ובנבחרת. הוא תמיד מנסה ללמוד, גם מענפים אחרים".
על אנדריי באל המנוח: "הוא עזר לי ולאלכסנדר פולוקארוב כשהגענו לישראל. לצערנו, תפסנו את המקום שלו במכבי תל אביב. היה מקום רק לשני זרים בישראל, ואברהם גרנט בחר את פולוקארוב במקומו. כמובן שנשארנו חברים טובים, הוא היה הסנדק של הבן שלי".
על מונדיאל 90' בו השתתף: "ידעתי מיד מה החשיבות של זה עבור שחקן. הייתי בגביע אופ"א ובגביע המחזיקות עם דינמו מוסקבה, אבל הגביע העולמי זה סיפור אחר לגמרי. תחושות אחרות. בשביל הדקות הללו כל שחקן עובד במהלך הקריירה".