בשנים האחרונות, אין לאיש ספק כי רוברט לבנדובסקי הוא אחד החלוצים הטובים ביותר בעולם. הסופרסטאר הפולני מככב במדי הנבחרת ובמדי באיירן מינכן, אליה עבר לפני כשנתיים לאחר הצלחה מסחררת בדורטמונד. אלא שלא הכל תמיד היה שמח ומאושר כל כך עבור לבנדובסקי. הוא נולד בוורשה ולאחר שאביו קשישטוף, שהיה ג'ודוקא מצטיין, הלך לעולמו כשרוברט היה רק בן שבע, הילד החל להידרדר ומצא את עצמו בסיטואציות לא נעימות ובחברת ילדים בעייתים במיוחד.
באוטוביוגרפיה חדשה שלו, "הסיפור האמיתי שלי", שחלקים ממנה נחשפו היום (חמישי) לראשונה ב"בילד", לבנדובסקי מספר על הילדות יוצאת הדופן שלו והצרות הרבות שעשה: "תמיד אהבתי מכוניות מהירות, אבל לא יכולתי לחכות עד שהוצאתי רישיון. הייתי 'גונב' את המכונית של המשפחה שלנו פעם אחר פעם לפני שהיה לי רישיון. היום אני יודע שזו הייתה טעות. החברים שלי ואני היינו מארגנים מרוצים ביער, עם כל מה שיכולנו להשיג, מכוניות או אופנועים. עד היום, אם יש לי זמן, אני אוהב ללכת למסלול המרוצים. השיא שלי שם הוא נהיגה ב-320 קמ"ש. בתור ילד, הייתי צריך את האנדרנלין שזה מספק".
עוד מלבנדובסקי: "מתוך שעמום, היינו נוסעים לתחנת המשטרה ומתחילים להשתולל שם. אני והחברים שלי היינו זורקים על תחנת המשטרה קליפות של בננות ואריזות יוגורט. פעם אחת שיחקנו עם זיקוקים ועצרו אותנו לכמה שעות. הייתי הרבה פעמים משחק את תפקיד הילד האמיץ ועשיתי דברים מטומטמים לגמרי בתור ילד".
החלוץ נזכר במקרה מפחיד במיוחד: "פעם אחת הייתי עם החברים שלי ונקלענו לסכסוך עם קבוצה אחרת. מישהו מהם החזיק סכין ורץ ישירות לכיווני. בתנועה מהירה קיפלתי לו את היד ואילצתי אותו להפיל את הסכין. היום אנחנו צוחקים על המקרה הזה, אבל זה היה ממש מסוכן".
לבנדובסקי סיפר גם על הבעיות בימיו כנער: "בתיכון, אחת המורות נתנה לי ציון לא טוב וזה היה לא מוצדק. התעצבנתי וזרקתי עליה ספסל. פעם אחרת, כשהייתי נער, נסעתי למחנה אימונים ותפסו אותי שם מעשן. העונש שלי היה לשמור באופן צמוד על מטף במשך חצי שנה. חוץ מזה, כל לילה הייתי צריך לעשות שכיבות סמיכה, כפיפות בטן ואז לרוץ ביער".
