מי בא עם הצהוב מהבית? ה-11 של השבת, על הכרטיס של טל בן חיים

הצטרפו לעמוד הפייסבוק של יוסיפון

מכבי תל אביב, בליגה, תחת פטר בוס: 9 משחקים, 7 ניצחונות, 2 תיקו, 7-22 בשערים, 85.2% הצלחה - המאזן הכי טוב בליגה מבין המאמנים הלא זמניים. המשחק מול כפר סבא היה פורה יותר מהמשחקים האחרונים, אבל הוא ממש לא היה מפתיע. דסה וסה בלטו לטובה, אבל הרי שהדבר המעניין ביותר שקרה אמש בבלומפילד נגע בכלל לצהוב אחר.

"ידענו שתהיה לנו בעיה כשראינו את המינוי של זיו אדלר… הוא בא עם הצהוב מהבית", כך אמר גורם במכבי תל אביב ליניב טוכמן, אמש.

אבל אם 'ידעתם' שזה מה שיקרה, מר גורם, אז מדוע בכלל טב"ח2 פתח?

עוד כשהתפרסמה רשימת המוזהרים, שמו של טל בן חיים בלט. זה היה כמעט ודאי. בן חיים שנון, עוקצני ואינטליגנט בחיים ובדיבור, אבל לא תמיד יודע לשלוט בפיו ובמעשיו תוך כדי משחק או זמן קצר לאחריו. הוא משחק חזק, פיזי ולפעמים אלים; סגנון המשחק שלו אמוציונלי, לעתים נעדר משמעת (זוכרים שני צהובים על נגיעות יד מול פרנקפורט?). הוא מדבר המון עם השופטים, לא מעט נראה גוער בהם. אם כבר, בהרבה משחקים ההפתעה היא שהאמוציות שלו לא עולות לו בהרחקות. וכמובן, הסטטיסטיקה: זה הצהוב התשיעי שלו העונה, בליגה ובגביע. בעונה שעברה היו לו 7, לפני כן 8, ובעונות הקודמות 12, 10 ואדום, 8 ואדום, ו-9 בהתאמה.

מספיק ברור? 64 צהובים בשש עונות וחצי. הלו, עוד 17 במצטבר ואתה חלאילה.

ברור שאדלר לא אחראי לעובדה שטב"ח2 לא ישחק במשחק העונה בטרנר. ראו שהוא ניסה להימנע ממגע, אבל מגע היה, וזה צהוב. אין ספק בכלל. ואם כבר יש מישהו שיותר אחראי לכך מהשחקן, זה המאמן שלו.

פטר בוס, שהוביל את מכבי תל אביב לעוד תצוגה יפה, אחראי לצהוב הזה יותר משטב"ח2 אחראי לו. כי מאמן תמיד צריך לדעת מה החומר שיש לו בידיים, ואיך ומתי לשחק איתו. הרי בזמן משחק טב"ח2 נפיץ כמעט כמו C4. לפתוח איתו, כשהוא גורר שמונה צהובים, זה לשחק רולטה רוסית עם ארבעה כדורים בפנים. כשטב"ח2 עלה בהרכב, הופתעתי. כשהוא עלה בהרכב במחצית השנייה, במצב של 0:2 מול יריבה גוססת, נדהמתי. וב-0:3? למה לא להחליפו ב-0:3?

ישנן שתי אופציות: או שבוס לא כל כך בונה על שירותיו של הקיצוני המוכשר במשחק בטרנר, או שהוא איבד אותו בגלל חוסר תשומת לב. אצל ההולנדי התשובות, ומעניין יהיה לשמוע אותן. אתמול, לפחות, היה נראה שהוא מקבל את המצב בשוויון נפש.

בכל מקרה 1: אדלר לא זה שבא עם הצהוב מהבית. בוס בהחלט כן.

בכל מקרה 2: היעדרות סתמית של שחקן חשוב ממשחק עונה זה הכי הפועל באר שבע של 2014.

טוב תעשה הפועל באר שבע אם לא תעביר שום תלונה רשמית ושום בקשה רשמית להזזת חצי הגמר מהאיצטדיון בחיפה. זרזיפים של קיפוח התקבלו עוד ביום חמישי, כשהכדורים הכריעו שבאר שבע תפגוש את מכבי חיפה. חצי הגמר נקבע לאיצטדיון החיפאי עוד מזמן, ונכון, ברגע שהחליטו על פיצול חצי הגמר לשני ערבים, עדיף היה לאפשר לעוד עיר להשתתף בחגיגה. אבל כל עוד הדבר לא מגיע היישר מההתאחדות, על באר שבע להישאר בשקט, לקבל את גורלה ולעשות את הטוב ביותר בנסיבות הקיימות. היא טובה יותר ממכבי חיפה, ופייבוריטית לנצחה בכל מתקן. איך אמרנו, רגשות קיפוח זה הכי הפועל באר שבע של 2014.

400 דקות הספיקו לארון שוינפלד להפוך למלך שערי הפועל תל אביב (בצוותא עם גוטליב), עם שלושה כיבושים - כולם הובילו ליתרון. בין שלל ההחתמות הלא הולמות את המעמד והליגה (בערך כל ההגנה האדומה), מחמאות להפועל על בינגו שסוף סוף שווה את הכסף.

ושגיב יחזקאל נכנס לשחק רק בדקה ה-72. זה נראה בלתי נתפש. ב-20+ דקות על הדשא, כולל תוספת, יחזקאל נראה טוב מאוד. לפעמים דרבל, לפעמים איבד, אבל היה היחיד שיצא מהשבלונה השמרנית.

וזה כנראה בדיוק מה שמפריע לו להתקדם. המינון שבין ניצוץ לפזרנות. יחזקאל נוצץ, נוצץ מאוד.אבל משום מה, יותר מדי מאמנים שונים בהפועל תל אביב לא קונים את המניה שלו. מנדיונדו לא נתן לו מקום במחזור הפתיחה, אצל באדיר עבר זמן עד שנכנס, אצל גיא לוי זה לקח יותר מחודש וגם אצל גוטמן הוא ממש לא באנקר.

כל צופה נייטרלי רוצה לראות שחקנים כמו יחזקאל ב-11, אבל לצערנו רוב מאמני ליגת העל שמרנים, ולא מתמסרים באופן מוחלט לשחקנים שהם לא יודעים מה בדיוק יקבלו מהם. אז לצד תחנונים מגוטמן והיתר - תנו לנו לראות שחקנים כאלה - הנה גם תחנונים ליחזקאל: אתה השחקן הכי מוכשר והכי מסוכן שיש בהפועל תל אביב; נסה להבין מה גורם למאמנים שלא להתמסר אליך, שנה את זה, ותוכיח להם שהם טועים.

מחדר ההלבשה של המושבה יצא גיא אסולין, עלה לאוטובוס, ירד ממנו, ונראה מופתע כשילד וילדה ביקשו להצטלם איתו. הילד ביקש חתימה. "חתימה?", תהה אסולין, ונענה באדיבות לבקשה. מי היה מאמין שגם באחת הקבוצות הגרועות בתולדות הפועל תל אביב, גיא אסולין - מברצלונה - לא יראה דקה בעוד משחק פושר מול מכבי פתח תקוה.

אז לא יחזקאל ולא אסולין. גוטמן לא סומך על ההגנה שלו, ומעבה את הקישור שלו, ואין מקום לניצוצות. אולי שוינפלד ידפוק אחד, ואולי המחליפים, ואולי כלום. בליגה שבה תיקואים ישאירו אותך, זה עוד עשוי לעבוד. הבעיה היא בעיני הצופים. זה קשה מאוד, מייסר מאוד. בינתיים, הפועל תל אביב של גוטמן עם אחוזי הצלחה נמוכים יותר מהפועל תל אביב של גיא לוי, ואפילו אין את הראיונות הפנטסטיים של גיא ואת ההגיגים של גרושתו חגית.

דני גולן המשיך וגם אתמול שיגר כמה משפטי קאלט. הפעם התלונן על שבליגת העל קשה לשחקנים לשמוע אותו בזמן משחק, והבטיח יציאה למחנה אימון "כדי לעבוד על סימנים". האיש מצחיק, אבל רואים שלמרות גילו (57) הוא ירוק באספקט התקשורתי, ולא הוגן שתפקודו מול מצלמות יחרוץ את גורלו. אבל מרענן לראות שסוף סוף לבחור הכי אטרקטיבי במכבי פתח תקוה לא קוראים לוזון.

א. ניקיטה רוקאביציה עם שער בחמישה משחקים רצופים.
ב. איתי שכטר עם שני גולים וחמישה בישולים בשישה משחקי ליגה בבית"ר.
ג. שלומי דורה בקרית שמונה: 0:0, 3:0, 2:0. זה לא נראה טוב.

כפי שנאמר בשבוע שעבר בפודקאסט "הפודיום", הפועל עכו היא הקבוצה שהכי נפרגן לה בתחתית והיחידה שמסוגלת לאבד נקודות מול מכבי נתניה.

לפי כל היגיון-כדורגל, הפועל רעננה היעילה היתה צריכה לנצח את ההגנה השנייה הכי חלשה בליגה, בני יהודה. אבל כשקבוצה שממש צריכה ניצחון פוגשת קבוצה שצריכה אותו ככה-ככה, רוב הסיכויים שזו שממש צריכה גם תצא עם שלוש הנקודות. ורוב הסיכויים, אגב, שבני יהודה תישאר בליגה.

מכבי פתח תקוה הוציאה רק נקודה, הפועל כפר סבא אפס, עכו אחת, קרית שמונה אפס, הפועל תל אביב אחת. זו היתה שבת טובה עבור הפועל חיפה, שבת בה חמש יריבותיה הרציניות עזרו לה. עכשיו נראה אותה עוזרת לעצמה בדרבי.

orenjos@walla.co.il